משחקי ריגול

מודיעים של חיזבאללה בגבול הצפון (צילום מתוך סרטו ארכיון של צה"ל)

חמישה בני משפחה אחת הורשעו (חמישי, 7.12) בבית המשפט המחוזי בנצרת בעבירות של סיוע לאויב בעת מלחמה, מגע עם סוכן חוץ ועוד עבירות ביטחוניות, כל אחד לפי חלקו. שלושה מבני המשפחה – דיאב קמהוז ובני דודיו מוחסן קמהוז וממדוח איברהים – הורשעו גם בסחר בסמים. יוסף וג'מיל מקהוז, האחים של דיאב, הורשעו בעבירות ביטחון.

בכתב האישום מתוארים לפרטים קשריו של דיאב קמהוז עם אנשי חיזבאללה מלבנון, וכיצד סייע להם לתכנן פיגועים שסוכלו. יש לציין כי אבי האחים, סעד קמהוז, נמלט ללבנון במהלך משפט שהתנהל נגדו בישראל, ומאז הוא נחשב לסוחר סמים ולסייען של חיזבאללה.

לפי כתב האישום, בסוף 2015 קבע דיאב עם אביו כי יסייע לו בהברחת סמים מלבנון, אולם כבר בתחילת 2016 הבהיר האב כי יש לו עבודה אחרת עבור בנו. דיאב לא היה צריך לחשוב הרבה לפני שהבין כי מדובר בפעילות ביטחונית, והסכים. הוא שיתף את אחיו ובני דודיו, רכש מחשב, ובעזרת תוכנת הצפנה בשם "מריו" החל לקבל הוראות הפעלה מחיזבאללה.

תחילה העביר דרך הגבול שני מטעני חבלה והסתיר אותם בתיק בחורשה, ולאחר מכן התבקש לבחור מקום לפיגוע בחיפה. הוא הציע כי בגלל אמצעי הביטחון בחיפה, הפיגוע יבוצע בנשר, ולאחר מכן הציע את תחנת ההסעות הסמוכה לכפר טורען, שלדבריו עמוסה בכל יום ראשון בחיילים. הוא הונחה על ידי חיזבאללה להמתין להוראות נוספות, אלא שאז נמצא התיק עם חומרי החבלה על ידי אזרח, והועבר למשטרה.

כתב האישום מתאר את אופי הקשר בין דיאב לבין אנשי חיזבאללה, כולל ההתכתבויות, המפגשים, אנשי הקשר ועוד. האחים יוסף וג'מיל קמהוז ובן דודם איברהים, ביקשו לפסול את הודאותיהם בטענה שהודו בעבירות שלא ביצעו בשל חקירה ברוטאלית של אנשי שב"כ. לטענתם, אנשי שב"כ קיללו אותם, איימו עליהם, הפעילו עליהם לחץ נפשי בלתי סביר, מנעו מהם מפגש עם עורכי דין, וזכויותיהם לא הובהרו להם כנדרש בחוק.

השופט אשר קולה	השופט דני צרפתי	השופטת רננה גלפז מוקדי

שופטי המחוזי בנצרת – אשר קולה, דני צרפתי ורננה גלפז מוקדי – דחו את טענת הנאשמים ונתנו תוקף להודאותיהם. עם זאת, השופטת גלפז מוקדי שכתבה את ההחלטה התייחסה לשיטת החקירה של שב"כ. בין היתר היא ציינה כי החקירות אינן מצולמות או מוקלטות, ולכן אין אפשרות להגישן כראיה. כמו כן היא ציינה כי זיכרונות דברים שהוגשו לבית המשפט על ידי החוקרים כוללים מיעוט חומר, על אף שהחקירות נמשכו לעיתים שעות רבות. שיטה זו, הבהירה השופטת, "מקשה על בית המשפט לבחון את טענות הנחקרים, ואת השמירה על זכויותיהם".

השופטת גלפז מוקדי אמנם התרשמה מעדויות החוקרים ומאמינותם, אולם הוסיפה כי "יש מקום לבחון את השיטה באופן מערכתי, הן ביחס לפיקוח על החקירות, והן ביחס לתיעוד שיאפשר גם ביקורת של בית המשפט על מהלך חקירתם של נחקרים במתקני השב"כ".

ביקורת נוספת מתחה השופטת על כך שחוקרי משטרה חוקרים נאשמים במתקני שב"כ: "קיומה של חקירת משטרה באותו מקום בו מתנהלת חקירת שב"כ, מחייבת לטעמי את המשטרה להוכיח כי מתקיימת ההפרדה הראויה, בפרט במקרים בהם טוענים הנאשמים לעירוב בחקירות".

לגופו של מקרה, השופטת מצאה כי הראיות – בכלל זה צילומים של מתקני צה"ל ומידע שהעביר דיאב בעזרת בני משפחתו לחיזבאללה – מחייבות הרשעה בעבירות ריגול.

השופטת הוסיפה כי אינה יכולה לקבל את טענת דיאב, הנאשם המרכזי, לפיה  הציע פיגוע בטורען "סתם" לטענתו, "שהרי הצעתו זו באה על רקע דרישה ברורה שהופנתה אליו על ידי החיזבאללה, לאתר מקום לפיגוע בחיפה. הנאשם, כך נלמד מהראיות, בין היתר אלו שבאו מפיהם של שאר הנאשמים, ידע היטב כי אביו חי בלבנון ופועל בשירות החיזבאללה".

עם זאת, היא קיבלה את טענתו של דיאב על כך שלא התכוון באמת לבצע פיגוע, גם מאחר שלא הובאה בפניה ראיה המוכיחה אחרת, וגם בשל מספר החודשים שעברו מרגע הסתרת התיק עם מטעני החבלה ועד שנתגלה. לאחר מכן מנתה את חלקם השולי יחסית של שאר בני המשפחה שנוגע לעבירות הביטחון.

את דיאב הרשיעה השופטת בעבירה החמורה ביותר בכתב האישום – סיוע לאויב בשעת מלחמה, וכן במגע עם סוכן חוץ ועבירות בנשק. משאר העבירות דיאב זוכה מחמת הספק. את אחיו יוסף הרשיעו השופטים בקשירת קשר לביצוע פשע, מגע עם סוכן חוץ ושיבוש הליכי משפט. ג'מיל, האח השלישי, הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, סיוע למסירת מידע לאויב, סיוע למגע עם סוכן חוץ ושיבוש הליכים.

מוחסן קמהוז, בן הדוד, הורשע בניסיון להחזקת סם מסוכן, סיוע למסירת מידע לאויב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

את בן הדוד השני, ממדוח איברהים, הרשיע בית המשפט בסיוע למסירת מידע לאויב ובהפרעה לשוטר. לכל אלה נוספו הרשעות שלושה מהנאשמים בעבירות סמים, כשדיאב ושני בני דודיו הורשעו בסחר בסם מסוכן וקשירת קשר לביצוע פשע.