המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש) הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ערעור על קולת העונש שהושת על שני שוטרי יס"מ, יוסי שובל וקובי בן אלישע, שהורשעו לאחר שהודו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של תקיפה סתם ובידוי ראיה.
בית משפט השלום השית על שובל עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי, 250 שעות עבודות של"צ ופיצוי למתלונן בסך 3000 שקל, ועל בן אלישע עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן בסך 1500 שקל והתחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה במשך שלוש שנים.
לפי כתב האישום, בלילה שבין ה-2 ל-3 בפברואר 2011, במסגרת מבצע בדיקות כלי רכב בתחנות דלק, ביקשו שני הנאשמים תעודת זהות מהמתלונן שהגיעה לתחנה יחד עם חברתו. לאחר שזה נענה לבקשתם, ביקש ממנו שובל להזיז את רכבו אל מחוץ לתחנת דלק, ולאחר שעשה כדבריו, השניים ערכו חיפוש ברכב אשר במהלכו לא נמצא דבר. במהלך החיפוש קיבל בן אלישע שיחת טלפון ועזב את המקום, המתלונן סבר כי נגרם נזק לרכבו כתוצאה מהחיפוש וביקש את פרטיו של שובל.
מאחר שאינו יודע קרוא וכתוב הוא הוציא דף ועט וביקש משובל שיכתוב את פרטיו על גבי הדף. כתוצאה מכך הודיע שובל למתלונן על מעצרו, היכה אותו באגרופו בבטנו ובפניו, הפילו ארצה, אזק ועצר אותו. כדי לגונן על עצמו מפני הסתבכות, חבר שובל לבן אלישע, שלא היה בזירה בזמן מעצרו של המתלונן, והשניים רשמו דו"חות פעולה בדויים, שהיה בהם כדי להפליל את המתלונן על לא עוול בכפו.
המחלקה לחקירות שוטרים טוענת בערעור שעליו חתום מנהל מח"ש, עו"ד אורי כרמל, כי "אירוע זה, בו תוקף שוטר אזרח שלא כדין, ויחד עם שוטר נוסף השניים כותבים דוחות פעולה שקריים בהם טענות בכזב, ועל בסיס דוחות אלו נעצר המתלונן ונפתח נגדו תיק משטרתי, מחייב מענה חד משמעי וענישה מוחשית וממשית". בערעור נטען כי "גזר הדין אינו מתייג נכונה את חומרת המעשה ויש לכך השלכות חברתיות ומשפטיות".
זאת ועוד, בערעור נטען כי "אין לקבל התנהגות זו של השוטרים בסלחנות יתירה, וכי הוקעתה של התנהגות זו בקול רם וצלול מחויבת המציאות בכדי לשגר את המסר הראוי". מח"ש טוענת כי "בתיקים מסוג זה, שיש להם משמעות רחבה במישור הנורמטיבי, ושאינטרס הרתעת הרבים בהם הוא חיוני, על בית המשפט לתת משקל בכורה לאינטרס הציבורי".
ממשרד המשפטים נמסר: "מח"ש מבהירה כי תכלית הערעור לחדד את טיב ועוצמת הפגיעה בערכים המוגנים, על מנת לבדל ולאבחן את המעשים בהם הורשעו השוטרים המשיבים בתיק זה, להוציאם מהכלל ולאפשר לציבור לראות במעשי השוטרים המורשעים משום חריגה בולטת מכלל העשייה השוטפת של שוטרי ישראל, הנעשית בשגרה כדין, והראויה ככלל לאמונו של בית המשפט – ושל הציבור כולו".
