 |
| אילוסטרציות: FREEPIK |
הממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר, דחתה את הדד-ליין לנותני שירותי מטבע הנאלצים לבקש רשיון לפי החוק החדש לפיקוח על שירותים פיננסיים, שייכנס לתוקף ב-1 ביוני. איגוד נותני שירותים פיננסיים מוסדרים, המאגד את בעלי הצ'יינג'ים, פנה לסלינגר והתריע כי פרק הזמן שניתן להם להגיש בקשות לקבלת הרשיון החדש קצר מדי. בעקבות פגישה עם המפקחת, נקבע כי נותני שירותי מטבע יגישו עד 1 ביוני בקשות לרשיון "חלקיות", ללא מסד הנתונים המקיף הנדרש מהם, ואילו את הבקשות המלאות יגישו עד 1 באוקטובר. בינתיים, עד לסיום בדיקת הבקשות והמידע שימסרו הנש"מים הוותיקים (אשר צפויה להימשך אחרי אוקטובר) יתאפשר להם להמשיך לפעול תחת רשיון זמני.
הדרישה לקבלת הרשיון החדש רלוונטית לרוב המכריע של נותני שירותי מטבע – ל-1,600 מתוך יותר 2,000 ציינג'ים רשומים, העוסקים במתן הלוואות, אשראי ונכיון שיקים. לנש"מים, קטנים העוסקים רק בהמרת כספים, ניתנה מראש דחייה של שנה עד אשר ייאלצו גם הם "להתיישר" תחת פיקוח משמעותי יותר החל מ-1 ביוני 2018.
 |
| דורית סלינג'ר (צילום מסך מהתוכנית "לונדון וקירשנבאום בערוץ 10) |
"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים" שאושר כבר לפני שנה, ובימים הקרובים ייכנס לתוקף כאמור בהדרגה, מגדיר רף חדש לגמרי של פיקוח לענף שהיה פרוץ שנים רבות ושימש כצינור האפקטיווי ביותר לכיבוס כספים והלבנת הון. כל רשויות האכיפה, הביקורת והחוק, החל מהמשטרה, הפרקליטות, דרך רשות איסור הלבנת הון ועד למבקר המדינה, התריעו כי קלות קבלת רשיון פעילות בענף, היעדר משאבים לאכיפה ומתן אשראי על ידי נש"מים ללא פיקוח, "הזמינו" כניסת גורמים עברייניים לענף, אשר הפכו ל"בנקאים" של ארגוני פשיעה, והציעו ערוץ זמין ונוח להלבנת כספים ולטשטוש מקורם ובעליהם.
חוק הפיקוח החדש הדורש מהצ'יינג'ים חידוש רשיונות תחת בדיקה קפדנית נועד לאתחול הענף מחדש. הרגולטורים – סלינגר המופקדת על הרשיונות למתן אשראי ורשם הנש"מים יואב צבר – לא מסתירים כי מטרת המהלך היא "ניקוי אורוות" וחיסול פעילותם של גורמים לא רצויים שלא יעמדו בהסדרה, אם בשל זיהוי עברייני או בשל אי עמידה בתנאי שקיפות ותנאים פיננסיים מינימליים.
 |
| רשם הנש"מים יואב צבר |
כ-1,600 צ'יינג'ים ותיקים, כאמור, עוסקים בשבועות האחרונים בקדחתנות בחידוש הרשיונות. קבלת הרשיון מותנית עתה בשורת תנאים ארוכה – ובראשם הצגת שיעור הון עצמי ודיווח על מקורותיו. כל בעל צ'יינג' נדרש "להשכיב" לצורך קבלת הרשיון חצי מיליון שקל נזיל של הון עצמי (בדומה לעקרון "הלימות הון" הנדרש מבנקים). נש"מ שהנו תאגיד יידרש אף להון עצמי משמעותי יותר, בסדרי גודל של מיליוני שקלים, בהתאם לצבר האשראי שהוא מגלגל.
נותני השירותים הפיננסיים המוסדרים נדרשים למסור הצהרת הון ולמנות נושאי משרה – בעלי תפקידים חדשים כגון דירקטורים ורואה חשבון מבקר. עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות', המייעץ לנש"מים רבים, מפנה את תשומת הלב לסעיף מעניין ברשיון החדש: מבקש הרשיון נדרש לדווח, מעבר לבעל השליטה בעסק, על "בעל השפעה". הכוונה היא למי שעומד מאחורי בעל הרשיון לנש"מ. לפי הגדרת הרגולטור, בעל השפעה הוא כל מי שביכולתו לכוון את פעילותו של העסק, ואינו נושא משרה רשמי. סעיף זה משמש למעשה כ"אמצעי אזהרה" לבעלי הצ'יינג'ים שלא להסתיר מאחוריהם בעלים נוספים לא רשומים, כפי שהיה במקרים רבים, כאשר בעל הצ'יינג' בפועל היה בעל עבר פלילי, או אפילו ארגון פשע דוגמת אברג'ל או מוסלי.
 |
| מתוך סרטון הדרכה להגשת בקשת רישיון מחדש |
להתפרנס בכבוד
אלון בן יאיר, נותן שירותי מטבע צעיר (30), עצמאי בעל צ'יינג'ים בראשון לציון ואשדוד, שלמד את התחום קודם בעסק משפחתי, עומד בראש האיגוד של "נותני שירותים פיננסיים מוסדרים", שהוקם כדי לייצג את האינטרסים של הצ'יינג'ים לאור החוק החדש ודרישות הפיקוח המחמירות. הוא מעריך כי כמה מאות צ'יינג'ים ייסגרו ולא יעמדו בתנאי ההסדרה והרשיון, אך למרות זאת סבור כי "בסופו של דבר החוק הזה יעשה לנו רק טוב, יבדיל אותנו מהשוק האפור. תהיה הבדלה בין החאפרים לבין אותם אנשים שרוצים להתפרנס בכבוד".
בישראל, כמו בישראל, החוק לרישוי מחדש של נש"מים נחקק לפני שנה, אבל רק במהלך חודש מאי, שלושה שבועות לפני תאריך היעד של 1 ביוני, עלתה המערכת המקוונת באתר משרד האוצר לקליטת הבקשות לרשיונות.
 |
| אלון בן יאיר |
"כל הענף עובר טלטלה כבדה", אומר בן יאיר. "הצ'יינג'ים חשופים ללחץ כבד מהבנקים, לא רק מהפיקוח הממשלתי. ברמה התדמיתית הענף בשפל – אנחנו מרגישים שסימנו אותנו בגלל 10–20 אחוז שמעורבים בפלילים. בחודשים האחרונים, הבנקים מגבילים את נותני שירותי המטבע ומערימים קשיים יותר ויותר: לא מאפשרים לפתוח חשבונות בנק, לא מאשרים ביצוע פעילות והעברות בין נש"מ לנש"מ, לא נותנים אשראי, לא מאפשרים להפקיד שיקים וביטלו את כל ההנחות וההטבות".
"אמרנו לסלינגר", מוסיף בן יאיר, "שהבעיה הגדולה ביותר היא הבנקים וכי אם לא תינתן לצ'יינג'ים ארכה לעמידה בתנאים – ב-1 ביוני הבנקים יסגרו את החשבונות לכל הנש"מים שלא יציגו רשיונות חדשים".
עו"ד גולדמן: "יש שלושה רגולטורים על הענף. אחד זה יואב צבר, רשם נותני שירותי מטבע ברשות המסים, שני זה משרד האוצר – אגף נותני שירותים פיננסיים מוסדרים, והשלישי, רגולטור נוסף בפועל – אלו הבנקים".
 |
| עו"ד אורי גולדמן |
למרות הקשיים, בן יאיר מעריך גם את הצד החיובי בכך שלפיקוח החדש יש שיניים: "זה עושה סדר שהיו צריכים אותו. אין ספק שסבלנו מהזנחה רגולטורית מסוימת". הוא מזכיר: "ענף אשראי חוץ-בנקאי משמעותי מאוד לכלכלה ולעסקים הקטנים מודרי האשראי במדינת ישראל". באופק, מסתמן לנש"מים כבר איום נוסף מצד "חוק אשראי הוגן" הנדון בכנסת, כנדבך נוסף להסדרת שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות. במסגרת חוק זה, דובר במקור על תקרת ריבית מותרת של 20 אחוז שנתי, ובדיוני ועדת חוקה נוצר לחץ מצד חברי הכנסת אף להוריד את התקרה.
הממונה על שוק ההון, סלינגר, מסרה השבוע: "רשות שוק ההון נערכת לכניסתו לתוקף של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. כחלק מהיערכותנו, אנו דורשים מנותני שירותי האשראי פירוט מלא על פעילותם ומקורות המימון שלהם. במקביל, אנו מעוניינים לאפשר את המשך הפעילות השוטפת של השוק ולכן החלטנו להקל על נותני שירותי האשראי הוותיקים ולאפשר להם להשלים בקשות לרישוי עד אוקטובר 2017".
