נדחה עד להודעה אחרת

שתף כתבה עם חברים

מחקר שיזם נשיא בית משפט העליון אשר גרוניס ניסה להגדיר מחדש את תופעת הדחיות הבלתי נסבלת במערכת המשפט הישראלית. ממצאים מפתיעים או מסקנות מרחיקות לכת לא יצאו משם, אבל לפחות עשו קצת סדר  

 

shofet grunis globs
להעביר את בקשות הדחיות למערך הפקידותי. השופט אשר גרוניס

תופעת דחיית הדיונים בבתי המשפט הינה תופעה גורפת ומקיפה. במחקר חדש שנעשה על ידי ד"ר קרן וינשל-מרגל ועו"ד יפעת טרבולוס ממחלקת המחקר ברשות השופטת. במסגרת המחקר נבחן היקפה של תופעת דחיית הדיונים, מאפייניה, הגורמים המשפיעים עליה והשלכותיה על המערכת. המחקר נערך לבקשתה של ועדת ההיגוי למחלקת המחקר, בראשות נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס, והוא מהווה חלק מהמאמצים הניהוליים המוקדשים לקיצור משך חיי התיקים ולייעול הטיפול בהם.

במחקר נבחנו שני סוגים של דחיות דיונים: האחד, דחיות מבעוד מועד – דיונים הנדחים במענה לבקשות שאושרו על ידי בית המשפט, וכן דחיות ביוזמת בית המשפט. הסוג השני, דחיות במועד הדיון – דיונים הנדחים למועד אחר לאחר כינוסו של בית המשפט לצורך הדיון, בדרך כלל עקב אי התייצבות או מחדל של אחד מבעלי הדין או באי כוחם.

במסגרת ממצאי המחקר נמצא כי המקור העיקרי לתופעה הוא בסוג הראשון, בקשות לדחייה מבעוד מועד המוגשות על ידי הצדדים ובאי כוחם, משמע הצדדים לא טורחים להגיע בכלל לבתי המשפט. עוד נמצא, כי דחיות ביוזמת בתי המשפט מהוות רק חמישה אחוזים מדחיות הדיונים מבעוד מועד.

ממצאי המחקר הצביעו בנוסף על קשר הדוק בין ריבוי הדחיות לבין משך חייו של התיק במערכת המשפט. בממוצע, שופט מטפל מדי יום בארבע בקשות לדחיית דיון. זאת, מבלי לקחת בחשבון את הזמן שהשופט משקיע לשווא בהכנה לקראת דיון, זמן רענון הנדרש לו עקב פער הזמנים בין הדיונים, הזמן המנהלי המוקדש לטיפול בחלק מהבקשות, לזימון מחדש של הצדדים ועוד.

המחקר מציע להיעזר באמצעים ממוחשבים ובמזכירויות בתי המשפט כמסננת ראשונית, כך שהשופטים יקבלו לטיפולם רק בקשות דחייה המוגשות בטפסים מתאימים ובצירוף כל המסמכים הנדרשים להצדקת הבקשות. עוד מציעים, כי ההחלטה בבקשות המלאות תיעשה בהתאם לקריטריונים שבנוהל הדחיות, כאשר ניתן לשקול אפשרות שהחלטות דחייה יתקבלו על ידי גורם הדומה למחלקת ניתוב התיקים או על ידי עוזרים משפטיים. הצעה אחרת היא לשקול פסיקת הוצאות משפט על דחיות בלתי מוצדקות, הן לצדדים והן לטובת אוצר המדינה.

הדו"ח מדגיש כי התארכות חיי התיק, כמו גם הפגיעה ביכולת לנהל דיונים ברציפות, פוגמות ביכולת למתן סעד משפטי בתוך פרק זמן נאות וניהולו התקין של ההליך. נוסף לכך, דחייה מרובה של דיונים כרוכה בשימוש במשאבים שיפוטיים ומנהליים רבים, וכן מבטאת זילות כלפי בית המשפט ולוחות הזמנים שנקבעו על ידו.

* המחקר התבסס על מחקר סטטיסטי-כמותי, בשילוב ראיונות עומק שנערכו עם שופטים ועם מזכירי בתי משפט. הנתונים נאספו בשני מערכי מחקר נפרדים: שאלוני דחיות דיונים שמולאו על ידי מדגם מייצג של 124 שופטים מבתי המשפט המחוזיים, השלום, ובתי הדין האזוריים לעבודה במשך כ-630 ימי דיונים מלאים; וכן נתונים מתאמיים ממאגרי מידע מדגמיים ל-2,818 תיקים אזרחיים ופליליים שבנתה מחלקת המחקר.

דוח המחקר המלא התפרסם באתר מחלקת המחקר של הרשות השופטת:
http://elyon1.court.gov.il/heb/Research%20Division/doc/Research7.pdf

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *