נפטר אלי חמו מוותיקי הפעילים של המאבק המזרחי בישראל

אלי חמו. לא הבחין בין דיכוי לדיכוי – פנתר פעיל בישראל, פלסטין ואמריקה

אלי חמו, מוותיקי הפעילים של המאבק המזרחי בישראל, יוצר קולנוע תיעודי והמתעד הגדול של המאבק המזרחי לדורותיו, הלך לעולמו ביום שבת בבוקר, 31 באוגוסט 2013. בן 57 היה במותו.

חמו נולד וגדל בשכונת הקטמונים בירושלים למשפחה בת 17 נפשות. לאחר שפרש מלימודי התיכון המקצועיים הדתיים שנכפו עליו בגיל צעיר(למרות שעבר את מבחני הסקר ברמה גבוהה מאוד), הוא החל בפעילותו החברתית כשחקן צעיר בתיאטרון המחאה "אוהל יוסף" יחד עם נפי סלאח, שלמה וזאנה ואחרים. עוד כנער השתתף בהפגנות של "הפנתרים השחורים" וכמו רבים אף "זכה" להיעצר על ידי המשטרה.

בהמשך הדרך היה בין מקימי תנועת "אוהל הקטמונים" ואחר כך תנועת האוהלים בה פעל עד לגיוסו לצבא. לאחר שחרורו מהצבא המשיך בפעילותו והצטרף לקבוצת "כיוון חדש" בשכונת התקווה בתל-אביב, עם ויקי שירן, מוני יקים ורבים אחרים.

שנים ספורות לאחר השירות הצבאי נסע אלי לארה"ב שם נחשף למאבק השחורים בארה"ב. הוא שהה בעיקר באוקלנד וברקלי ולמד בסן פרנסיסקו סיטי קולג' באופן חופשי קולנוע ופילוסופיה של המאבק השחור והמרקסיסטי. הוא שהה בארה"ב כשמונה שנים עם הפסקה אחת קצרה שלאחריה חזר ללימודים בסן פרנסיסקו ולאחר מכן הפסקה ארוכה בת שמונה שנים בה עבד כעורך הבית של "סרטי קסטל" בישראל.

בארה"ב הספיק להתחתן ולהתגרש וגם להתגורר בקהילה קומונרית באריזונה עם בת זוגו הנפלאה 'שלה'. באוניברסיטת אריזונה החל אלי לערוך צילומים שעשה במפגשי "כיוון חדש" לסרט חצי מחתרתי שלעולם לא הופץ אלא בין חברים. עם חזרתו לארץ, הצטרף לתנועות המאבק של שנות התשעים, "קדמה" ו"הקשת הדמוקרטית המזרחית", ועמד במוקד ההתרחשויות לרוב כשמצלמה צמודה לעינו הבוחנתו הרגישה. אלי, שמעולם לא הבחין בין דיכוי לדיכוי, תיעד רבות יחד עם חברו יוסי יעקב גם את המאבק בבילעין במשך חודשים ארוכים ורכש שם חברויות אמת עם התושבים הפלסטינים.

ארכיונו של אלי חמו מחזיק מאות רבות של שעות צילום בכל הפורמטים האפשריים מ-1980 ועד לשנים האחרונות. הוא סיים סרט אחד חשוב, "הפנתרים השחורים מדברים", אותו ביים, צילם וערך, בבימוי משותף עם ד"ר סמי שלום שטרית. הוא עמל על לפחות שני סרטים נוספים עד שבא השיתוק בגבו שריתק אותו לכיסא הגלגלים ומשם התגלגלו הדברים לכדי זיהומים קשים שהביאו לכריתת שתי רגליו ולבסוף למותו. אלי השאיר אחריו אחים ואחיות, אחייניות ואחיינים אוהבים, וכמובן מאות רבות של חברים ושותפים לדרך.