 |
| עו"ד עדי קומרינר פלד |
פרסום ראשון בפוסטה: הממונה על נותני שירות עסקי במשרד המשפטים, עו"ד עדי קומרינר פלד, החלה לערוך ביקורות שטח ראשונות במשרדי עורכי דין, לגביהם קיים חשד כי הפרו את תקנות חוק איסור הלבנת הון.
התקנות עוסקות בעורכי דין (וגם ברואי חשבון) נותני שירות עסקי – המבצעים פעולות פיננסיות עבור לקוחותיהם והמחויבים על פי חוק החל מהשנתיים האחרונות לבצע "הכרת לקוח" ולמלא טופס המפרט את נתוני הלקוח והשירות העסקי המבוקש על ידו. עורכי הדין חייבים לבחון את הנתונים, ועל פי התקנות וכללי אתיקה משלימים של לשכת עורכי הדין ולשכת רואי חשבון, עליהם להימנע ממתן שירות ללקוח באם נתוניו העולים מטופס "הכרת הלקוח" מעלים חשד להלבנת הון או מימון טרור.
החובות החדשות, החלות בין היתר על עסקאות נדל"ן, הקמת חברות וניהול נכסים עבור הלקוחות, נכנסו לתוקף בתיקון לחוק איסור הלבנת הון אמנם לפני שנתיים, אך רק בימים אלה החלה המפקחת שמונתה לעניין זה במשרד המשפטים – עו"ד פלד "הממונה על נותני שירות עסקי" -לבצע ביקורות במשרדים.
בשנה האחרונה ערכה עו"ד פלד פניות לעורכי דין ורואי חשבון "מרחוק" – באמצעות דרישה להעברת טפסי הכרת לקוח במייל. החוק קובע כי על נותני שירות עסקי לשמור טפסים אלה במשך חמש שנים. כעת, עברה הממונה לשלב השני – של ביקורות שטח במשרדי עורכי דין ורו"ח אשר המסמכים והתשובות שנדרשו למסור בכתב בשלב הקודם, לא הניחו את דעתה, או לא הגיבו כלל לפניות קודם.
 |
|
| סכנה לחיסיון עו"ד-לקוח? (אילוסטרציה: FREEPIK) |
לפוסטה נודע כי מפקחים מיחידת הממונה על נותני שירות עסקי ביקרו היום במספר משרדי עורכי דין בשרון. מדובר בעורכי דין אזרחיים בדרך כלל. חלק מעורכי הדין שבמשרדם התבצעה ביקורת פנו ללשכת עורכי הדין וביקשו ליווי ופיקוח של נציג מטעם הלשכה על מנת לוודא שאין פגיעה בסודיות ובחיסיון עו"ד-לקוח. המפקחים מיחידת נותני שירות עסקי רשאים לדרוש ולקבל את טופסי הכרת הלקוח, הכוללים בין היתר את פירוט עיסוקו והצהרה על מקור הכספים שברשות הלקוח.
השלב הבא הוא השלב שממנו חוששים בלשכת עורכי הדין. לאחר ביצוע הביקורות, בדיקת הטפסים ותשאול עורכי הדין, תעבור הממונה לשלב הסנקציות. אז ייפתחו שני מסלולים: מסלול מנהלי של ועדת עיצומים מיוחדת במשרד המשפטים, בה יישבו נציגיה של עו"ד פלד, ומסלול של דין משמעתי בלשכת עורכי הדין – לנותני שירות עסקי אשר לטענת הממונה הפרו את חובותיהם בתחום הכרת הלקוח לפי חוק איסור הלבנת הון ולפי כללי האתיקה שקבעה לשכת עורכי הדין בתיאום עם המדינה. התקנות שנוספו לחוק הסמיכו את ועדת העיצומים המיוחדת במשרד המשפטים להטיל עיצום כספי של עד 2.26 מיליון שקל על נותני השירות המפרים.
בכנס שנערך בחודש יוני באוניברסיטת תל אביב, ציינה עו"ד פלד כי עד לשלב זה נערכו על ידה פניות (בכתב כאמור) ליותר מאלף עורכי דין ולכ-150 משרדי רואי חשבון בבקשה לקבל טפסי "הכרת לקוח". רק כ-700 מפניות המפקחת נענו.
יו"ר (משותפת) ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, עו"ד יעל גרוסמן, הביעה באותו כנס חשש מפרסום שמות עורכי הדין שיידרשו לעמוד בפני וועדת העיצומים, והזהירה כי זהו "רגע לפני רעידת אדמה". לדבריה, "עד כה פניות המפקחת למשרדי עו"ד היו בכתב, ולכן היה שקט. מטבע הדברים, מי שמקבל דרישה מהממונה להעביר טפסים על לקוחותיו, לא נוטה לפרסם זאת בין הלקוחות".
 |
לטענת עו"ד גרוסמן, עצם דרישת המסמכים על ידי המדינה הוא בעייתי, והמצב בו לקוח מתבקש על ידי עו"ד למלא טופס מפורט שכזה המיועד לביקורת הרשויות – כבר יוצר תחושת זרות ואי נוחות בין עו"ד ללקוח. ניתן לומר כי עורכי הדין "נאנסו" להסכים לתיקון בחוק, כי החלופה שדרשה המדינה היתה גרועה יותר: להחיל על נותני שירות עסקי חובת דיווח אקטיבי, בכל פעם שהם חושדים בלקוח כי מדובר במלבין הון.
עו"ד גרוסמן אמרה כי חובת מילוי הטפסים כבר גרמה לפי עדויות ששמעה, למצבים בהם לקוחות החליטו לעזוב עורך דין אחד ולעבור לאחרים, "שאצלם בשלב הזה יש פחות הקפדה על הנושא". באחרונים מבקשת הממונה עו"ד פלד לטפל.
 |
|
| עו"ד גיל דחוח |
עו"ד גרוסמן חוששת כי ההגנה שייאלצו עורכי דין להפעיל כדי להתגונן מפני צעדים מנהליים ומשמעתיים שהמדינה תבקש לנקוט נגדם, תהיה כרוכה בפגיעה בחיסיון עו"ד-לקוח. "החיסיון לא מתיישב בשום דרך עם משטר החובות החודש שהוחל עלינו", היא הזהירה. "כאשר יעלה עניינו של עו"ד לוועדת עיצומים, לא ברור לי איך יגן על עצמו וישיב לאשמה, מבלי להפר חיסיון. עורך הדין יצטרך להסביר מה גרם לו להאמין שמקור הכסף הוא כפי שדיווח הלקוח, והוא יצטרך לחשוף מידע שברשותו".
עו"ד גיל דחוח, יו"ר משותף של ועדת איסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין, טוען שהחלת החובות הינה פגיעה קשה בחסיון של עורך דין–לקוח. "החסיון הוא מנשמת אפה של הדמוקרטיה ואחד הכלים החשובים להבטיח את האמון בין עורך הדין ללקוח. אין לעורך הדין זכות קיום אם הלקוח לא נותן בו אמון או חושש שהמידע שהוא מוסר לעורך הדין יעבור לגורם אחר. השלב הבא יהיה תפיסת מסמכים חסויים במשרד עורכי הדין לצורך בחינתם על ידי הממונה. בהמשך הדרך המסמכים יהפכו להיות גלויים במסגרת הליכים משמעתיים או הליכי עיצומים לפי חוק זה. אנחנו גם חוששים שהתיקון הזה יהפוך את עורך הדין והלקוח ליריבים במידה ויתגלה ניגוד אינטרסים ביניהם בהליכים משמעתיים".
