 |
| שרת המשפטים איילת שקד ויו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה |
שרת המשפטים איילת שקד, יו"ר ועדת חוקה של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי ויו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, חתמו אתמול (2.2) על הסכם להארכת תקופת ההתמחות לשנה וחצי. על ההסכם, שכותרתו היא "השבחת מקצוע עריכת הדין", חתומים גם יו"ר פורום דיקני הפקולטות למשפטים, פרופ' גד ברזילי, נציגי הדיקנים של האוניברסיטאות והמכללות בראשות פרופ' דודי שוורץ ויו"ר התאחדות הסטודנטים גלעד ארדיטי.
הארכת ההתמחות תקפה לסטודנטים שיחלו את לימודיהם באוקטובר 2016 ובהתאם להתקדמות הליך החקיקה. לצד הארכת ההתמחות כקביעה עקרונית, הוחלט כי ניתן יהיה לבצע התמחות קצרה יותר של שנה בתנאי של עמידה בשתי הדרישות הבאות: השתתפות במהלך תקופת הלימודים בפרקטיקום בן 80 שעות שייערך מטעם המוסד הלימודי ובתיאום עם לשכת עורכי הדין, וכן לימוד תואר ראשון נוסף או שני נוסף בכל תחום.
עוד קובע ההסכם, כי יהודק הפיקוח על עבודת המתמחים. שרת המשפטים תמנה נציב פיקוח על ההתמחות, אשר יעמוד בראש יחידת הביקורת והאכיפה להתמחות הקיימת בלשכת עורכי הדין. הנציב אשר יגיש לשרת המשפטים ולוועדת חוקה דו"ח על פעילותו, יוודא כי תקופת ההתמחות נעשית כראוי וכי זכויות המתמחה נשמרות בצורה מדויקת, לרבות שכר העבודה ותוספת שעות נוספת. הנציב יטפל בתלונות שהגיעו אליו ויוכל להמליץ ללשכת עורכי הדין לפתוח בהליך משמעתי כלפי מאמן שחרג מהכללים או מזכויות המתמחה. לשכת עורכי הדין תוכל להטיל סנקציות נגד מאמן, לרבות שלילת רישיון לתקופה ארוכה. עוד בהסכם: הצדדים חתמו על הצהרת כוונות משותפת לעידוד שריון מקומות התמחות לבני אוכלוסיות מוחלשות.
 |
| אמי פלמור |
בתוך כך, סוכמו כללי הראיונות למתמחים, בישיבת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, שנערכה בהשתתפות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור. משרד המשפטים הוא המעסיק הגדול ביותר של מתמחים – 500 במספר.
ההצעה שהציגה פלמור, אשר התקבלה ואושרה על ידי המועצה, היא בעיקרה המשך ההסדר שהוחל בשנה הקודמת בהוראת שעה וקיבועו ככלל: תקופת הראיונות להתמחות תימשך 10 ימים, במהלכם יוכלו מועמדים להתראיין ולהתרשם ממספר רב של אפשרויות התמחות, מבלי להתחייב כלפי משרד זה או אחר. ניתן יהיה להודיע למועמד במהלך 10 הימים על כוונה להציע לו מקום התמחות, אך רק בתום עשרת הימים ניתן יהיה להציע רשמית קבלה להתמחות, ורק אז הסטודנטים יידרשו למסור תשובה.
פלמור דיברה עם חברי המועצה על נושא נוסף: חשיבות שילובם של מתמחים המשתייכים לקבוצות מיעוט, גם במשרדי עורכי הדין הפרטיים ולא רק במגזר הציבורי. "שילוב אוכלוסיות אלה במקומות התעסוקה היא משימה חברתית לאומית", אמרה פלמור, "משרד המשפטים מוביל את הנושא וקורא למשרדי עורכי הדין הפרטיים להצטרף למשימה לקירוב בין כל חלקי האוכלוסייה בישראל. המושג אפליה מתקנת לעתים יוצר רושם כאילו צריך לקלוט אנשים לא מקצועיים. מניסיוננו מדובר באנשים מעולים ומי שמרוויח משילוב קבוצות ייצוג הולם הוא בראש ובראשונה המשרד עצמו שזוכה בעובדים טובים ובשיח רב תרבותי שמאפשר נגישות לקהל רחב וגדול".
בעקבות שורת הסיכומים אמרה השרה שקד כי המטרה היא שיפור הכשרתם המקצועית של הסטודנטים והמתמחים, כדי להעלות את הרמה המקצועית של עורכי הדין ולמנוע תופעות רשלנות מקצועית, שלדברי ראשי הלשכה עצמם התרבו בשנים האחרונות עקב הצפת המקצוע באלפי עורכי דין חדשים מדי שנה.
 |
| גלעד ארדיטי |
"אסור ששיטת הלימוד של המקצוע תהיה באופן בו עורכי דין נזרקים למים הקרים ושם נאלצים ללמוד לשחות", אמרה שקד. "הכנה שיטתית ומקצועית דרושה מראש. שינוי מבנה בחינת ההסמכה, כך שתעסוק בדין המהותי ולא בפרוצדורלי, בשילוב הארכת ההתמחות, ומתן כלים בידי יחידת הפיקוח על ההתמחות בלשכת עורכי הדין, היא בשורה שתיטיב עם המקצוע עם העוסקים בו ועם תדמיתו", אמרה שקד.
יו"ר לשכת עורכי הדין, נווה: "לשכת עורכי הדין מברכת על התוצאה שהושגה ואשר יש בה כדי להוביל מהלך משמעותי להשבחת המקצוע, הן במישור ההתמחות, אשר תוארך בפרק זמן אפקטיבי מחד, ומאידך יבוצע לגביה פיקוח הדוק. גם ההסכמה בדבר הטמעת פרקטיקום בין 80 שעות בתיאום ופיקוח של לשכת עורכי הדין, על כל סטודנט הלומד תואר נוסף, הינה בעלת חשיבות רבה ותוביל לכך שאותם סטודנטים ייחשפו כבר במהלך הלימודים לעבודה מעשית ויהיו בשלים לבצע התמחות מקצועית ואפקטיבית מלכתחילה, בשונה מהמצב כיום".
ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים: "בתקופה האחרונה היו הצעות שונות לחיזוק המקצוע, ואנחנו חושבים שההצעה הנוכחית היא נקודת איזון טובה לכולם. בעינינו פחות משנה אורך ההתמחות. מה שחשוב הוא מה שקורה במסגרת ההתמחות, ועל זה התעקשנו. המתווה החדש מכניס פיקוח אמיתי על נושא ההתמחות ויוודא שהמתמחים יעסקו אך ורק בעריכת דין".
