מי עובד על ועדות השחרורים?

ידיעות אחרונות על הפרשה ב-1982

 ביוני 1982 נסע כאמל סביחי, יחד עם שלושה מחבריו, באחד מרחובותיה הראשיים של חיפה, כאשר הבחינו בדפנה כרמון, אז אשה צעירה בת 21. החבורה חטפה בכוח את כרמון, אנסו אותה בזה אחר זה ולאחר מכן רצחו אותה והשליכו את גופתה הערומה ביערות הכרמל. הגופה נמצאה לאחר כחודש ימים. סביחי הורשע ברצח, באינוס ובחטיפה לשם אינוס, ונידון למאסר עולם, ועוד 20 שנות מאסר על כל אחת מהעברות. בשנת 2002 נקצב עונשו ל-35 שנות מאסר. בשנת 2007 סיים לרצות 2/3 ממאסרו. יש לציין שסביחי טוען גם היום לחפותו.

במאי השנה דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של סביחי לשחרור מוקדם. בעתירה שהגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה, קבע הרכב השופטים בראשותו של השופט רון שפירא, כי על ועדת השחרורים לדון שוב בבקשה, מאחר ובפני הוועדה הובאו נתונים שאינם מדויקים.

בין העובדות הטעונות בדיקה מחודשת, נייר עמדה מטעם משטרת ישראל, המצביע על זיקה לרצח הנער דני כץ ז"ל בשנת 1983. בפועל – אין מחלוקת כי סביחי לא היה קשור למעשה רצח דני כץ, אלא רק שותפיו. הפרקליטות הבהירה כי העותר אינו קשור לפרשת דני כץ, ולמרות זאת, במסמכים המשטרתיים שמו הוזכר בזיקה לאותה פרשה.

עובדה נוספת הטעונה בירור, הוא נייר עמדה נוסף המשטרה, לפיו המעשים שבוצעו בכרמון היו חלק ממבחן כניסה לארגון טרור. בנימוקי הוועדה אין התייחסות לנתונים אלה, אולם על פי קביעת השופטים, לא ניתן לשלול את האפשרות, שטענה זו השפיעה על הלך מחשבתם של חברי ועדת השחרורים. לאור זאת, קבע בית המשפט, ראוי כי תימסר חוות דעת ברורה לחברי הוועדה, שתבהיר האם קיימת זיקה בין מעשיו של סביחי לבין מבחן כניסה לארגון טרור.

בנוסף, בית המשפט התייחס למידע ממקורות שב"ס ומשטרת ישראל, על פיו היתה מעורבות של סביחי בסכסוכים בין משפחתו לאחרים בכפרו. בית המשפט קבע כי המידעים אינם עדכניים, וכי גם במקרה זה לא ניתן לשלול אפשרות שמסקנת ועדת השחרורים, לא לאפשר שחרור מוקדם מאחר ועדיין נשקפת ממנו מסוכנות, חרף חוות הדעת החיוביות בעניינו, הושפעה מהמידע המצביע לכאורה על קשריו לארגון פשיעה מקומי. גם בעניין זה המליץ בית המשפט שתונח בפני ועדת השחרורים חוות דעת המבוססת על מידע עדכני של משטרת ישראל.