 |
| הנאשם בונה חיים חדשים באילת (אילוסטרציה: FREEPIK) |
במהלך חודש נובמבר 2014 הגיע תושב קריית מוצקין (40) לדירתה של חברתו לשעבר, נכנס אליה ללא רשותה של האקסית, הטיל את מימיו על דלת הדירה, חיטט במגירות השידה בדירה, והניח על השידה קונדומים ותמונות. בחלוף מספר ימים, החבר לשעבר שב על מעשיו, נכנס לדירתה של המתלוננת, הטיל מימיו בחדר השירותים, הניח את תמונותיה של האקסית על השידה, ועזב את הדירה שוב.
בעקבות מעשיו של האיש, התביעה המשטרתית הגישה נגדו כתב אישום, בו ציינה את מערכת היחסים שהיתה בינו לבין המתלוננת, ומעשיו לאחר פרידתם. כתב האישום תיאר אירוע נוסף; נטען כי הנאשם ניסה שוב להיכנס לדירה, אך מפתח הדירה היה במנעול הדלת, ולכן הוא שב על עקבותיו. בנוסף נטען בכתב האישום, כי בשלב מסוים, כאשר המתלוננת בילתה במועדון, שלח לה הנאשם את שם השיר שהתנגן אותה עת ברקע, באופן שגרם לה להבין כי היא מצויה תחת מעקב. אירוע זה הוביל לכך שקצין משטרה אסר על הנאשם ליצור קשר עם המתלוננת, אלא שלפי כתב האישום – הנאשם הפר הוראה זו בכך שהגיע לקרבת מקום עבודתה של המתלוננת ונופף לעברה.
כתב האישום המקורי ייחס לנאשם עבירות של התפרצות לדירתה של המתלוננת, אולם בהמשך – במסגרת הסדר טיעון, תוקן כתב האישום, והנאשם הורשע בעבירות של הסגת גבול, איומים והפרת הוראה חוקית.
התביעה ביקשה לכבד את ההסדר, בנימוק ש"העונש נמצא בתוך מתחם הענישה שראוי לעבירות מסוג זה, בתוך מתחם הענישה לקחנו בחשבון עבר פלילי רחוק של הנאשם ותסקיר שירות המבחן וההליך בו מצוי הנאשם. רכיבי הענישה מאזנים נכונה ובעיקר את ביטחון המתלוננת, שכן לצד הרכיב של המאסר בפועל, הושג גם ביטחון המתלוננת על דרך של קיבוע הנאשם בעיר אילת וכן הרחקה מהמתלוננת והמשך קשר עם שירות המבחן והליך טיפולי בו מצוי הנאשם".
 |
| עו"ד תומר נוה |
הנאשם עצמו, שיוצג על ידי עו"ד תומר נוה, אמר בבית המשפט: "אני באמת רוצה לומר שאני מצטער, אין לי רצון או כוונה להמשיך ולהתבוסס בזה, החיים שלי באילת, בונה את החיים שלי שם בצעדים קטנים, אין לי כל כוונה שהיא לפנות למתלוננת בשום צורה שהיא ולעמוד בכל התנאים שהציבו לי. אני רוצה לעשות עבודות שירות". לגבי המעשה שיוחס לו אמר: "זה היה רגע של חוסר בהירות מחשבה לחלוטין, זה היה מתוך מצוקה נפשית ורגשית".
המתלוננת עצמה הפתיעה כאשר אמרה בבית המשפט שאינה מתנגדת להסדר הטיעון: "זה משהו מטורף, זה משהו שאני אחיה איתו כל הזמן". בהתייחסה להסדר הטיעון אמרה: "אני לא רוצה להרוס לאף אחד את החיים. רק שישכח אותי, זה הכי טוב לשנינו".
שירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית של עבודות שירות, בשילוב צו מבחן ובין היתר מגורים באילת והרחקה מהמתלוננת. הצדדים הסכימו, לאור המלצת שירות המבחן, כי על הנאשם יוטלו שישה חודשי עבודות שירות וכן צו מבחן למשך 18 חודשים. המדינה ביקשה גם לחייב את הנאשם לפצות את המתלוננת. הסנגור ביקש מבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון – בין היתר לאור העובדה כי הנאשם העתיק את חייו לאילת, הרחק מאוד ממקום מגוריה של המתלוננת – אולם התנגד לפיצוי אותו דרשה התביעה.
 |
| השופט יוסי טורס |
"העבירות שעבר הנאשם מכוערות וחמורות על פי כל קנה מידה", קבע השופט יוסי טורס בגזר הדין. "הנאשם חדר לביתה, מבצרה של המתלוננת וחילל אותו בין ברפש שהותיר במקום ובין באמירה הנלווית להתנהגותו לפיה המתלוננת אינה בטוחה וכי הוא מסוגל להגיע אליה. התנהגות זו מעידה על אובססיביות במדרג גבוה, ועל צורך בשליטה בבת הזוג. די אם אומר כי מקרה זה מצדיק ענישה הולמת הכוללת עונש מאסר לתקופה בלתי מבוטלת".
"הרווח שיושג מטיפול מוצלח אינו רק לנאשם אלא גם למתלוננת", הוסיף השופט, "טיפול ראוי עשוי בהחלט לטפל בבעיה ולמנוע את הישנות המעשים. יתרון נוסף להסדר טיעון נעוץ בכך שבאמצעות הימנעות ממאסר בפועל ניתן להעביד את הנאשם בצו מבחן אשר מכוחו ניתן לחייבו לא רק בטיפול אלא גם במגורים הרחק מהמתלוננת ובהרחקה ממנה".
השופט כיבד את הסדר הטיעון, אימץ את המלצת שירות המבחן וגזר על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וצו מבחן. הוא גם חייב את הנאשם לפצות את המתלוננת ב-10,000 שקל.
