סנגור במבחן התוצאה

הכתבה שפירסמתי ב"מעריב סופהשבוע"

"מיד אחרי ההודעה על חשיפת הוואטסאפים של חגי פליסיאן נסעתי לכלא בו אחיו יעקב מרצה מאסר", מספר עו"ד משה יוחאי, הסנגור אשר ניהל את ההגנה במשפט הבר נוער שהסתיים ברעידת אדמה עוד לפני שהתחיל. "יעקב חיבק ונישק אותי, הוא צהל ושר סביבי בחדר הביקורים, 'הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך'. אפילו הסוהרים הצטרפו לשמחה. בבית של המשפחה בפרדס כץ עשו חגיגות אחרי השחרור של חגי. חברים, קולגות, התקשורת, כולם נשאו אותי על כפיים, אבל איכשהו דווקא בתוך כל ההמולה השמחה הזו התחלתי להגיד לעצמי פנימה – הלו, עכשיו מתחיל הבלגן שלך".

יתכן והתחושה הפנימית של עו"ד יוחאי ביטאה איזה פחד טבעי מפני הצלחה בסביבה של תקשורת אגרסיבית ועולם תחתון בוגדני, אבל העובדות הן שב-10 למרס, יממה לאחר פרסום ההחלטת הפרקליטות לחזור מכתב האישום, הפך החשש שלו למציאות בסדרת אירועים מסתוריים שלא נפתרה עד עצם היום הזה. להיפך. בתשע בבוקר ירד יוחאי לחניון ביתו בדרך למשרד ונדהם לגלות שמשות מנופצות וגלגלים מפונצ'רים ברכב המוסטנג המפואר שלו, שחנה לצד המכונית של אשתו.

"ניסיתי לחשוב מאיפה זה בא, ובאינטואיציה קשרתי את זה מיד לתיק הבר נוער. 11 שנה אני עורך דין פלילי, אני מטפל בשמנה וסלתה של העבריינים במדינת ישראל ואין לי סכסוך עם אף אחד מהם. בדיוק משום כך גם לא לקחתי את האירוע ברצינות, זילזלתי, תיקנתי את החלונות והצמיגים, מסרתי תלונה במשטרה והמשכתי בחיי. אבל זו בדיוק היתה הטעות שלי, אם הייתי יותר חשדן וקפדן הייתי פועל בצורה אחרת ואולי מונע את האירוע החמור שהתרחש כעבור שבועיים.

"ב-11 בלילה ישבתי לבד בסלון וראיתי את הדרבי של מנצ'סטר. פתאום שמעתי טאח, טאח, טאח, ואחר כך עוד איזה רעש, חשבתי פורים, אבל אז הרכב של אשתי החל לצפצף. ירדתי למטה, כיביתי את האזעקה וחזרתי הביתה אלא שמשהו הרגיש לי לא טוב, ירדתי שוב לחניון ואז הבחנתי בשלושה חורים של ירי בצד הימני הקדמי של הרכב שלי. בואנ'ה, מישהו פה לקח אקדח וירה. מיד הזעקתי משטרה וכאשר השוטרים הגיעו הם מצאו גם חזיז שנזרק למרפסת המלאה בצעצועים של הילדים".

הזלזול והרצון הטבעי לחזור לשגרה התחלפו בחששות כבדים, ואפילו היסטריה במשפחת יוחאי המורחבת. האשה והילדים עזבו את הבית בהוד השרון ועברו להתגורר אצל הורי האשה בפתח תקווה. מנגד, צוות החקירה המיוחד של ימ"ר מרכז בפיקודה של רפ"ק ענת קצב נכנס להילוך גבוה והחל ללחוץ "בעדינות" גם על יוחאי.

רפ"ק ענת קצב

"שוב הסיפור הזה מול המשטרה", הוא אומר ופותח צוהר אל תהליך נדיר שהוא חווה כעורך דין פלילי, מקצוע מאתגר ומרתק חרף כל הבעייתיות סביבו. "אתה חוזר ואומר להם שאין לך אויבים, שאתה לא מסוכסך ולא נסחט, שאין לך אף לקוח מאוכזב לחשוד בו. במקביל קיבלתי עשרות טלפונים מלקוחות, מטבע הדברים עבריינים, חלקם התקשרו מהכלא כדי לעודד, לחזק ולהציע עזרה. אף אחד מהם לא יודע עד היום מאיפה בא הדבר הזה, מה שמחזק את החשד שלי שמדובר בריקושט של תיק הבר נוער, או מישהו ש'התעורר' בגלל הפרסום בתיק הבר נוער".

אחד הכיוונים שנבחנו הוא מקורבים לעד המדינה זאור חנקישייב, עבריין מועד שמשתייך לחבורה בליינית של עבריינים הומוסקסואלים, מה שכבר זכה בבראנז'ה של הפליליסטים לכינוי "ארגון הפשע הוורוד הראשון". במשטרה פסלו את הכיוון הזה עם מעצרם בשבוע שעבר של שני עבריינים צעירים מלוד אשר חשודים כי פגעו ברכב של יוחאי בשליחות גורמים אחרים על רקע יצוג משפטי. לפי גורם בכיר במחוז מרכז, עו"ד יוחאי יודע במי מדובר אולם מתוקף עיסוקו הוא מזוהה עם עבריינים ואינו מרשה לעצמו להתלונן.

על הטענה הזו יוחאי מגיב במונולוג עצבני: "מאוד חורה לי הנחת העבודה הזו, הם בטוחים שכעורך דין פלילי מקושר אני מנהל סגנון חיים פרוע ומעורב בעניינים עם לקוחות. אולי אתה מהמר? שאלו אותי. אולי יש לך רומן עם עורכת הדין במשרדך? עבריינים מכבדים אותי, יש לי שפה משותפת איתם כלקוחות, אני יודע להוריד ראש כשצריך ולהרים ראש, אבל אני תמיד עורך דין עם גבולות ברורים, ואיש משפחה מהוד השרון עם אשה וילדים. אם היו מגיעים למשרד אז ניחא, אני יודע להסתדר, אבל ברגע שהגיעו לבית ומערבים אשה וילדים, כאן אני לא רואה בעיניים. אם אשתי היתה יורדת לחניון במקרה? היו יורים בה. היא לקחה את זה מאוד קשה, זה לא דברים שהיא רגילה להם, וגם לא סיטואציה שילדים בגן או בית ספר צריכים לחוות, כמעט חודש היא היתה איתם אצל הוריה.

"אמרתי לחוקרים שאני לא מסתיר כלום וסיפרתי על כל מחלוקת שהיתה לי אי פעם עם לקוחות, לא שהיו הרבה, כולל לקוח פלסטיני לא מרוצה שכעס ואיים לאחרונה על עורכת הדין שני דרי ממשרדי. מעבר לזה לא היה אף סכסוך. אז החוקרים אמרו לי, 'איך יכול להיות?'. גם בתקשורת מתייחסים בחשדנות, דני קושמרו מחדשות 2 אמר בציניות, 'עורך דין משה יוחאי אומר שאין לו אויבים'. סליחה, מה אני חבר בארגון פשע?".

המוסטאנג מנוקבת הכדורים של עו"ד יוחאי

תולדות תיק פליסיאן

עו"ד יוחאי הכיר את משפחת פליסיאן מפרדס כץ לפני כחמש שנים כאשר ייצג את האח יעקב בתיק סחיטה והונאה של מהמרים, במסגרת מה שנטען אז כארגון הפשע של אבי רוחן. תיק הארגון נולד בתקופה בה פעל בשירות המשטרה המודיע המשטרתי שנרצח, אייל סלהוב מפרדס כץ, מבכירי ארגון רוחן, חברו של יעקב פליסיאן וגיסו כמי שהיה נשוי לאחות של הפליסיאנים.

גם מי שיהפוך לעד מדינה בתיק הבר נוער, זאור חנקישייב, היה אז שכן ובן בית במשפחת פליסיאן. זמן מה לפני גל המעצרים של רוחן ושות' תיווך יעקב פליסיאן בין עו"ד יוחאי לבין חנקישייב שנעצר על עבירות רכוש. יוחאי השיג תוצאה טובה לחנקישייב והתקרב מאז לפליסיאן אשר בחר בו לייצג אותו בתיק ארגון הפשע. יוחאי ופליסיאן לא העלו אז בדעתם, כי במסגרת תיק אחר חנקישיב מחזר במרץ אחרי חוקרי ימ"ר מרכז בניסיון למכור להם עדות על כך שיעקב פליסיאן הוא זה אשר רצח את אייל סלהוב.

הקשר בין חנקישייב לבין המשטרה נחשף על ידי התוכנית "עובדה" בשני תחקירים.

האחד פורסם בזמן אמת בשנת 2009, חנקישייב פנה אז למערכת התוכנית מהכלא וסיפר שבמחוז מרכז במשטרה מסרבים לקבל את עדותו על כך שהרוצח של סלהוב הוא יעקב פליסיאן. המידע האנונימי הזה תמך אז בתחקיר "עובדה" על טיוח לכאורה של מחדלי צמרת המשטרה בהפעלה של סלהוב, המודיע של ימ"ר מרכז.

התחקיר השני פורסם ב-2013 עם הגשת כתב האישום נגד חגי פליסיאן על הרצח במועדון הבר נוער. עיתונאי "עובדה", עמרי אסנהיים, חשף אז לראשונה את "המודיע" שלו חנקישייב והעלה לדיון שאלה קשה לעיכול: כיצד יתכן כי חנקישייב אשר נפסל לעדות נגד יעקב פליסיאן בתיק סלהוב בגלל חוסר אמינות נמצא אמין וכשיר לעדות נגד חגי פליסיאן בתיק הבר נוער?

המשטרה והפרקליטות התעלמו אז בהתנשאות מהפרדוקס הזועק לשמיים אשר נחשף ב"עובדה" והטיל צל כבד על האישום נגד חגי פליסיאן, אבל ממצאי התחקיר הטלוויזיוני הפיכו רוח חיים ואופטימיות באווירת הנכאים אשר שרתה עד אז על משפחת פליסיאן כולה.

"הייתי בנופש משפחתי באיטליה כאשר התקשר אלי עיתונאי מישראל ושאל אם יש לי מה לומר על מעצר חגי פליסיאן בתיק הבר נוער", משחזר עו"ד יוחאי את כניסתו לתיק. "הייתי אז בנתק עם יעקב, אבל הייתי המום מהמעצר של חגי. הכרתי אותו בזמן המשפט של יעקב כילד טוב במדים שהיה במסגרת קדם צבאית כלשהי, שקט, ביישן, בקושי דיבר, הוא שונה בתכלית מיעקב הדומיננטי. מלבד זאת, הרצח במועדון הבר נוער סקרן אותי תמיד כסנגור פלילי, עקבתי בשקיקה אחרי הפרסומים, משהו בתודעה אמר לי שהתיק הזה יהיה שלי פעם.

"כאשר חזרתי לארץ ההמולה התקשורתית היתה מטורפת, כולם כבר הרשיעו את חגי. לפתע מי נעצר? יעקב פליסיאן, בחשד לאונס של עורכת דין פלילית שרצתה את הייצוג בתיק. ידידה משותפת שלנו, עורכת דין לענייני משפחה, הלכה אליו והודיעה לו חד משמעית, 'רק משה יוחאי מייצג אותך'. כך הפשירה המתיחות ביננו, שחררתי אותו למעצר בית ותוך זמן קצר גם נסגר התיק מחוסר ראיות. בהמשך יעקב אמר שהמשפחה מסרה לרב אלקריף מבני ברק שמות של כמה עורכי דין לצורך היצוג של חגי, בינהם משה שרמן ואנוכי. לדבריו הרב אמר להם, 'משה יגאל את חגי'. הוא גם אמר להם, 'משה אחד יזוז משה שני יבוא, לא משה הישן, משה החדש'. ככה קיבלתי את הייצוג בתיק הבר נוער".

היעד של עד המדינה. יעקב פליסיאן

קהילת הביטחון והכדורגל

עו"ד יוחאי, בקושי בן 40, הוא סנגור פלילי עצמאי מוערך מהדור החדש אשר בעשר השנים האחרונות נוטל חלק בייצוג וליווי של עבריינים מארגוני פשיעה. כאמור הוא ייצג בתיק רוחן במחוזי מרכז, אבל גם בכירים ממשפחת חרירי-עייאט בתיק סחיטה חמור במחוזי תל אביב. הוא מייצג באופן קבוע את ניסים אלפרון ובני משפחה נוספים, את ראש ארגון הפשע המורשע ארמנד מיארה מאשדוד, ולאחרונה נכנס לייצוג גם במשפט של שלום דומרני לצד עו"ד שרמן. בימים אלה הוא מייצג בתיק רצח נאשם המשתייך לחוליית חיסול המזוהה במשטרה עם ארגון הפשע של משפחת מוסלי.

"אני לא יודע מה זה ארגוני פשע ובמדינת ישראל בטוח אין ארגונים בנוסח הקוזה נוסטרה", הוא אומר לנוכח ההגדרות שהמשטרה מייחסת ללקוחותיו. "זו פיקציה שהמשטרה מפמפמת, יש כאן התארגנויות קטנות, משפחתיות בעיקר. בין עבריינים תמיד היו חיסולים, מה ההבדל בין שמעיה אנג'ל והרצל אביטן של שנות השמונים לבין העבריינים של היום? אין הבדל".

שורשיו הביוגרפים רחוקים מאוד מעיסוקיו בצד האפל של העולם התחתון. הוא נולד למשפחה מוותיקות מלאבס עם שורשים עמוקים בקהילת הביטחון והכדורגל של שנות החמישים והשישים, כאשר הפועל פתח תקווה היתה שם דבר ואלופת המדינה חמש פעמים ברציפות.

יוחאי מספר בגאווה על המשפחה בה הוא גדל: "מספר 2 בשב"כ לשעבר, מנחם ברגר, נשוי לאחות של אמא שלי. אחיו, ניצב עוזי ברגר, היה ראש אגף מבצעים בשב"כ שעבר למשטרה וכיהן כראש אגפי המודיעין והחקירות. גם בני משפחה של אבא שלי היו בכירים במערכות הביטחון. יש כמובן את הצד של הכדורגל, אח של אמא שלי היה שחקן עבר מפואר בשם בועז קופמן, וזה אומר שנחום סטלמך היה בן בית אצלנו, כי הוא היה החבר הכי טוב של בועז. אני גדלתי בין כל האנשים האלה, ומכאן המשיכה שלי לעיסוק בחוק ולחיידק אשר שמו הפועל פתח תקווה.

"אשתי היא מהצד של אמציה לבקוביץ, והאח של אבא שלה הוא קובי קסטלבאום ממכבי תל אביב. היא ואני גדלנו באותה סביבה בערך, באירועים משפחתיים וחברתיים היתה גאווה גדולה להשתייך לחבורה כזו של כדורגלני עבר מפוארים ובכירי מערכת הביטחון".

בין חוויות הילדות המתקתקות מוטבעת גם אחת קשה במיוחד: "ב-1985 יצאנו מחטיבת הביניים של בית ספר ברנר לטיול מצווה של כיתות ז'. באזור חוף הבונים נתקע אחד האוטובוסים על מסילת ברזל, רכבת שחלפה פגעה בו ובתאונה נהרגו 22 ילדים. יצאנו לטיול הזה 12 כיתות ז' וחזרנו ממנו 11 כיתות בלבד, כמעט כל התלמידים של כיתה ז'12 נהרגו. כל מי שלמד בשכבה הזו לוקח את הטראומה הזו לכל החיים, וככל שמתבגרים ומגדלים ילדים מרגישים אותה יותר".

יוחאי שיחק כדורגל בקבוצת הנוער של הפועל פתח תקווה תחת הדרכתו של אחד, אברם גרנט, שגם היה מורה שלו לספורט בחטיבת הביניים. "הייתי חלוץ מרכזי והוא פתאום רצה שאשחק מגן ימני, לא רציתי, אז הוא אמר לי, 'עוף הביתה'".

הטראומה מאסון הבונים לא מנעה ממנו להתגייס ליחידה קרבית סודית, "שלוש שנים בלבנון, עזה, שטחים, פעם בחודש הביתה", אבל על המשך קריירה צבאית ויתר לטובת לימודי קרימנולוגיה ופסיכולוגיה בבר אילן: "עולם הפשע ריתק אותי מילדות, עניין אותי להבין את המוח של העבריינים. הסיפורים על שמעיה אנג'ל והחבורה שלו היו לי חומר קריאה מרתק". במקביל ללימודים הוא חיזק את הקשר עם הכדורגל כחבר הגרעין הקשה של אוהדי הפועל פתח תקווה. איש העסקים, מאיר שמיר, שרכש את המועדון וזיהה את הדומיננטיות שלו מינה אותו לאיש הקשר הרשמי עם האוהדים, תפקיד בו החזיק עד שהחל ללמוד לתואר ראשון נוסף – במשפטים.

אחרי שנת התמחות בבית משפט שלום ברמלה הוא פתח משרד קטנטן בקניון בפתח תקווה, "חנות בגודל 13 מ"ר, אבא שלי הביא עציץ ומחשב, שמתי שולחן והתחלתי לעבוד. החיבור שלי לאוהדי הפועל פתח תקווה קירב אותי לאנשי השוק, שאחד מהם הביא לי תיק שוד וגניבה של חבר עבריין. שחררתי אותו בבית משפט עליון אצל השופט סלים ג'ובראן, שגם לו זה היה תיק ראשון בעליון. נורא התרגשתי, וככה גם התחלתי לייצג עוד ועוד פתח תקוואים. בשוק הכרתי בחור מג'לג'וליה, שסידר לי קשר למשפחות חרירי-עייאט, קוקו, אבו קישאק, עם כולם אני עובד עד היום.

"במלחמת לבנון השנייה גויסתי למילואים בדיוק כאשר התחיל המשפט הגדול של משפחת חרירי-עייאט. כבוד השופט ג'ורג' קרא הכריז, 'עד שמשה יוחאי לא חוזר אין משפט'. התובע בתיק היה עו"ד בני שגיא, שמונה בינתיים לשופט. באמצע המלחמה הוא היה מתקשר אלי למארון א-ראס, ברקע נשמעו פיצוצים והוא היה מתעניין מתי אני חוזר ואיך אפשר להעיד אנשים כדי לקדם את התיק".

ניסים אלפרון	שלום דומרני

תהליכי קבלת החלטות

עו"ד יוחאי מספר כי התלבט ארוכות אם לקבל בכלל את הייצוג בתיק הבר נוער, תיק שעורכי דין פליליים בכירים עלו לרגל למחסן הביצים של יעקב פליסיאן בבני ברק כדי לנסות לקבל אותו. "מדינה שלמה התייצבה נגד חגי פליסיאן והתיק נראה סגור, כסנגור חששתי מאוד מתוצאה גרועה שתירשם על שמי. מנגד, זה בדיוק מה שאתגר אותי. התייעצתי עם שופטים, עורכי דין ועבריינים, בלילות ובבילויים עם חברים רק דבר אחד היה לי בראש – האם אני יכול לזכות את חגי פליסיאן?".

יועץ הסתרים שלו מפרדס כץ, מי שהכיר לו את יעקב פליסיאן מלכתחילה, עודד אותו לקחת את התיק ולחש לו כי עד המדינה מוכר בשכונה כטיפוס מפוקפק ושקרן כרוני שלא תהיה בעיה להפיל אותו.

"שני דברים בעיקר הכריעו את הכף", הוא אומר. "מצד אחד, השיחות עם חגי בהן הוא אמר לי 'משה, אני בהלם, לא ביצעתי שום דבר'. אם חגי היה מודה ומשחזר לא בטוח שהייתי לוקח את התיק. מצד שני, משהו לא הסתדר לי עם התנהלות המשטרה באמירתם המפורסמת, שהם מיהרו לעצור את חגי והאחרים מכיוון שהיה חשש לחיי עד המדינה. היום אנחנו יודעים שזו היתה שטות מוחלטת ושקר גס, עד המדינה לא היה מאוים, הרי לחגי פליסיאן לא היה מושג שהוא תופר לו תיק. וכך, מדברי החוקרים עצמם הגעתי לתובנה בזמן אמיתי שהם לא הספיקו ללקט את כל הראיות הדרושות, משמע התיק אינו מושלם.

"נקודת המפנה בהחלטה לקבל את הייצוג התרחשה כאשר התחלתי לקרוא את החומר ונחשפתי לכמות המחדלים, לא האמנתי שזה תיק דגל של משטרת ישראל והפרקליטות. גם אם חגי היה נשבר ומודה לא הייתי מאמין לו. רק שאז התעוררה סוגייה מטרידה חדשה, או קיי זה לא תיק אבוד, ומה אם אכשל בו? אבל מרגע שהחלטתי להיכנס לתיק התחלתי לשדר שזה תיק עם בשר, תיק של זיכוי".

יוחאי ארגן במשרדו בתל אביב את ההיערכות כאשר מלבד עו"ד שני דרי ממשרדו הצטרפו מפעם לפעם עורכי דין שסייעו בהיערכות למשפט ובהתמודדות מול התקשורת. "זה היה התיק הכי מתוקשר במדינה", הוא מציין, "המשטרה עשתה את שלה עם מסיבת העיתונאים ההזויה והדלפות ללא הפסקה, ואתה אמור לשנות את דעת הקהל. זו התמודדות מול ערוצים והעיתונים, להחליט למי אתה נותן מה, לדאוג שהכתב הזה לא יפגע, שהערוץ ההוא לא יחרים אותך. אני זוכר איך התייצבתי ביציאה מבית המשפט ואמרתי: "כל הציבור מאמין עכשיו שחגי פליסיאן הוא הרוצח בבר נוער, אבל התפקיד שלנו הוא לשנות את התמונה ולהראות שהוא אינו הרוצח, למשטרה נכונות הפתעות רבות".

שותף משמעותי ביותר להחלטות המרכזיות בתיק היה לא פחות ולא יותר, יעקב פליסיאן, שגם תקצב את ההגנה. איש הקרבות מהעולם התחתון אשר נכלא בינתיים לשנת מאסר על עבירת תעבורה דרש שהכל יעבור דרכו בכלא. כאשר יוחאי הוציא "מכרז" על הסרט בו תוצג משפחת פליסיאן היה זה יעקב שהכריע לטובת ערוץ 10. הסרט של מאור צור ודורון הרמן אמנם הציג באור אנושי את המשפחה על מצוקותיה וצחקוקיה, אבל את הפצצה המשמעותית הטיל עמרי אסנהיים מ"עובדה". לימים הכירו להם בני המשפחה תודה ואסנהיים זכה לראיון בלעדי בלתי נשכח עם חגי פליסיאן, מיד לאחר השחרור שלו.

עו"ד יוחאי: "גם אם חגי היה מודה לא הייתי מאמין לו"

מדינת החושך

עו"ד יוחאי נכנס ליצוג רשמי בתיק הבר נוער ביום בו הוגש כתב האישום, וכמעט לא בא במגע עם חוקרי המשטרה. למרות זאת, הביקורת המקצועית הנוקבת שלו מכוונת בעיקר אליהם, לפרקליטות המחוז הוא משום מה מתייחס בסלחנות, חרף אחריותם מעצם ליווי החקירה והגשת כתב האישום.

תיק הבר נוער מוכר לכל אזרח כמעט, עד לפרטים הקטנים, מה שמאפשר לצמצם את הדיון כאן לשלושה או ארבעה מוקדים בהם ממחיש עו"ד יוחאי את זעקת המחדלים: אמינות עד המדינה ומסך העשן שפיזרו סביבו, הפעלת המדובבים ומציאת הוואטסאפים כמובן.

"עד המדינה חנקישייב נתן כמה פרטים חושבים ומוכמנים לכאורה, שלא היתה להם אחיזה בראיות", אומר עו"ד יוחאי. "למשל, שבזמן הרצח הוא כיוון את חגי מהכלא באמצעות טלפון שהבריח לו אסיר בשם אחמד תמורת 1,000 שקלים, שחנקישייב הפקיד לו בקנטינה. החוקרים מגיעים לאחמד והוא אומר לא היו דברים מעולם, וגם לא נמצאה אסמתכתא להפקדה הכספית. חוקרי הימ"ר לא ראו את זה?

"ומדוע התעלמו מהרקורד השערורייתי של עד המדינה במגעיו הקודמים עם המשטרה? רבותיי, אנחנו חיים במדינת חושך, המשטרה יודעת על שקרים, קומבינות ומניפולציות של העד המרכזי אבל במדינת החושך שלנו אף אחד לא צריך לדעת כלום, הכל תחת חיסיון. מפקד הימ"ר גדי אשד אמר לסגל הבכיר של המשטרה והפרקליטות – יש לנו בינגו, סיפור קסום על קטין שנאנס וחבורת ערסים מפרדס כץ שנוקמת, ענק. מכאן ממשיכים בלי לבדוק והשר לביטחון פנים חותם באוטומט על תעודת חיסיון שמסתירה את נפלאות עד המדינה. מדוע סנגור בתיק רצח חמור לא צריך לקבל חומר כזה? עמרי אסנהיים מ'עובדה' צריך לתת לו? ואם חנקישייב לא היה מדבר עם אסנהיים? למה להפעיל בכלל עד לא אמין, וחמור מזה, למה להסתיר מההגנה ובית המשפט חוות דעת קיימת על חוסר הכשירות שלו?

"בדיוק בגלל המחדל הזה בתיק הבר נוער חייבים לעצור לאלתר את המשך תהליך החקיקה של חוק חיסיון חומרי מודיעין, זה חוק חמור מאוד שיעשה כאן משטרת חושך. חגי פליסיאן הוא ילד בן 20 שעמד בפני עונש של שני מאסרי עולם ועוד 100 שנה".

עד המדינה זאור חנקיישייב

פרק אחר שמוציא מעו"ד יוחאי ריקושטים מקוממים הוא הפעלת המדובבים. "חגי היה עצור עם מזכר מיוחד בו המשטרה מבקשת משב"ס להשגיח עליו בגלל מחשבות אובדניות, אבל אותם החוקרים ניצלו את מצבו הנפשי הירוד במעצר הראשון בחייו כדי להכניס לו שני מדובבים אימתניים. זה היה ביום ה-26 למעצר והם מיהרו להדליף לגיא פלג, שחגי כאילו התוודה בפני מדובבים. הפרסום באתר האינטרנט של ערוץ 2 היה חד משמעי וסחף אחריו את כל התקשורת.

"הם הדליפו שחגי אמר למדובבים, 'עשיתי מצווה, זה כתוב בתנ"ך איסור משכב זכר'. בדיעבד אני קורא את החומר ומה אני רואה? המדובב שניסה להוציא ממנו מילים הוא זה שאמר לו, 'אתה מלאך, עשית מצווה, כתוב בתורה על משכב זכר, מות יומת". באותה דרך הדליפו שחגי הצביע על המאפרה כאשר המדובב שאל אותו על הבגדים, ומה מתברר בקלטות? שהמדובב הוא זה שמדבר על הבגדים ומצביע על המאפרה בסוג של סימן שאלה, כאילו, שרפת?
"איך זה שאנשים חכמים בתקשורת אכלו את זה? יש כתבת שכל כך דבקה בתיאוריה של המשטרה שעד היום היא לא מדברת איתי בגלל התיק הזה, אבל יש עוד הרבה עיתונאים כמוה שמשרתים את המשטרה".

מדוברות מחוז תל אביב נמסר כי "אירוע הרצח בברנוער לא ירד מסדר היום החקירתי, וגם בימים אלה מצוי התיק על שולחנם של החוקרים. בתיק הזה נבחנו כיווני חקירה רבים ובוצעו פעולות מגוונות, לרבות הפעלתו של עד המדינה המדובר. ראוי להדגיש כי הפעלת עד המדינה לוותה לאורך כל הדרך על ידי מיטב החוקרים וגורמי הפרקליטות במחוז תל אביב. מטבע הדברים, עדי מדינה באשר הם, הינם חשודים המעורבים בפלילים בתיק שבמסגרתו הם אמורים להעיד".

מה כבר יש לסנגור לומר על מציאת הוואטסאפים שלא נאמר? "למזלו של חגי הוא לא מנוסה בחקירות פליליות", אומר עו"ד יוחאי. "לתת גרסה כזו על הודעות וואטסאפ פיקטיביות שנמחקו זה הזוי, החוקרים צחקו עליו ואפילו עו"ד שרמן אמר, 'מה זה הגרסה המטופשת הזו?'. דווקא עד המדינה יותר מנוסה, אבל הוא גם חשב שהוא יותר חכם מכולם, לכן הוא סימס לו חלק בוואטסאפ וביקש ממנו למחוק את ההודעות, כי הוא רק חשב שלא ניתן לשחזר וואטסאפים שנמחקו".

אחרי הכל, התביעה היא זו שיזמה את שחזור הוואטסאפים.

בכלל לא נכון, מה פתאום, לכל אורך הדרך לחצתי עליהם שבארה"ב יושב המפעיל של וואטסאפ וצריך להגיע אליו כדי לאושש את גרסת הנאשם. אמרתי לתובעת, עו"ד אושרה גז, שיש לי הגנה טובה אבל אנחנו יודעים מה אחוזי ההרשעות במדינת ישראל לכן אתם חייבים לטוס לוואטסאפ, ואם לא תעשו זאת אנחנו נבקש מבית משפט לממן נסיעה של מומחה שב"כ לשעבר מטעמנו, יש פסיקה שמאפשרת זאת. היא ביקשה שנעשה את זה יחד, מה שמלמד על הידיעה המוקדמת שהיתה להם, בלי קשר לסיפור שהם הפיצו על האשה שבאה לכאורה לפרקליטות וסיפרה על שחזור וואטסאפים בקליפורניה".

ואז מזמינים אותך לפרקליטות בעניין הוואטסאפים.

הזמינו אותי לפגישה אבל עוד לפני שהגעתי מתקשרים אלי מרשת ב' ועדי מאירי מודיעה לי שתיק הבר נוער עומד לקרוס, היא לא ידעה לומר מדוע אבל דווקא היא סיפקה לי את אחד הרגעים המאושרים בחיי, שבו אמרתי לעצמי: אלוהים ממש אוהב אותי".