![]() |
| מאיר אוחנה |
בית המשפט העליון הפחית את עונשו של מאיר אוחנה, ממפעילי "הבנק המחתרתי" בבורסה ליהלומים מ-10 שנות מאסר ל-7 וחצי שנים. השופטים מני מזוז, סלים ג'ובראן וניל הנדל קיבלו את טענת הסנגורים עורכי הדין עדי ברקאי ומשה שמיר בערעור, כי בית המשפט שגה ביחס להיקף עבירות הלבנת ההון בהן הורשע אוחנה.
שופט בית המשפט המחוזי דאז, דוד רוזן, גזר על אוחנה 10 שנות מאסר, חילוט של 5.5 מיליון שקל וקנס של מיליון שקל, בגין הלבנת הון בהיקף חצי מיליארד שקל.
אוחנה סיפק שירות של הוצאת כספים לחו"ל בכיסוי פיקטיבי עבור יהלומנים וחלפנים. הוא ביצע באמצעות בנק הודי העברות של 150 מיליון דולר לחו"ל, בכיסוי של יבוא יהלומים לישראל, וקיבל על כך עמלות בסך 3 מיליון דולר בשחור. כדי לקבל אישור על יבוא יהלומים ולהציגם לבנק ההודי, הוא ואנשיו הציגו במכס בחוזרם מחו"ל יהלומי דמה, בעוד שלפקידי משרד הפיקוח על יהלומים הציג מאוחר יותר יהלומים אמיתיים, אותם השאיל לזמן קצר, וחשבוניות פיקטיביות מזויפות תואמות.
השופט רוזן קבע כי השאלת יהלומים אמיתיים לצורך המרמה ולאחר מכן החזרתם לאדם אחר מהווה חלק מהפעולות ברכוש אסור. בית המשפט העליון קיבל את טענת הסנגורים ברקאי ושמיר כי יש לבטל את ההרשעה בעבירות נוספות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, בגין עצם פעולה זו. בית המשפט העליון קיבל גם את הטענה כי העונש שהוטל על אוחנה גבוה מדי ביחס לעונש על מפעיל מרכזי אחר של הבנק המחתרתי, מנחם מגן, ששיתף פעולה ונשפט בהסדר טיעון רק לארבע שנות מאסר.
עו"ד ברקאי ממשרד ברקאי ושות' שייצג יחד עם עו"ד שמיר מסר בתגובה: "אנו מקבלים את פסק דינו של בית המשפט העליון בשמחה, ומברכים על ההפחתה המשמעותית בעונשו של מר אוחנה, כמו גם על זיכויו מעבירות הלבנת הון בשווי 100 מיליון דולר. בית המשפט העליון קיבלת את טענותינו שלפיהן למרות רצונן העז של רשויות אכיפת החוק להחמיר עד כמה שניתן באמצעות עונשים כבדים ביותר, הרי שעדיין בדיני נפשות עסקינן, ויש לשמור על עקרונות של מידתיות, אחדות הענישה, ובחינה מדוקדקת של כל מקרה על פי נסיבותיו. בית המשפט העליון העביר הערב מסר חד וברור שלפיו גם תיקי דגל כלכליים אין פירושם היעדר גבול עונשי, ואין הם מאפשרים באופן אוטומטי שלילת חירות של נאשמים ללא רחם. מדובר בתוצאה שיפוטית אשר מציבה גבול של הוגנות ומידתיות עבור כל תיקי הדגל והפרשות הכלכליות המתנהלות בימים אלה בערכאות השונות, וטוב שכך".










