נאשם בפרשת השוחד בחברת חשמל מערער על חילוט כפול

האם המדינה מדברת בשני קולות?

חברת החשמל הגישה תביעה על סך 110 מיליון דולר נגד שורת בכירים לשעבר בחברה, דירקטור ושני משנים למנכ"ל, בגין לקיחת כספי שוחד באופן שיטתי מחברת "סימנס" תמורת הטיית מכרזים לטובתה. במקור, התביעה הוגשה לפני שלוש שנים נגד דירקטור חברת החשמל והשופט לשעבר דן כהן ונגד מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר אורן אהרונסון ואחרים, אולם לאחרונה – בעקבות פסק דין מרשיע נגד חמישה בכירים לשעבר בחברת חשמל שהודו בלקיחת השוחד מאהרונסון – תוקנה התביעה ושמותיהם של החמישה נוספו אליה.

הבכירים הנתבעים הם דוד קון ויאשה חאין, המשנים למנכ"ל לשעבר; יונה שוויצר, מנהל האגף לתכנון הנדסי; וצבי אייל וחיים ברנר, מנהלים בכירים באותו אגף. במסגרת הסדרי טיעון, החמישה הודו בחודש מרס השנה בלקיחת שוחד של מיליוני דולרים והוטלו עליהם עונשי מאסר מוסכמים של עד ארבע שנים וחילוטים בשווי כספי השוחד שלקחו.

על ברנר, סגן מנהל באגף לתכנון הנדסי, הוטל עונש מאסר של 33 חודשים, וחילוט של 1.7 מיליון שקל. חודש לאחר מתן פסק הדין תיקנה כאמור חברת החשמל את תביעתה נגד הבכירים בגין כספי השוחד מסימנס והוסיפה את שמו של ברנר בין היתר. כעת באמצעות עורכי הדין גלעד ברון, סיימון יניב ושירית טרוינר ממשרד ברון ושות', מערער ברנר לבית המשפט העליון על רכיב החילוט בפסק הדין. ברנר טוען, בעקבות הגשת התביעה האזרחית על ידי חברת החשמל, כי המדינה מטילה עליו עונש חילוט כפול שכן חברת חשמל הינה בעצמה זרוע של המדינה, ולאחר שהעביר כבר את 1.7 מיליון השקל שקיבל כשוחד – מחשבונותיו לחשבון קרן החילוט, בהתאם להסדר שסוכם, לא ייתכן שהוא יידרש לשלם פעם נוספת את אותו הסכום לקופת החברה הממשלתית.

עורכי הדין ברון, יניב וטרוינר טוענים כי "לחילוט תכלית ברורה שנקבעה במסגרת הפסיקה, להוציא בלעו של הגזלן מפיו, מכיוון שרכוש שהושג בעבירה אינו שייך לעבריין, אולם לא ניתן להוציא את בלעו של הגזלן מפיו שוב ושוב. אנחנו סבורים שבית המשפט היה צריך למנוע את המצב שנוצר, ובפרט כאשר המדינה מדברת בשני קולות – במסגרת ההליך הפלילי, המדינה דורשת את השבת הכספים לקופת קרן החילוט, ובמסגרת תביעה אזרחית של חברת החשמל – מונופול המוחזק על ידי המדינה – דורשת להשיב את הכספים לקופת חברת החשמל".

עו"ד גלעד ברון

עורכי הדין של ברנר טוענים כי תביעת חברת החשמל היא מעין "חילוט אזרחי" שכן עילת התביעה אינה נזיקית, וחברת החשמל עצמה מודה בכתב התביעה כי לא נגרם לה נזק. "המערער (ברנר) לא ביצע שום פעולה אקטיבית בנוגע למכרז האמור, באשר כספי השוחד שניתנו לו היו בבחינת שלח לחמך", טוענים עורכי דינו. "לראיה, כתב האישום אינו מציין כל פעולה אופרטיבית שנעשתה על ידו, מלבד קבלת כספים מאת מנכ"ל סימנס ישראל באותה עת אהרונסון, לחשבונו".

עו"ד ברון טוען עוד כי סוגיית "חילוט ביתר" הוכרעה כבר בתיק רונאל פישר, שם בעקבות ערעורו של פישר דחה בית המשפט העליון את בקשת המדינה לבצע "כפל חילוט זמני" ולתפוס נכסים של הנאשם, פעם אחת בגין שווי עבירות השוחד שביצע ופעם נוספת בגין שווי הלבנת ההון. "החילוט לא נועד לפגוע בכיסו של העבריין המורשע (החילוט אינו קנס)", כתב השופט צבי זילברטל. "מטרתו היא להוציא מידיו של העבריין רכוש שהושג בעבירה. כשבלעו של הגזלן הוצא מפיו במלואו, אין מקום, ללא הסמכה מפורשת, להוסיף וליטול ממנו רכוש נוסף בגדר החילוט". לאור זאת, מבקשים פרקליטי ברנר ולהורות כי כספי החילוט ששילם כבר במסגרת ההסדר בתיק הפלילי יועברו לחברת החשמל או יתחלקו בינה ובין קרן החילוט.