בכתב אישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז תל אביב לבית המשפט המחוזי נגד ארבעה תושבי יפו, נטען כי הם קשרו קשר לביצוע פשע וכי שניים מהם ניסו לרצוח אדם אחר. כמו כן הם מואשמים בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, איומים והיזק בזדון וסחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה.
סיפור העלילה התרחש סביב בית בן שתי קומות ביפו, אבל לפני שניגש אליו, תחילה קצת סדר משפחתי בבלגאן המשפחתי. הנאשמים הם מחמד גאנם, 28, מדחת שעאר, 23, אחמד שעאר, 51, וג'יהאן גאנם, 26. בכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד שגיב עוזרי צוין, כי אחמד שאער הוא אביהם של מדחת וג'יהאן, שנשואה למחמד גאנם. אותו אחמד שעאר, האבא, נשוי לאישה בשם נעמי, שהיא גם אחותו של סמי קועד. נעמי וסמי הם ילדיהם של חביבה ואיברהים קועד, כאמור נעמי נשואה לאיברהים שעאר ואילו סמי נשוי לקולט. חביבה ואיברהים קואד גרים יחד עם סמי וקולט בבית המדובר, ברחוב שמואל בן עדיה 25 ביפו, ההורים גרים בקומת הקרקע, ואילו סמי ומשפחתו גרים בקומה העליונה.
לפי כתב האישום, בשנים האחרונות קיים סכסוך בין ארבעת הנאשמים לבית אחמד ונעמי שאער לבין משפחת קואד (איברהים וחביבה, סמי וקולט), על רקע התנגדות משפחת קואד להגדלת זכויות הבנייה בבית המשפחה במטרה לבנות קומה נוספת כפי שדורש אחמד שעאר, שאשתו נעמי היא בתם של בעלי הבית. לפיכך, נטען, בסביבות ה-30 בינואר 2012 קשרו הנאשמים לפגוע בסמי קואד פיזית ולהלך עליו אימים, כדי שייסוג מהתנגדויות שהגיש לשינוי בזכויות הבנייה.
באותו היום בצהריים, כך נטען, נהג סמי ברכב הפולקסווגן שלו ברחוב עבדאלראני ביפו. בזמן שהחנה את הרכב ברחוב הגיעו מחמד גאנם, אחמד שעאר ובתו ג'יהאן במונית של אחמד וברכב המיצובישי של מחמד. המונית נעמדה סמוך לדלת הנהג של סמי ומנעה ממנו לצאת. במקביל, אחמד החל לקלל את סמי, שהחליט לברוח, הוא יצא בקושי מהרכב והלך לאחור. אז נעמדה מאחוריו המיצובישי של מחמד וחסמה אותו. לפי כתב האישום, אחמד יצא מהמונית ובידו אלה מעץ והחל להכות את סמי, בעוד שג'יהאן היכתה אותו בעזרת חפץ אחר. כשמחמד החל לרוץ לעברו הוא החל לברוח. "תמשיך להתנגד – נרצח אותך", צעקו לעברו השלושה לפי כתב האישום, ולאחר מכן ניפצו את שמשות הפולקסווגן.
באישום נוסף נטען, כי מספר ימים לפני האירוע הזה, הגיעו שלושה מהנאשמים לבית של סמי קואד ודפקו בחוזקה על דלת הברזל שלו ודרשו להיכנס פנימה. סמי וקולט שהיו בבית סירבו לפתוח את הדלת וספגו קללות ואיומים ברצח. לפי כתב האישום, סמי שאל את מחמד מה לו ולכל הסיפור הזה, והאחרון השיב לו כי חתנו אחמד שעאר הבטיח לו בית בבניין.
באישום הרביעי נטען כי הנאשמים הגיעו לבית יחד עם שני אנשים נוספים ובידיהם מסמך, שעניינו הסרת ההתנגדות של משפחת קועד להיתר הבנייה. כשסמי סירב לצאת מהבית אמרו לו הנאשמים כי במידה ולא ייצא הם ייכנסו. מחמד אף הוסיף: "או שאתה חותם לי עכשיו על המסמך הזה ואתה לא מתנגד יותר, או שעכשיו אני מערב את האנשים האלו, את העבריינים". סמי המפוחד לקח את המסמך וראה שגם אשתו והוריו אמורים לחתום. הוא חתם בשמו ובשם אביו, החתים את קולט וחביבה, והחזיר למחמד את המסמך חתום.
כתב האישום מציין כי ב-20 ביולי, בשל הימשכות הסכסוך, החליטו מחמד ומדחת לרצוח את סמי. באותו היום הגיעו לביתו עם אקדח טעון. הם פגשו מחוץ לבית את איברהים, שהשיב להם כי בנו סמי אינו בבית. מחמד החל לקלל את איברהים וצעק כי הוא הולך לחסל את הבן שלו. "תכין תכריכים", אמר לו לפי כתב האישום. קולט, שעמדה במרפסת הבית שמעה את חילופי הדברים וקראה לסמי. הוא יצא למרפסת ושאל את מחמד מה הוא רוצה והאחרון ענה לו שיירד והוא יראה לו כבר. סמי אמר לו להסתלק ואז נהג מדחת את הרכב לעבר המרפסת.
לפי כתב האישום, בשלב הזה הוציא מחמד אקדח מתחת לחולצתו, כיוון אותו לעברו של סמי וקולט והחל לירות. סמי חיבק את קולט ודחף אותה לתוך הבית. ארבעה כדורים שנורו פגעו במרפסת, בדלת הכניסה, חלקם עברו מהמרפסת לתוך הבית ונתקעו בתקרה הפנימית. מדחת שנהג את הרכב החל להימלט ופגע באיברהים שנותר לעמוד סמוך לבית.
לפי אישום נוסף המתייחס למחמד בלבד, ב-5 באוגוסט הוא הגיע לבית עם קבלן מבצע ומהנדס, במטרה לערוך מדידות לקראת תחילת עבודות ההרחבה. אותה עת שהו בבית חביבה, איברהים וילדיהם של סמי וקולט. חביבה סירבה להכניס אותם. לפי כתב האישום, חביבה יצאה לחלון ושאלה את הנאשם מה הוא רוצה, והוא השיב לה כי אם לא תפתח את הדלת "שתכין תכריכים לבן שלה בתוך 24 שעות". חביבה אמרה שיילך ואיימה להזמין משטרה. אז ענה לה מחמד שאם תזמין משטרה הוא ישליך רימון לבית ושאם הוא ייעצר יהיה זה ליום אחד והוא ידאג שמישהו אחר יסיים את העבודה במקומו.
מלבד כתב האישום הפרקליטות מבקשת גם לעצור את ארבעת הנאשמים עד תום ההליכים. בין היתר מצוין בבקשה כי בידי הפרקליטות עדויות של עו"ד ומהנדס שייצגו את סמי מול ועדות תכנון ובנייה בקשר לבית. הם העידו כי ב-22 ביולי קיבלו איום טלפוני לחדול מייצוג בקשר לבית האמור, או שיקרה להם מה שקרה יומיים קודם לכן. יומיים קודם לכן, יש להזכיר, התרחש אירוע הירי.
