![]() |
| המעבדה שנתפסה בתוך הדירה |
בפעילות משטרתית שערכה המשטרה ב-20 באפריל האחרון, פשטו שוטרים מתחנת ראשון לציון על דירה בעיר, וגילו כי הוקמה בתוכה מעבדה לגידול קנאבוס בשיטת ההידרו. מלבד כ-200 שתילים שגודלו בדירה, השוטרים שפשטו על המקום איתרו גם את כל הציוד הנלווה, שכלל זרעי קנאבוס, חומרי דישון, אדניות, מנורות הלוגן, מפוחי אוויר, מערכות השקיה וקירור, מדי טמפרטורה, מאווררים, שנאי חשמל ועוד.
חקירת המשטרה העלתה, כי מי ששכר את הדירה היה רועי בראל (37) מראשון לציון, איש משפחה ללא עבר פלילי משמעותי. בחקירתו טען כי גידל את הסמים לצריכה עצמית, מה שלא מנע מפרקליטות מחוז מרכז להגיש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בראשון לציון. בכתב האישום נטען בין היתר, כי הוא חיבר את הדירה לרשת החשמל באמצעות כבל פיראטי, וכך בעצם לא הצטרך לשלם את עלויות החשמל הגבוהות הכרוכות בהפעלת מעבדה מסוג זה. כמו כן כלל כתב האישום כדורי נשק ומחסניות שנתפסו בדירה.
מלבד כתב האישום, הפרקליטות הגישה בקשה להארכת מעצרו של בראל עד תום ההליכים, תוך שהיא מסתמכת על עמדת בית המשפט העליון הנוקשה, לפיה בכל הקשור לעבירות סמים בסדר גודל כזה, יש להאריך את מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים. ב-29 באפריל, בדיון שהתקיים בפני השופטת שירלי דקל-נוה, התברר כי בראל – לשעבר לוחם ביחידה קרבית – םשיתף פעולה בחקירתו וטען כי גידל את הסמים לשימושו העצמי מאחר והוא סובל מכאבים כרוניים קשים ונזקק לתרופות – פועל יוצא מפציעה שעבר בפעילות מבצעית בשירות המילואים שלו. בתום הדיון הזה, השופטת האריכה מעצרו עד החלטה אחרת.
ב-5 במאי נערך דיון נוסף, הפעם בפני השופט דרור קלייטמן. סנגורו של בראל, עו"ד אדי אבינועם, טען כי יש להבדיל בין כמות מוכנה לשימוש בסמים, לבין משקל השתילים הגולמי, הכולל מן הסתם את שורשי השתילים, העלים והענפים, כאשר ברור כי מרוב חלקי השתילים כלל אי אפשר להפיק סמים. עו"ד אבינועם הציג לבית המשפט אסופת תיקים בעבירות דומות, בהם נאשמים שוחררו בתנאים למרות שמדובר היה שם בכמויות גדולות יותר, ובנאשמים עם עבר פלילי מכביד. "בהלכתו של בית המשפט בנגע הסמים צריך לעשות אבחנה ברורה כי לפעמים מתבלבלים בין אלו שעוברים עבירות סחר לבין אלו שעוברים עבירות גידול".
מנגד טענה הפרקליטות, כי אין מקום לחלופת עצר ויש להאריך את מעצרו של בראל עד תום ההליכים.
השופט קלייטמן ציין בהחלטתו "כי אין מדובר בגידול שבוצע בדרך אגבית. מדובר פה בהקמה של מעבדה מתוחכמת ומשוכללת לצורך ייצור סם". עם זאת הוסיף כי "אין מדובר באדם שמעורה בעולם הפלילי". לסיכום אמר כי אינו שולל חלופת מעצר, אולם קודם יש להכין תסקיר מבחן בעניינו של בראל.
חלפו שלושה שבועות, ובראל הובא שוב לאולמו של השופט קלייטמן, לאחר שהוכן בעניינו תסקיר מבחן, במסגרתו המליץ שירות המבחן לשחררו בתנאים מגבילים. השופט קלייטמן אימץ את המלצת שירות המבחן ושחרר את בראל בתנאים מגבילים שכללו מלבד מעצר בית גם תנאים כספיים שונים.
![]() |
![]() |
| השופט דרור קלייטמן | עו"ד אדי אבינועם |
לבקשת הפרקליטות שסירבה להשלים עם ההחלטה, השופט עיכב את השחרור כך שתוכל להגיש ערר. בערר שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז ציין עו"ד אילן מיטל, סגן בכיר בפרקליטות, את הלכת בית המשפט העליון, לפיה "מי שנותן ידו בסחר בסמים ובעבירות סמים אחרות שלא לצריכה עצמית, לא ישוחרר לחלופת עצר שלא במקרים חריגים ויוצאי דופן".
כמו כן הוא הוסיף פסקי דין בהם ציטט את בית המשפט העליון, ובמיוחד הלכה בה דחה בית המשפט העליון ערר שהגיש נאשם בהקמת מעבדת הידרו על הארכת מעצרו עד תום ההליכים. במקרה הזה קבע בית המשפט כי "למעט מקרים חריגים, לא ניתן להפיג את המסוכנות הטבועה במבצעי עבירות כאלה בדרך של חלופת מעצר. זאת בשל המסוכנות הרבה לשלום הציבור".
בדיון שנערך בפני שופטת בית המשפט המחוזי, דבורה עטר, חזר עו"ד מיטל על טענותיו ובין היתר ציין כי מדובר בכמות הסמים הגדולה פי 300 מהכמות המוגדרת בחוק לשימוש עצמי. למרות פסקי הדין שהוצגו בפניה, השופטת עטר התייחסה לעניין חלופת המעצר בלבד, והחזירה את הדיון לבית משפט השלום, תוך שהיא מורה לבדוק חלופת מעצר אחרת. בבית משפט השלום, השופט קלייטמן נענה לבקשת הסנגור – לאמץ בשנית את שירות המבחן – ושחרר את בראל שוב בתנאים מגבילים בשינוי אחד: הפעם קבע כי ישהה במעצר בית בתל אביב אצל גיסו, ולא בעיר מגוריו ראשון לציון.












