המשמעות המשפטית של ההחלטה על סגירת השמיים

שתף כתבה עם חברים

ד"ר עו"ד חיים שטנגר, מעניק פרשנות משפטית לאחד הנושאים המרכזיים שניצבים בימים אלו על שולחן קבינט הקורונה: האם נתב"ג יישאר פתוח?

האם השמיים יישארו פתוחים? (צילום: פלאש 90)

כשבישראל עולה שוב התחלואה וכשברקע הולכים וגוברים הדיבורים על סגר שלישי או לכל הפחות ריסוק מהודק, עוסקים חברי הקבינט ובכירי משרד הבריאות גם בשאלה הנוגעת לנמל התעופה בן-גוריון. האם יישארו השמיים פתוחים? האם יהיה די בהכרזה על כלל היעדים כאדומים? או שמא אפשר להסתפק בכפיית בידוד במלוניות?

בשיחה עם "פוסטה" נותן ד"ר עו"ד חיים שטנגר, את הפרשנות שלו למצב ולמשמעות המשפטית שלו.

אם וכאשר תוגש עתירה לבג"צ על סגירת השמיים כליל, מה הסיכוי שהיא תתקבל?
"המבחן לחוקיותו של עוצר, בין אם יקראו לו במילים המכובסות ריסון מהודק או סגר, הוא מבחן המידתיות ומבחן הסמכות. ליתר דיוק, מבחן החריגה מהסמכות או לחלופין חוסר הסמכות. כלומר, כל עוד שהמבחן הוא מבחן בריאותי או מידתי שסובב מענייני בריאות, אזי בג"צ לא יתערב. בג"צ יכבד את המקצועיות של הגורמים הבריאותיים.
"אם למשל תבוא הממונה על בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרועי-פרייס, ותאמר שהשיקול הוא בריאותי, בג"צ ימשוך את ידיו. אבל אם מישהו מהממשלה יטען שמדובר בשיקולים 'בריאותיים', שעל פניהם נשמעים כשיקולים מופרכים, ופוליטיים בתחפושת בריאותית, בג"צ יתערב וגם יתערב, בנימוק של חוסר סמכות חריגה, חוסר תום לב וכל המבחנים האחרים שנמצאים בארגז הכלים המשפטי של בג"צ.
"לכן אם דובאי הייתה ירוקה, ואין סיבה שמצדיקה את הפיכתה לאדומה בן לילה, אז מניעה לצאת לדובאי לא תעמוד בהקשר עם חופש התנועה שקבוע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לכן אם יהיה צו שאוסר לטוס למדינות שבן לילה הוכרזו כאדומות משיקולים לא עניינים, בג"צ יתערב ויבטל את האיסור".

ומה לגבי עתירה של מטיילים שרוצים לטוס לאיי-סיישל או לרואנדה, בעוד נתוני התחלואה שם נמוכים מאוד, אך גם הם נחשבים כעת ליעדים אדומים?
"מדובר על שיקול פוליטי. המניעים שבגינם הפכו איי סיישל ורואנדה ליעדים אדומים, הם לא משיקולים בריאותיים אלו שיקולים של חוסר רצון להסתכסך עם האמירויות. גם הנגזרת מההחלטה הזו, היא פוליטית. אם יוכח שהבידוד הוא לא משיקולים בריאותיים, אלא פוליטיים הוא יבוטל".

ולגבי דובאי, מה עתיד עתירה בעניינה, אם תוגש? 
"דובאי הוא סיפור מוזר, לא הייתי שם. אם מתברר שדובאי הוא מקום שבו משתוללת מגיפת הקורונה ומדינת ישראל מאפשרת לטוס לשם, אז היא מסכנת את בריאותם וחייהם של אזרחיה. במקרה כזה, נחשפת ישראל לתביעה ייצוגית. גם אם מתברר שהמדינה הייתה אדומה וישראל לא רצתה לפרסם אזהרת מסע, אז האשמה בהתפשטות הנגיף באמצעות ייבואו מדובאי, שוב מוטלת על המדינה.
"אם דובאי היא ירוקה, ישראל היא לא שומר הסף ולא הטף. אם יש תנאים וסדר ומטייל מחליט לנסוע למקומות מפוקפקים, אז המטייל אחראי על כך. אם המדינה לא תיתן לצאת כי יש כמה חריגים, אז בג"צ יתערב. אני מזכיר כי תייר שיודע שביקר במקום מפוקפק, צריך להצהיר על כך".

עו"ד שטנגר (ארכיון)

לסיום, החלו להגיע דיווחים מאנגליה על מוטציה חדשה של נגיף הקורונה ועקב כך הצהיר ראש-הממשלה, בנימין נתניהו, שהוא רוצה לסגור את נתב"ג לחלוטין. דעתך?
"אני עוסק בעריכת דין ובודק את הדברים תחת שיקולי משפט, היגיון ומידתיות. מדובר בזן חריג וחדש שהתגלה בדרומה של אנגליה. האנגלים עצמם לא יודעים במה מדובר. לטעמי, בלי להיות רופא, השימוש של נתניהו בדיווחים הוא שימוש פוליטי. לא שופכים את התינוק יחד עם מי האמבט. בגלל מוטציה רוצים לסגור את כל נתב"ג? המדינה ידעה היטב לפני חג החנוכה שהיא צועדת לקראת סגר מהודק, אבל היא פחדה ממרי אזרחי. היא נתנה למגזר החרדי והערבי לעשות מה שהם רוצים ובעצם, אפשר רק להגיד תודה שהרמדאן לא מתחבר עם חנוכה. ועכשיו? מתי הם מדברים על סגר הדוק, שבוע אחרי חנוכה. לסיכום, זה עניין של זמן עד שתוגש עתירה לבג"צ בנושא".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *