 |
| עיבוד מחשב לתמונה של יונתן היילו (באדיבות מעריב) |
בתגובה לפרסום עמדת מחלקת חנינות במשרד המשפטים, המתנגדת למתן חנינה ליונתן היילו, הצעיר שהורשע בהריגת השכן שאנס אותו, אומר סנגורו של היילו כי מדובר באבסורד, שהגוף החותר להרשעות ודורש את העונשים הכבדים ביותר, וראייתו מחמירה מזו של בית המשפט – היינו הפרקליטות – הוא המשפיע ביותר על מחלקת חנינות.
ב"ערוץ 2" פורסם שלשום כי מחלקת חנינות, בראשות עו"ד נוחי פוליטיס, תמליץ בחוות הדעת שתגיש לשרת המשפטים ולנשיא ראובן ריבלין, לדחות את בקשת החנינה של היילו, היושב כבר קרוב לשש שנים במאסר.
להיילו נותרו שנתיים לריצוי שני-שליש. בית המשפט העליון קיצר משמעותית את עונשו במאי השנה, לאחר שקבע כי הוא היה קורבן עבירות מין של האדם שאותו הרג, והיה נתון בשפה המשפטית ל"קינטור מתמשך". שופטי העליון זיכו את היילו מרצח והורידו את עונשו מ-20 שנות מאסר ל-12 שנים בגין הריגה.
לאחר פסק הדין, הגיש סנגורו של היילו, עו"ד אלון אייזנברג, בקשת חנינה לנשיא המדינה, מאחר שהצעיר לדבריו "מעולם לא תכנן להרוג את המנוח, פעל מתוך מצוקה נפשית קשה וחשש מאונס נוסף, וכדי להגיע לתוצאה האנושית הנכונה, הגיעה העת להורות על שחרורו ולהסתפק בשנות המאסר אותן ריצה עד כה".
 |
| תלוי בו. הנשיא ראובן ריבלין |
הבקשה נבחנת על ידי מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שתגיש חוות דעת אליה תצורף עמדת שרת המשפטים איילת שקד, לפני שתועבר לנשיא. על רקע התנגדות מחלקת החנינות, עו"ד אייזנברג מזכיר כי לאורך כל הדרך, הפרקליטות שעמדתה בעלת משקל רב בחוות הדעת הנוכחית, דרשה כל הזמן מאסר עולם להיילו ושללה את העמדה שבית המשפט העליון קיבל בסופו של דבר – כי היילו קורבן.
לאחר שבית המשפט המחוזי הרשיע את הצעיר ברצח, אבל קבע לו מאסר מופחת של 20 שנים, הפרקליטות דרשה בערעור להחמיר את העונש מ-20 ל-30 שנות מאסר – עמדה שנדחתה בבית המשפט העליון, שהיה קשוב להגנה והכיר בפן האנושי המורכב של התיק.
האבסורד הכי גדול, אומר עו"ד אייזנברג, הוא זה: אחרי שבית המשפט העליון דחה את עמדתם, אותם אנשים (בפרקליטות) ישפיעו עכשיו על חוות הדעת המחמירה לנשיא. "אחרי שנים שניהלו את התיק, פתאום הם יבואו ויגידו טעינו? פתאום יכתבו לנשיא המדינה שהוא קורבן ומסכן וצריך ללכת הביתה?".
 |
| עו"ד אלון אייזנברג |
עו"ד אייזנברג לא מאמין ב"חומות סיניות" בין מחלקת חנינות לפרקליטות. "בסופו של דבר זה אותו גוף, עם אותו לב ואותה אג'נדה. אני חושב שלא תקין שהפרקליטות תגיש חוות דעת לאחר שנלחמה להושיב את היילו במאסר עולם. גוף נייטרלי חיצוני צריך לבחון את הדברים".
הסנגור מזכיר גם ש-65 חברי כנסת חתמו על עצומה למען חנינה להיילו, ובאופן תיאורטי חוק לשחרורו היה זוכה לרוב בכנסת. "רוב של נציגי העם קורא לחנינה, והפרקליטות משיקולים של אגו לא מוכנה להתקפל". הסנגור תולה את יהבו בשיקול הדעת העצמאי והבלתי מוטה של הנשיא.
 |
| תשובת הנשיא לשאלה שנשאל בטוויטר |
בינתיים הנשיא התייחס בטוויטר לפני מספר שבועות לעניינו של היילו, באירוע אינטראקטיבי שקיים עם גולשים, שאחד מהם שאל על הנושא. "כל אדם חש מזועזע מול סיפורו של היילו", כתב ריבלין. האם רמז משהו? "מטבע הדברים", הוסיף, "כנשיא המדינה שיתכן ואצטרך להכריע באשר להענקת חנינה במקרה זה, לא אוכל להביע את עמדתי כאן".
אגב, לפי פסק דין בדיון נוסף שנערך בהרכב נדיר של תשעה שופטים, קבע בית משפט העליון לפני מספר שנים, כי אישור בקשת חנינה או קציבת מאסר לא תלוי בסוף בנשיא לבדו – כי גם אם הנשיא מאשר חנינה, החלטתו טעונה "חתימת קיום" של שרת המשפטים.
 |
| תלוי גם בה. השרה שקד |
פסק הדין הזה התקבל בעקבות מקרה נדיר, שבו התנגדה שרת המשפטים דאז ציפי לבני להחלטת הנשיא משה קצב לקצוב את עונשו של נסים צרפתי (שינה את שמו לניר זוהר), שהורשע באונס ורצח. הרכב השופטים קבע בדעת רוב כי "אין לזנוח את העיקרון לפיו אין סמכות שלטונית שאינה כפופה לבקרה, לרבות כאשר מדובר בסמכויות הנתונות לנשיא המדינה. עיקרון זה מחייב מתן שיקול דעת לשר המשפטים אם לצרף את חתימת הקיום להחלטת חנינה או הקלה בעונש של הנשיא, באופן שמאפשר בקרה פרלמנטרית ושיפוטית על הפעלת סמכות החנינה".
הנשיאה כיום, השופטת מרים נאור, כתבה באותו פסק דין כי "הליכי הבקרה אינם הופכים את שר המשפטים לבעל סמכות שוות ערך לזו של נשיא המדינה, אלא מעמדו הוא כשל רשות המסייעת לנשיא, ואשר בכוחה, במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן, למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל".
במקרה בו הנשיא ריבלין יאשר חנינה להיילו, יחזור אם כך הכדור לשרה שקד, שתצטרך להכריע האם להוסיף את חתימתה, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים במשרדה.
ממשרד המשפטים נמסר כי כתיבת חוות דעת של מחלקת חנינות בעניין היילו לא הושלמה: "מחלקת חנינות במשרד המשפטים מודיעה כי טרם הועברה חוות דעת מטעמה בעניין האסיר יונתן ימר היילו, ומדגישה כי חוות דעת בעניין חנינות הן חסויות, כפי שנקבע בהלכה הפסוקה".
