![]() |
27 חודשי מאסר בפועל נגזרו על עידו ניסנצויג, עובד חדר המסחר בבית ההשקעות אקסלנס, שהודה והורשע בעבירות גניבה בידי מורשה, תרמית בניירות ערך, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגידועבירות הלבנת הון.
ניסנצויג הורשע בגניבת 200 אלף שקל מלקוחות. על פי כתב האישום, במסגרת תפקידו הוא היה אמון על ביצוע הוראות של לקוחות פרטיים ומוסדיים, ביניהם קרנות פנסיה וקופות גמל. במשך שנתיים, בין השנים 2010-2008 השתמש ניסנצויג בשני חשבונות קש שפתחו חבריו (שאינם עובדי החברה), ובאמצעות חשבונות אלה ביצע מרמה שיטתית, יחד עם עובד נוסף בחדר המסחר של אקסלנס, ששמו נאסר לפרסום.
כאשר ניסנצויג קיבל הוראות לביצוע (קנייה ומכירת ניירות ערך) מן הלקוחות, הוא נהג להקדים ולבצע את ההוראות קודם בחשבונות הקש, ורק לאחר מכן ביצע את הוראת הלקוחות בעסקה עצמית או מתואמת מול חשבונות הקש.
בדרך זו, ובלפחות 400 עסקאות מתואמות עם חשבונות הקש, הוא יצר לעצמו רווחים ודאיים על חשבון לקוחות אקסלנס. אותם חשבונות קש שימשו כאמור עובד לשעבר נוסף של אקסלנס, וביחד הם צברו בחשבונות אלה, לטובתם, רווחים של חצי מיליון שקל על חשבון הלקוחות.
התובע, עו"ד אבי ארוניס מפרקליטות מיסוי וכלכלה, עתר לעונש של שלוש שנות מאסר על ניסנצויג. הסנגורית, עו"ד נוית נגב, ציינה כי מדובר בעובד צעיר, זוטר, שבעת ביצוע העבירות היה בן 25 בלבד, בתפקיד ראשון. בכך לטענתה, תיק זה חמור פחות ביחס לבכירים במגזר הפיננסי שהורשעו בעבירות דומות. הסנגורית הציגה בהרחבה את הפגיעה האישית שחווה הצעיר בעקבות ההליך הפלילי, שהרס את תוכניותיו לקבל רשיון ניהול השקעות והוביל למשבר אישי.
![]() |
| השופט חאלד כבוב |
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, ציין בגזר הדין כי העובדה שהמעשים לא התגלו בזמן אמת, אלא שנים לאחר שהנאשם עזב את מקום עבודתו, "מעצימה פעם נוספת את הטיעון כי עבירות מתוחכמות בשוק ההון קשות מאוד לגילוי, וקלות מאוד לביצוע. עבירות אלו מתוכננות על ידי נאשמים מתוחכמים שמנצלים את מעמדם, סמכותם ויכולתם כדי לפעול למען האינטרס האישי. פעולות הנאשמים נעשות על חשבון לקוחות שהפקידו את כספם בידיים הנאמנות של בית ההשקעות".
"אין מדובר במקרה שבו הנאשם פעל בפרק זמן קצר של ימים או שבועות תוך הפרת האמון שניתן בו", הוסיף השופט, "מדובר במקרה חמור ביחס ללא מעט מקרים אחרים. מי שיזם והגה תכנית זו מנוע מלטעון שמדובר במשובת נעורים או במעשה שלא קדמה לו מחשבה תחילה. יתר על כן, העובדה שהנאשם שלא בא מבית אמיד, השקיע באותה תכנית ממיטב כספו, סכום של כ-46 אלף שקל, שעה שהשתכר סכום של כ-5,000 שקל לחודש, מלמדת שהנאשם סיכן סכום גבוה מאוד יחסית לבחור צעיר, מתוך כוונה 'לגזור רווחים', תוך ניצול תפקידו ומעמדו באקסלנס".
בית המשפט העמיד את מתחם הענישה על 2-4 שנות מאסר ובצד הנסיבות המקלות, ציין את גילו הצעיר של העובד, דרגתו הנמוכה, הודאתו המיידית עוד בשלב ראשון של החקירה, הזמן שחלף מאז ביצוע המעשים והעובדה שהסכומים שגרף יחסית לא גבוהים.
לדברי השופט, "חוק העונשין מאפשר לחרוג ממתחם הענישה כלפי מטה משיקולי שיקום, אולם, כמדיניות משפטית בעבירות מסוג זה, עבירות שמבוצעות לרוב על ידי נאשמים נורמטיביים שניצלו את מעמדם כדי להעשיר את כיסם, אין מקום לחרוג ממתחם הענישה".
לאחר שניסנצויג החזיר מיוזמתו לאקסלנס 200 אלף שקל בעקבות הרשעתו, הוא ישלם כעת גם קנס כספי של 50 אלף שקל.









