מלכודת דבש

אילוסטרציה: FREEPIK

לא אחת, אנשים (ובהקשר למאמר זה: בעיקר גברים) נוכחים לדעת, כי לא רק מילה כתובה נשארת כמו כתם או צלקת. גם מלה שנאמרת, ודאי כשהיא מתומללת ומוקלטת, מהווה עדות – ממקור ראשון – מוצקה. חתומה בעופרת יצוקה.

נגבתה הודאה? שוב לא יכול מוסר ההודאה להתכחש לה. לא אחת, נוכחים לדעת, כי אין להם דרך חזרה. הם לא יכולים להימלך בדעתם. מאוחר מדי. הם איחרו את רכבת ההזדמנות האחרונה.

פחות אנשים מצטערים על מה שלא אמרו, מאשר מספר האנשים שמצטערים על מה שאמרו. אילו רק היו מודעים, בשעתם, למשמעות האמירה… שתיקה שווה זהב.

ד' הוא בעל תפקיד בכיר בחברה מובילה במשק. בשלב שבו חל משבר ביחסיו עם אשתו והנישואין שלהם נקלעו למשבר, הוא ניחם עצמו בזרועותיה של מזכירתו הנאמנה, רווקה באמצע שנות העשרים לחייה. המשבר, שעל אודותיו סיפר לה, נתן לו לגיטימציה לעבות את הרמזים כלפיה ו… ההיפך. לאחר  חודשים אחדים, שבמהלכם ניהלו מערכת יחסים רומנטית, החליט ד' לנסות לאחות את השברים ולשקם את נישואיו.

כצפוי, ח', המזכירה, סירבה להשלים עם החלטתו לסיים את הקשר ביניהם. הפרידה הרומנטית שנכפתה עליה העכירה את האווירה בעבודה והעיבה עליה. בהינתן המצב החדש, סיום דרכה המקצועית במשרד היה רק שאלה של זמן.  שאלה של זמן היתה גם, כפי שניתן היה לשער (ולקוות שההשערה לא תתממש), הגשת תלונה של ח' ולפיה ד' הטריד אותה מינית וביצע בה מעשים מגונים תוך ניצול יחסי מרות.

מבועת ומבוהל מהמצב החדש, שאליו קלעה אותו בעל כורחו מזכירתו לשעבר, עשה את טעות חייו: הוא לא התייעץ עם עורך דין. כדי להסיר מעל עצמו את אבן הריחיים ואולי אף את אות הקלון, הוא חתם מרצונו על הסדר טיעון, במסגרתו הודה באשמה מקלה, מופחתת, אבל חמורה דיה כדי לעטות על מצחו אות קין. המחיר המקצועי והחברתי ששילם על כך היה כבד מאוד.

עו"ד נוגה ויזל

 הסדר טיעון הוא מלכודת דבש שאליה נופלים גברים שאינם מודעים למחירו.

הסטטיסטיקה אינה מטעה ואינה משקרת. עולה ממנה, כי 83 אחוזים מהתיקים שמגישה הפרקליטות לבתי משפט מסתיימים בהרשעה. הסדרי טיעון מהווים את חלק הארי. ריבוי הסדרי טיעון מחזק את התחושה ואת הרושם, ומאשש השערה מושכלת, לפיהם גם ואולי בעיקר חפים מפשע חותמים על הסדרי טיעון, במסגרתם מודים במעשים שלא ביצעו, רק מהחשש שבמשפט הם עלולים להיענש בחומרה יתרה. בחתימתם על הסדרי טיעון, הם מוכנים לשאת בעונש מידתי, ובלבד לא להתבזות בתהליך ארוך, שעשוי לעמת אותם עם המתלוננת.

כאשר ד' הגיע אליי, שבור ורצוץ, כדי שאציל אותו מהבור שכרה לעצמו ובמעמקיו הוא שרוי, התברר כי המהלך הנבון והמתבקש שהיה עשוי להציל אותו, בסבירות גבוהה, היה לבוא אליי לפני שהודה, גם אם לא בכל ההאשמות וגם אם לא באופן מלא, ודאי לפני שהסכים לחתום על הסדר טיעון. אילו היה עושה כן ומסתייע בשירותיי מבעוד מועד, היינו יכולים להפריך את תלונת השווא הכוזבת, המופרכת ובעיקר – הנקמנית, אשר באמצעותה ניסתה המתלוננת להעניש את ד' על בחירתו לשקם את נישואיו במקום להתמסר לה, להמשיך את הקשר עמה ואולי – כך קיוותה – להמתין שיתגרש מאשתו וייתן לגיטימציה ליחסיו עמה.

עברתי בעיון ובקפידה על חומר הראיות ונוכחתי לדעת כי לא אוכל, לצערי ולאכזבתו, לסייע לו. מאוחר מדי. בדרך הקשה, המייסרת והאכזרית למד ח' בוודאי, כי החיפזון מן השטן, וכי מי שחושב שבחתימה על הסדר טיעון הוא מיטיב עת מצבו – נוכח לדעת כי הוא רק מרע אותו. עובדה.