משה קצב עתר לבימ"ש בבקשה לביטול מעצר הלילה שלו

קצב ביום שחרורו מהכלא

נשיא המדינה לשעבר משה קצב עתר לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד החלטת ועדת השחרורים שדחתה את בקשתו ואת המלצת הרשות לשיקום האסיר, לבטל את מעצר הבית הלילי המוטל עליו.

קצב (72) מבקש לדברי סנגוריו, עורכי הדין ציון אמיר ושני אילוז, לבטל את מעצר הלילה בחלוף שנה בדיוק מיום שחרורו בדצמבר 2016, כאשר לפניו עוד שנה כאסיר משוחרר ברישיון. זאת, "נוכח רצונו לחזק את הקשרים עם בני משפחתו, שאיפתו לנהל חיי שגרה נורמטיביים, הרצון לשהות ולסייע לאמו והיעדר מסוכנות".

בדחייתה את בקשתו להסיר את מעצר הלילה בין השעות 22:00 בכל ערב ועד לשעה שש בכל בוקר, שבה ועדת השחרורים לנימוק כי קצב לא קיבל אחריות וממשיך להכחיש את העבירות שביצע – טיעון אשר לגביו – בהחלטת שחרורו ממאסר לפני שנה – נקבע על ידי אותה ועדת שחרורים כי אינו מהווה תנאי לשחרור על פי חוק. ואכן רש"א (הרשות לשיקום האסיר) ציינה בפני ועדת השחרורים כי העובדה שקצב מכחיש את ביצוע העבירות היתה ידועה גם בעת שחרורו, והמטרות הטיפוליות של תוכנית השיקום אינן כוללות לקיחת אחריות על ביצוע העבירות.

מטרת הטיפול שעובר קצב מאז שחרורו, לפי רש"א, היא "שינוי דפוסי חשיבה העלולים להביא לביצוע התנהגות פוגענית בעתיד וקשר תמיכתי בעקבות משבר המאסר והשפעת ההרשעה והשינוי המשמעותי שחל בחייו על מצבו הנפשי". רש"א מדגישה כי "מאז שחרורו של העותר ממאסר חל שינוי הכולל יותר ענווה, ביקורת עצמית, יכולת לקבל ביקורת מאחרים, ובעיקר רצון הנחווה ככנה להתמקד במשפחתו… (וכמו כן) להקפיד בתקשורת עם הזולת בכלל, ועם נשים בפרט על מנת שלא לפגוע". 

גורמי רש"א ציינו בחוות דעת שהוגשה לוועדת השחרורים כי "מעצר הבית הלילי יוצר מגבלה המוסיפה למצוקתו של קצב באופן שאינו תורם לשיקומו". עורכי הדין אמיר ואילוז מציינים כי "הערכת המסוכנות אשר הוגשה לוועדת השחרורים קבעה כי המסוכנות הנשקפת מקצב נמוכה. מאז שחרורו המוקדם, עמד קצב בכל תנאי תוכנית השיקום של רש"א ועבר הליך טיפולי פרטני וקבוצתי. גורמי הטיפול מציינים כי ניכר שהוא שואף לנהל חיי שגרה נורמטיביים ושומרי חוק הרחק מאור הזרקורים".

רש"א ציינה עוד כי "אי-הודאה באשמה אינה מצביעה בהכרח על חוסר התקדמות בטיפול ואינה בהכרח מדד להיות המכחיש יותר מסוכן מעבריין המודה בעבירותיו. יתרה מכך, הכחשה אינה בהכרח חסם לשיקום ולמניעת הישנות עבירות".

ועדת השחרורים דחתה את חוות הדעת ובקשת קצב ודווקא משום ש"הטעם העיקרי שראתה בבקשותיו החוזרות ונשנות בעניין הוא כי מעצר הבית מכביד עליו רגשית בהיותו בעיניו ענישה נמשכת אף ששוחרר ממאסר".

הסנגורים ממבקשים לתת משקל לגורם הטיפול האובייקטיבי מטעם המדינה – רש"א אשר מבקשת את הסרת מגבלת הלילה "כחלק משמעותי מהליך הטיפול", ובחלוף מחצית מתקופת השחרור ברישיון.

קצב ריצה חמש שנות מאסר מתוך שבע, ויום סיום העונש המלא הוא בדצמבר 2018.