 |
| המדינה והמונופול של ד"ר חן קוגל (צילום: יוסי זליגר) |
השבוע עלה לסדר היום של בית משפט המחוזי מרכז תיק הרצח של אורגל מואטי מרחובות, שנדקר למוות לפני שנתיים והוא בן 17 וחצי בלבד. הרצח בוצע על ידי שלושה נערים בני גילו, שכל אחד מהם הואשם בסעיף עבירה אחר: האחד ברצח, השני בהריגה, והנער השלישי בסיוע לאחר מעשה ובאי הושטת עזרה.
שלושת הנערים הואשמו שקשרו לרצוח את מואטי בשל חוב כספי בסך 300 שקלים לאחד מהם. יום לפני הרצח התפתחה קטטה בין הנערים במהלכה נפצע אחד מהם מפגיעת אלות, ואחריה איימו על מואטי וחבריו שהיו מעורבים בקטטה: "נדקור אתכם, אתם תמותו".
ביום הרצח הגיעו השלושה לגן הסמוך לביתו של מואטי, כשברשותם סכין יפנית וסכין מטבח. למרות שהתחנן על חייו והחל לברוח הם רדפו אחריו וכאשר השיגו אותו דקר אותו האחד בסכין היפנית והשני בסכין מטבח. הנער השלישי, נטען, סייע לחבריו לברוח בעודם משאירים מאחור את הגופה.
השבוע (6.7.14), ניתנה בתיק החלטה של השופטים מנחם פינקלשטיין, ליאורה ברודי ורמי אמיר מבית משפט המחוזי מרכז. ההחלטה התקבלה לבקשה יוצאת דופן של עו"ד מוטי אדטו, פרקליטו של הקטין הנאשם המרכזי ברצח, למנות את ד"ר חן קוגל, ראש המכון הלאומי לרפואה משפטית (אבו כביר), כמומחה מטעם ההגנה דווקא.
 |
| עו"ד מוטי אדטו |
מטבע הדברים, המדינה מתנגדת לכך שראש המכון לרפואה משפטית של המדינה יעיד בתיק רצח נגד המדינה ועוד מטעם הסנגוריה. מלבד זאת, ד"ר קוגל חתום על הסכם ניגוד עניינים אשר אוסר עליו להעיד לטובת לקוחות פרטיים גם אם עבד עימם טרם מינויו לראש המכון בחודש מאי אשתקד, אז הוא התמנה לתפקיד במקומו של פרופ' יהודה היס המיתולוגי אשר נאלץ לפרוש.
מנגד, בכובעו הקודם כבעלים של מכון פרטי לרפואה משפטית נכח קוגל בעת הנתיחה שביצעו בגופתו של מואטי, וחוות הדעת שלו ניתנה כמומחה מטעם ההגנה של אחד הנאשמים האחרים עוד לפני שמונה לתפקיד. בנוסף על כך, עו"ד אדטו פנה לפרופ' יהודה היס, אולם הלה סירב לכתוב חוות דעת לאור העובדה שבזמן האירוע והבדיקות הוא ניהל עדיין את המכון לרפואה משפטית. גם ניסיון להזמין את ד"ר מאיה פורמן, פתולוגית של משרד הבריאות אשר עבדה שנים רבות במכון לרפואה משפטית, נכשל בשל חתימתה על מסמך ניגוד עניינים דומה (ראו מסגרת).
עו"ד אדאטו טוען שבתיק רצח מואטי קיימת סתירה בין גרסאות הנערים ולכן יש חשיבות מיוחדת לחוות הדעת המקצועית של ד"ר קוגל. לדבריו, הקטין המואשם רק בהריגה טען בעדותו כי הוא חתך את מואטו חתכים שטחיים באמצעות סכין יפנית, ורק לאחר מכן דקר אותו הנאשם המרכזי ברצח באמצעות סכין המטבח, והדקירות האלה הן אשר הובילו למותו.
 |
| הפרקליטות: "זו אינה זכות קנויה להגנה שיהיה לה מומחה מטעמה" |
המדינה משתלטת
"העד שלהם שקרן והזוי, עובדתית הדברים לא ארעו באופן הזה", מתרעם עו"ד אדטו. "טענות המדינה נופלות מפני שאין הוכחה כי הדקירה בוצעה אחרי ביצוע החתכים. התביעה טענה כי המנוח היה חסר כוחות כאשר מרשי דקר אותו, אבל אי אפשר לקבוע באמת איזו דקירה הרגה אותו. אם המנוח נחתך ונדקר קודם לכן, מרשי לא היה צריך לרדוף אחריו, כפי שהתביעה טוענת".
אדטו טוען כי המומחה הראשון אשר הגיש חוות דעת בנוגע לממצאי הנתיחה שלאחר המוות, ד"ר קונסטנטין זייצב מהמכון הלאומי, מסר גרסה בעייתית. זייצב טען כי אין דרך למקם את הפגיעות בסדר כרונולוגי, וכי מסקנותיו מבוססות בין היתר על בדיקת הבגדים שלבש הנרצח. לפי אדטו, כאשר הוא ביקש לקבל את דו"ח הבדיקה של ד"ר זייצב, הסתבר לו כי בדיקה כזו לא בוצעה כלל. "כל המומחים אמרו לי מפורשות שזייצב טעה", אומר אדטו בביטחון. "הוא נתן עדות שמנותקת מהראיות בתיק, ולא צריך להיות גאון על מנת להבין את זה. לטענתו, זרימת הדם מהחתכים קיצרה את חייו של הנרצח, אבל הבגדים נמצאו נקיים מכתמי דם".
בבקשה שהגיש אדטו לבית המשפט מצוין כי ברשות ההגנה יש מסמכים שנכתבו על ידי ד"ר קוגל סמוך לזמן הנתיחה שלאחר המוות. ד"ר קוגל אמנם הסכים לסייע לבית המשפט בהבנת הכתוב במסמכים, במיוחד לאור הנוכחות שלו בנתיחה, אולם כאמור הוא מנוע מלסייע להגנה בשל אותו מסמך ניגוד העניינים. סיטואציה דומה התרחשה במשפט הרצח של תאיר ראדה. בחודש ינואר סירבה המדינה להתיר לקוגל להעיד מטעם הנאשם רומן זדורוב שהורשע ברצח, מאותן סיבות שנטענו בתיק מואטי.
"המדינה שכרה את כל הרופאים המשפטיים שפועלים במדינת ישראל והחתימה אותם על מסמך של ניגוד עניינים", כתב אדטו בבקשה לבית המשפט. "בכוח הכסף השתלטה המדינה על שוק קיים של רופאים משפטיים, וכיום אסור לאף רופא במדינה לעבוד עבור ההגנה בתיק הזה. כך לא יכול להתנהל הליך של בירור צדק… גילוי האמת הוא לא רק רצון של ההגנה".
עו"ד איילה אורן המייצגת את הפרקליטות טענה בבית המשפט, כי "זו אינה זכות קנויה להגנה שיהיה לה מומחה מטעמה בכל עניין ועניין. הסיבה שאנו מתנגדים למינוי של ד"ר קוגל היא שהוא אינו עד אובייקטיבי, הוא צפה בנתיחה מטעם ההגנה והיה במעמד אחר בתיק זה".
למרות ההתנגדות, בהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים להסכמה, כי בנסיבות העניין יענה ד"ר קוגל על שש שאלות מטעם ההגנה אשר יופנו אליו בכתב. בית המשפט בירך על ההסכמה, ונתן בכך גושפנקא להחלטה שקוגל אכן יענה לשאלות הסנגור. הדיון בסיכומים נקבע לחודש אוגוסט.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה להחלטה: "בנסיבות החריגות של מקרה זה, שעיקרן בכך שד״ר קוגל ליווה את הנתיחה מטעם ההגנה, ומשלא נמצא עד אחר שיעיד מטעמה, והיות שהדבר אינו נוגד את הסכם ניגוד העניינים שנחתם עימו, נתנה הפרקליטות את הסכמתה שד"ר קוגל ישיב לשאלות ההגנה".
תפ"ח 47874-05-12
 |
| התערבות לא לו
עו"ד מנחם רובינשטיין טוען שפרקליט המדינה שי ניצן (בתמונה) מסרס את ענף הרפואה המשפטית כאשר הוא פונה למנכ"ל משרד הבריאות ומבקש למנוע את העסקתה של ד"ר מאיה פורמן במכון הפתולוגי, רק משום שהעיזה להעיד מטעם ההגנה בתיק זדורוב לאחרונה שלח פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, מכתב הממוען למנכ"ל משרד הבריאות, במטרה למנוע את העסקתה של ד"ר מאיה פורמן במכון הפתולוגי באבו כביר, על אף שהמינוי כבר סוכם עימה. מה ששיחרר את הקולמוס מקסת הדיו היא החלטה של בית משפט מחוזי בנצרת, שהמטיר אש וגופרית על תוכן עדותה של ד"ר פורמן, אשר זומנה על ידי ההגנה בעקבות החלטת בית המשפט העליון להחזיר את תיקו של המערער רומן זדורוב לערכאה הראשונה. במכתב של עו"ד ניצן נחצו כל הגבולות ונופצו ברגל גסה קודים לא כתובים. משמעות הדבר היא פגיעה בערכי היסוד של המשפט הפלילי, פגיעה בזכותו של נאשם לקבל הגנה נאותה, וחמור מכך – נעשה נסיון להרתיע מומחים שמבקשים להעיד מטעם ההגנה בבתי המשפט. יתכן שגם היתה לכותב כוונה נוספת, להרתיע את צוות המכון הפתולוגי בראשות המנהל החדש, ד"ר חן קוגל, ולהחזיר אותם לתקופה החשוכה של שיתוף פעולה בין הפרקליטות לבין המכון, כפי שהייתה נהוגה בעידן פרופ' היס. כותב שורות אלו אינו שולל את האפשרות שכותב המכתב חושש משיקול הדעת המקצועי העצמאי ומרוח הליברליזם המנשבת עתה בין כותליו של מכון זה, אשר חרת עתה על דגלו את המשפט: " ללא מורא וללא משוא פנים". ראשית, מה לו לפרקליט המדינה, השייך למשרד המשפטים, להתערב בשיקולים המקצועיים של הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות. הם ורק הם צריכים להחליט אם ד"ר פורמן מתאימה לתפקידה. לפרקליט המדינה אין כל סמכות ורשות לעשות את אשר עשה. כשם שמנכ"ל משרד הבריאות אינו מתערב במינוי פרקליטים בפרקליטות, כך היה צריך גם פרקליט המדינה לנהוג. רוצה הפרקליט להביא לידיעת מנכ"ל משרד הבריאות את החלטת בית המשפט בנצרת, הגם שפורסמה, ישלח אליו את ההחלטה עצמה. זאת ותו לא. ועם כל הכבוד, לא ינסה להשפיע על אומד הדעת המקצועי אם למנות רופאה זו אם לאו.
אדרבה, לא שמעתי ולא ראיתי כי פרקליט זריז קולמוס זה, המרבה לאחרונה לשחרר הצהרות שונות לתקשורת, עשה דבר דומה במערכת המשפט. כלומר, נטל החלטה שיפוטית ביקורתית בערעור אודות פסק דין של שופט אלמוני, וצירף לוועדה למינוי שופטים או לגורם אחר במערכת המשפט מכתב שבו הוא תובע כי אותו שופט יפוטר, יודח או לא יקודם במערכת המשפט. את זה הוא אינו מעז לעשות משום שהוא יודע כי הדבר אינו נאה ואף אסור, ויתקבל בתגובה ציבורית חריפה ונושכת. המכתב ששלח עוד ניצן נשלח למערכת בריאותית מתחדשת: שרה חדשה, מנכ"ל חדש, מנהל מכון פתולוגי חדש, זאת במטרה לקרוא את המערכת לסדר. סדר של מי? של אומד דעתו של פרקליט המדינה הגולש בכך הרחק מעבר לגבול תפקידו?! במדינת ישראל, למרבית הדאבה, אין יותר מדי עדים מומחים. זוהי בעיה קשה לכשעצמה המצריכה לעיתים לזמן מחו"ל מומחים שיערכו חוות דעת כדבעם וייחקרו אודותיהן בבתי המשפט. גם בשירות המדינה כמו במחלקה לזיהוי פלילי חסרים מומחים בתחומים שונים. משטרת ישראל לא השכילה להיערך לכך מבעוד מועד כמו משטרות מערביות מתקדמות אחרות בתחום זה. עתה, לנוכח שליחת המכתב ופרסומו, מועבר בעקיפין מסר כפול. אם אתה עד מומחה, לא כדאי לך להטריח את עצמך לבתי המשפט, וליתן עדות מקצועית אובייקטיבית לזכות הנאשם. אתה עלול להיתקל בביקורת קשה, שתסכור את המשך דרכך בתחום זה. יתרה מכך, אם מישהו מתנגד למינוי של מומחה אך ורק משום שעמד על עדותו ונתן את גרסתו והערכתו ומסקנותיו, יתכן והמומחה ייצטרך להתקרנף, להיזהר לא לומר דברים שעלולים להרגיז את התביעה הכללית בכך שהם יסייעו להוכיח את גרסת הנאשם וחפותו. אם אתה עד מומחה שחפץ להתקדם ולהתקבל בעתיד לממסד הרפואי הממלכתי היזהר נא שבעתיים ואל תשמש ככלי עזר בידיהם של סנגורים שונים. כותב שורות אלה רוצה לקוות כי פרומן אכן תתקבל למשרתה, וכי הנסיון למנוע את המנוי שלה ייכשל. כאשר יש לנו גורמים במערכת אכיפת החוק המצדדים במעצרים מנהליים של חשודים בעבירות פליליות, ופרקליט מדינה אשר מרשה לעצמו לכתוב מכתב שכזה, אנא אנו באים? |
