 |
| יותר מדי מעברים. זאב רוזנשטיין |
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, מיכל ברנט, הורתה לשירות בתי הסוהר (שב"ס) ולמשטרה להגיש לעיונה את רשימת האנשים המסוכסכים עם זאב רוזנשטיין. זאת בתגובה לתשובת שב"ס לעתירה שהגיש רוזנשטיין באמצעות פרקליטו, עו"ד מיקי חובה – בה ביקש להחזירו לאגף פתוח בו שהה לפני פרוץ פרשה 512. בתגובה לעתירה טענו נציגי שב"ס, כי לרוזנשטיין סכסוכים פעילים בכל בתי הסוהר בארץ – טענה מרחיקת לכת שאם תתקבל משמעותה שרוזנשטיין לא יכול "לשבת" באגף פתוח כלשהו
כזכור, ב-25 במאי, ללא כל הודעה מוקדמת, נקרא רוזנשטיין בבהילות על ידי גורמי שב"ס לשיחה, במהלכה הובהר לו כי עליו לארוז את חפציו ולהתכונן להעברתו לאגף הפרדה ב"אגף המעברים". זאת בעקבות התפוצצות פרשה 512, במסגרתה נעצרו בכירי ארגון אברג'ל בחשד לניסיונות החיסול של רוזנשטיין לפני יותר מעשור.
במהלך חודש מאי בוצעו שני שימועים לרוזנשטיין, בהם שטח את טענותיו בפני אנשי שב"ס, ובחודש יוני אף הגיש עתירה בנושא לבית המשפט. לאחר כחודש בו שהה רוזנשטיין בהפרדה מבודדת לגמרי, החליטו בשב"ס להעבירו לאגף שמור.
בדיון שנערך לפני כחודשיים בנוגע לאחת מהעתירות שהגיש רוזנשטיין, תוך כדי חקירת פרשה 512, טענה המדינה כי יש הצדקה להחזקתו בהפרדה, למרות שבאותם ימים לא היה מידע קונקרטי על כוונה לפגוע בו. בתגובה לאותה עתירה, המשטרה התנגדה אף היא להוצאתו מהאגף השמור, וטענה כי רוזנשטיין הוא אדם אלים ומסוכן, המנהל אורח חיים עברייני, מקושר לעבריינים בכירים בעולם התחתון וכן מאוים ומסוכסך עם עבריינים בכירים.
 |
 |
| עו"ד מיקי חובה | השופטת מיכל ברנט |
187 ידיעות מודיעיניות
בכתב תשובה שהגישה הפרקליטות לעתירה שהגיש עו"ד חובה בחודש אוגוסט, ציין נציג המדינה עו"ד גלעד ארליך מפרקליטות מחוז מרכז: "על פי עמדת מודיעין שב"ס, לעותר ישנם סכסוכים פעילים עם חברי ארגון פשע , ושילובו באגף השמור נעשה רק לאחר בדיקה מודיעינית מקיפה והערכת מסוכנות". לדבריו, גורמי מודיעין בשב"ס מציינים עוד, כי לאחר העברת העותר לאגף השמור התקבלה ידיעה מודיעינית המלמדת על כוונות פגיעה בו".
בתשובת המדינה לבית המשפט צוין עוד, כי לרוזנשטיין סכסוכים נוספים בכלא איילון בעקבות פרשה 512, ועל כן לא ניתן לשלבו באגפים הרגילים בכלא. "יצוין כי בשל צרכיו הרפואיים של העותר, המחייבים קרבה למר"ש (מרכז רפואי שב"ס) לא ניתן להעביר את העותר ממחוז מרכז", צוין בתגובת המדינה.
בחוות דעת שהגיש מודיעין שב"ס בתחילת חודש יוני נכתב כי לרוזנשטיין 110 סכסוכים פעילים בכל בתי הסוהר בארץ ועוד כ-300 שאינם פעילים. למסמך צורפה רשימה של כל מתקני הכליאה וכמה מסוכסכים יש בכל אחד מהם. כך למשל, לגבי כלא איילון צוין כי לרוזנשטיין 17 סכסוכים, ביניהם עם אנשי אברג'ל, רוחן, ג'ארושי, אלפרון וברמוחה. עוד נטען, כי רשימת המסוכסכים עם רוזנשטיין השתנתה לאור פרשה 512 ונוספו סכסוכים נוספים, כולל סכסוכים באגף בו שהה עד להעברתו להפרדה. עוד טענה המדינה בבית המשפט, כי מאז החל רוזנשטיין לרצות את עונשו בשנת 2007 ועד תחילת חודש אוגוסט הנוכחי, התקבלו כ-187 ידיעות מודיעיניות לגביו.
"נוסף על סכסוך עם ארגון אברג'ל, לרוזנשטיין סכסוכים נוספים בכלא איילון מעצם הפרשייה ועל כן לא ניתן להוציאו לאגפים הרגילים באיילון", ציינה המדינה, "ההערכה המקצועית של הגורמים הרלוונטיים בשב"ס קובעת כי הגשת כתב האישום משנה את פני הדברים לרעה, ולא לטובה".
 |
 |
 |
| אבי רוחן | מאיר אברג'ל | מוטי חסין |
מי נגד מי
באופן מעשי, לפי כמות הסכסוכים הנטענת על ידי שב"ס, כמעט בכל מתקן כליאה בארץ שוהה אדם כלשהו המסוכסך לכאורה עם רוזנשטיין או מקורב למסוכסך כזה – מצב אבסורדי עד בלתי אפשרי, שגם אליו התייחס עו"ד חובה בדיון בעתירה להחזיר את רוזנשטיין לאגף סל"ע הפתוח, שהתקיים אתמול (19.8) במחוזי. עו"ד חובה טען נגד נימוקי המדינה להשאיר את רוזנשטיין באגף שמור, וציין בין היתר כי מאיר אברג'ל שוהה כיום בתא סמוך לרוזנשטיין באגף השמור, והם אף שהו ביחד לזמן מה בחצר של האגף. בנוסף טען עו"ד חובה, כי בעבר הוא ישב במשך חודש וחצי באגף הפרדות עם אבי רוחן והשניים דיברו ואף צחקו האחד עם השני. עוד הוא טען, כי בטרם פרוץ הפרשה שהו יחד איתו באגף סל"ע לפרקי זמן שונים חלק מהמעורבים בפרשה 512: ישראל אוזיפה, שמעון סבח, משה מלול, ירון סנקר ומוטי חסין.
"אני סבור שבהתחלה, כאשר העבירו אותו מהאגף הפתוח, הדבר היה מובן, גם אם לא מוצדק", אמר עו"ד חובה, "עכשיו, כאשר יש כתב אישום, החקירה הסתיימה אפשר להוציא אותו מהאגף השמור. לא צריך להעניש אותו בגלל שהוגש כתב אישום על זה שמישהו ניסה לפני 12 שנה לכאורה לפגוע בו. הוא שהה עם אותם מסוכסכים לכאורה באגף הפתוח. אין שום נימוק ושום סיבה למה לסגור אותו באגף סגור בין ארבעה קירות עם חלון אחד כשרק שעתיים בלבד הוא יכול לטייל".
לדברי עו"ד חובה, "בשנתיים האחרונות הוא מצא את מקומו באגף פתוח והסתובב באופן חופשי תחת כיפה השמיים בין היתר עם אנשים כאלו ואחרים שנטען בנוגע אליהם שהוא מסוכסך איתם, ולראיה לא קרה כלום. בנוגע לנאשמים ספציפיים של פרשה 512 – הנאשמים לא נמצאים באגף הזה ולכן יש להשיבו למקום מאסרו הקודם. גם לאחר פרוץ הפרשה, במשך שבוע שלם הוא הושאר באגף הפתוח – ודבר לא קרה כי אף אחד מהנאשמים לא נמצא שם. העילה שהיתה לשים אותו באגף השמור היתה החשש שהיצרים ילובו. אך כעת, בחלוף הזמן, שלושה חודשים לאחר פרוץ הפרשה, הגיעה העת להחזיר את המצב לקדמותו ולהשיב אותו לאגף פתוח".
בתום הדיון, ולאחר ששמעה את טענות הצדדים, השופטת ברנט הורתה למדינה להגיש לעיונה עד ה-25 באוגוסט את "רשימת המסוכסכים" עם רוזנשטיין, או מי שקשור למסוכסכים והמצוי באגף סל"ע. בנוסף, השופטת הורתה להודיע לה בדיון הבא בכתב, מי מבין המעורבים בפרשה 512 מצוי בבית סוהר איילון ובאיזה אגף.
עדכון (27.8): העתירה נדחתה
השופטת ברנט דחתה את עתירתו של רוזנשטיין, לאחר שהמדינה טענה כי תנאי כליאתו מתחייבים למען שמירה על שלומו, בעקבות חשיפת פרשה 512, במסגרתה הוגש כתב אישום העוסק בשני ניסיונות לרצוח אותו על ידי ארגון פשיעה יריב. נציג המדינה, עו"ד גלעד ארליך מפרקליטות מחוז מרכז, הציג בנוסף את עמדת שב"ס, לפיה לרוזנשטיין קיימים סכסוכים פעילים עם חברי ארגון פשע. בפרקליטות אף אומרים, כי גם לאחר העברתו של רוזנשטיין לאגף השמור, התקבלה ידיעה על כוונה לפגוע בו.
בהחלטתה ציינה השופטת ברנט, כי "משהאחריות לשלומו של העותר המוחזק במשמורת המשיבים מוטלת עליהם, נוכח הערכת הסיכון לעותר וממנו, לא מצאתי, לעת הזו, פגם בשיקול דעתם של המשיבים המצדיק התערבות בית המשפט. כידוע, בית המשפט מבקר את סבירות החלטת הרשות אך אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הרשות".
השופטת ברנט קיבלה החלטתה לאחר שלבקשתה, הועברה לעיונה רשימת הסכסוכים שיש לרוזנשטיין. היא ציינה כי באגף סל"ע יש לרוזנשטיין שלושה סכסוכים ואילו באגף השמור 10 סכסוכים, אך תנאי ההפרדה מאפשרים לשב"ס לשמור טוב יותר על שלומו.
הפרט המעניין שעולה מהחלטת השופטת ברנט הוא זה: לדבריה, טרם חשיפת פרשה 512 לא נשקפה מסוכנות של רוזנשטיין עצמו כלפי המסוכסכים איתו, אולם לפי חוות הדעת הנוכחית של המשטרה, מצב זה השתנה. משמע: כעת, לפי המשטרה ושב"ס, גם רוזנשטיין עצמו מהווה סיכון כלפי אחרים.
