|
| זירת התאונה |
בית המשפט המחוזי בלוד זיכה מחמת הספק את אופיר בן סעדון (22) מבית שמש מגרימת מות חברו ברשלנות. בן סעדון הואשם בגרימת מותו של שמעון פרץ ז"ל, תוך נהיגה רשלנית. בשלב חקירת המשטרה, חשדו החוקרים כי התאונה הקטלנית נגרמה במהלך מרוץ כביש. הכרעת הדין בעניינו של מתן אטיאס (22) הנאשם הנוסף בתיק, נותרה על כנה.
על פי כתב האישום, ב-10 בדצמבר 2010, שני הנאשמים יצאו לבילוי עם חבריהם בשני כלי רכב, ובעת שהיו בדרכם חזרה הביתה, סמוך לשעה שלוש לפנות בוקר, נהג אטיאס ברכב כשלצידו במושב הקדמי ישב פרץ ואילו בן סעדון נהג ברכב אחר. הנאשמים, כך נטען, נהגו מצפון לדרום בשדרות החשמונאים במודיעין, בה המהירות המותרת היא 50 קמ"ש.
על פי כתב האישום, הם נהגו תחת השפעת אלכוהול וערכו ביניהם תחרות. בשלב מסוים, כאשר הרכבים היו במקביל אחד לשני ורכבו של אטיאס נסע במהירות של 135 קמ"ש, אירע מגע בין דפנות שני כלי הרכב, שלאחריו איבד אטיאס את השליטה על ההגה והתנגש בעמוד תאורה. כתוצאה מהתאונה נפצע פרץ אנושות וכעבור זמן קצר מת מפצעיו. שני הנאשמים נפצעו בחלקי גוף שונים.
![]() |
| שמעון פרץ ז"ל |
בית המשפט קבע כי אשמתם של שני הנאשמים הוכחה מעבר לכל ספק, והם הורשעו לאחר שמיעת ראיות בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית אשר גרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם. כל אחד מהם נידון ל-24 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ו-18 שנות פסילת רישיון. סנגוריהם של השניים – עורכי הדין יוסי זילברברג, מאיה טריגר וגלעד כצמן – החליטו לערער לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין וחומרת העונש.
בערעור טען אטיאס בין היתר, באמצעות עו"ד כצמן, כי רשלנותו לא הוכחה כנדרש וקיים ספק לגבי הקשר הסיבתי בין התנהגותו ודרך נהיגתו לגרימת התאונה. עוד נטען, כי בית משפט השלום שגה כאשר קיבל את חישוב המהירות של בוחן המשטרה ודחה את חוות דעת מומחי ההגנה, לפיה הספרות המקצועית אוסרת שימוש בנוסחאות החישוב שבהם השתמש הבוחן, שכן קיים קושי למדוד מהירות נסיעה לאחר ההתנגשות. בנוסף נטען, כי בית המשפט לא בחן אפשרות לפיה הגורם העיקרי לאיבוד השליטה היה המגע בין כלי הרכב – טענה שיש בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי מהמהירות או השכרות.
סנגוריו של בן סעדון, עורכי הדין זילברברג וטריגר, טענו בערעור כי בית המשפט שגה בכך שהרשיע את הנאשם בגרימת מוות ברשלנות, למרות שקבע כי לא התקיימה תחרות בין הנאשמים. עוד נטען, כי בית המשפט לא היה צריך לייחס לשני הנאשמים מידת רשלנות זהה, מאחר שבן סעדון לא נהג ברכב בו אירעה התאונה הקטלנית, לא גרם לתאונה ונהג במהירות הנמוכה בכמחצית מהמהירות בה נהג אטיאס. בנוסף טענו, כי אין זה נכון להרשיע את בן סעדון בנהיגה בשכרות בגלל שסירב לבדיקה.
המדינה טענה בתגובה, כי אמנם נקבע שלא התקיימה תחרות בין הנאשמים, אולם מדברי הנאשמים עצמם, לרבות דבריו של בן סעדון לאמו של המנוח, עולה כי התקיימה תחרות.
הכרעה שנייה
הרכב השופטים – אברהם טל, אהרון מקובר ושמואל בורנשטיין – נדרשו להכריע למעשה, האם התקיימה תחרות בין הנאשמים ומה היתה מהירות נהיגתם, כמו גם בסוגיית השכרות והקשר הסיבתי בינה לבין התאונה.
השופטים ציינו בהחלטתם כי אינם רואים מקום להתערב בקביעת בית המשפט לגבי מהירויות הנהיגה. בהתייחסם לסוגיית השכרות קבעו, כי אטיאס ובן סעדון אכן נהגו שיכורים. לגבי אטיאס קבעו, כי הוא אחראי "ישיר ובלעדי" לתאונה. "שונה המצב באשר לבן סעדון", פסק ההרכב, "אשר לגביו לא רק שקיים ספק אם חזקת השכרות מכוח הסירוב משמע כי השכרות היא שגרמה לתאונה, אלא שחרף קביעתו של בית המשפט, אין לומר כי מהירות נסיעתו הייתה ברף הגבוה, בוודאי לא כמו זו של אטיאס".
|
|
| עו"ד יוסי זילברברג | עו"ד מאיה טריגר |
מאחר ונקבע כי הגורם לתאונה של שני כלי הרכב הוא פעולת היגוי שגויה ולפעולה זו אחראי כל נהג ברכבו שלו, סברו השופטים כי לא ניתן לייחס לבן סעדון אחריות לתאונה הקטלנית. "לדעתנו, לא ניתן לקבוע, ברמת הוכחה הדרושה בפלילים, כי קיים קשר סיבתי מספיק בין המגע לבין התאונה הקטלנית… לאחר שנקבע כי לא התקיימה תחרות בין שני הנאשמים וכי מרכיב העיקרי והדומיננטי בקרות התאונה הוא פעולת היגוי שגויה של כל אחד מהם, כאשר אין במגע המינורי כשלעצמו כדי להסביר את איבוד השליטה, לא ניתן לומר כי קיים קשר סיבתי, ברמת ההוכחה הנדרשת בפלילים, בין התנהגותו של בן סעדון ובין התאונה הקטלנית שארעה ברכבו של אטיאס".
בן סעדון, המיוצג על ידי עו"ד זילברברג, זוכה מחמת הספק מעבירת גרימת מוות ברשלנות, אולם הרשעתו בנהיגה בשכרות ונהיגה רשלנית שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם, נותרה על כנה. הוא ירצה, בעקבות הזיכוי מעבירת גרימת מוות ברשלנות, שישה חודשי עבודות שירות ויוטלו עליו ארבע שנות פסילה. מנגד, כאמור, הרשעתו של אטיאס נשארה על כנה, אולם השופטים החליטו להפחית מעונש המאסר שהוטל עליו והוא ירצה 20 חודשי מאסר בפועל בלבד. כמו כן והוטלו עליו 15 שנות פסילת רישיון.
עורכי הדין זילברברג וטריגר מסרו בתגובה: "תוצאה משפטית נדירה ואמיצה של בית המשפט המחוזי בהרכב נשיא. טענותיי העובדתיות והמשפטיות התקבלו ואני חש סיפוק מקצועי ושמח מהזיכוי" .






