 |
 |
| רונאל פישר | רות דוד |
בעוד עניינו של קצין המשטרה לשעבר, עד המדינה ערן מלכה, מגיע לסיום עם גזר דין של שמונה שנות מאסר – עדיין אין תאריכים להוכחות בתיק העיקרי נגד רונאל פישר, רות דוד ואח'. חודשיים אחרי מועד ההקראה, הסנגורים עדיין מחכים לחומרי חקירה כתובים ובקושי קיבלו כאלה, והפרקליטות – בתגובה להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים אשר הורה לה לתמלל את כל החקירות המוקלטות – הגישה ערר לבית המשפט העליון.
הסנגורים מחו: אחרי שהמדינה תפסה חשבונות, הקפיאה את רכוש הנאשמים ו"חנקה" אותם, לדבריהם, האם עכשיו היא רוצה להפיל עליהם הוצאה של מיליונים לתמלולים? ומה יעשו נאשמים שלא יוכל לעמוד בעלות? יפנו לסנגוריה הציבורית?
בדיון שנערך בערר ביום חמישי האחרון בבית המשפט העליון, התברר כי היקף החומר המוקלט בתיק מגיע ל-370 שעות, וכי למרות הנחיית בית המשפט המחוזי, הפרקליטות מסרה לתמלול עד כה רק את חקירות הנאשמים בתיק העיקרי, אך לא את חקירות עדי המדינה (ערן מלכה והעוזרת של רונאל פישר) וגם לא חקירות של עדים נוספים שאינם נאשמים; למשל, עופר נמרודי.
 |
|
| 8 שנים בפנים. ערן מלכה |
נציגת הפרקליטות, עו"ד נעמי גרנות, ביקשה להסתפק בתמלול החומרים שבכוונת התביעה להגיש לבית המשפט, בעלות של כרבע מיליון שקל, וטענה כי בכך תמלא המדינה גם את חובתה לפי סעיף 74 למסור את כל חומרי החקירה להגנה, כשהרחבה מעבר לכך, הזהירה, תכלול "השלכות רוחב עצומות והוצאות של עשרות מיליוני שקלים – וזה בלתי אפשרי מבחינת הרשויות".
לטענת המדינה, "אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי, אלא בעולם של משאבים מוגבלים. במקומות שהחוק חייב תיעוד חזותי או קולי של הנחקרים, הוא לא חייב בתמלול. אם תוטל חובה כזו", טענה עו"ד גרנות, “גם המשטרה וגם מח"ש יצטרכו לקחת את הכסף ממקום אחר ולוותר על הכלי הכל כך משמעותי של תיעוד חזותי וקולי שמנסים להרחיב אותו יותר ויותר".
השופט מני מזוז, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה, הסכים עם עמדת המדינה: "לא מוכרת לי פרקטיקה שהמדינה מתמללת עבור חשודים ונאשמים את חומרי החקירה. למה יש חובת תמלול כאשר יש תיעוד חזותי? אני לא מבין את המהומה הגדולה". לדבריו, חלוקת העלויות בין התביעה לסנגורים במקרה זה תייעל את ההוצאות ותביא לכך שיתומללו רק החומרים הנדרשים לניהול המשפט.
השופט נעם סולברג הצטרף אליו: "במהלך השנים חל ייסוף זוחל מבחינת זכויות הנאשמים, אבל עד היכן ניתן למתוח את המילים שמדברות על זכות עיון ואפשרות להעתיק חומר?".
הסנגורית של פישר, עו"ד קרן שפירא, הסבירה את הקשיים: "מטיחים על ההגנה קבצים על גבי קבצים שאתה לא יודע מה יש בהם. גם התביעה לא האזינה לכל שעות ההקלטה לפני שהגישה כתב אישום. לא קיבלנו הודעות בכתב, רק סיכומי תביעה, ועכשיו צריך להאזין לעדויות ולתמלל אותן. אין דרך עבודה מעשית אחרת. אם אין תיעוד בכתב, ההקלטות האלה לא שימושיות, ואין דרך אמיתית לנהל משפט".
לדוגמה, טענה עו"ד שפירא, "בנקודת המפתח בתיק שבה עדת המדינה משנה את גרסתה וחותמת על הסכם עד מדינה לא מצאנו שום דבר בתיק. יש מזכר אחד שמתאר את התנהגותה ומציין את העדות בנקודות. אי אפשר למצוא את זה בים ההקלטות. כנראה שהחוקרים העלו על הכתב רק מה שנוח להם".
עו"ד נחשון שוחט ממשרד עו"ד יאיר גולן המייצג את רות דוד ועו"ד עמית חדד ממשרד וינרוט המייצג את האחים הקבלנים יוסף ואביב נחמיאס, הזהירו מאובדן של ראיות מזכות לאור התמלול החלקי מאוד, וציינו הרשעות בבתי המשפט המחוזיים שהפכו לזיכויים מהדהדים בבית המשפט העליון, אחרי שהתברר כי התביעה נמנעה במכוון מהגשת חומרים בעייתיים, למשל הודעות מדובבים.
 |
 |
 |
| השופט מזוז | השופט סולברג | השופט רובינשטיין |
השופט אליקים רובינשטיין הציע לנסח פתרון פשרה שיחסוך בעלויות לשני הצדדים.
ההחלטה שפרסם ההרכב אכן הולכת בדרך זו: בהחלטה נאמר כי בעקבות בקשת בית המשפט המחוזי, המדינה כבר שלחה לתמלול אותם חלקים שבדעתה לתמלל. חומרים אלה יימסרו להגנה תוך שבוע. בתוך עשרה ימים לאחר מכן יודיעו הסניגורים אילו חלקים משעות ההקלטה שאינם נכללים בתמלולי המדינה הם מבקשים לתמלל, ותמלול חלקים אלה יחל מיידית, כאשר המדינה והנאשמים ישאו במשותף בהוצאות (בחלוקה שווה בין הנאשמים עצמם). אם בתוך חודש הצדדים עדיין לא יגיעו להבנה ביניהם באשר לתמלול ולנשיאה בהוצאות, ההכרעה תחזור לבית המשפט.
ברקע, השופטים קראו למחוקק להתאים את סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי להתפתחויות הטכנולוגיות והמשפטיות, כדי להבהיר את גבולות "זכות העיון" שאליהן התכוון.
בין הסנגורים, יש הסבורים כבר כי חזרת המחלוקת לדיון נוסף בעליון בלתי נמנעת, לאור ההוצאה הצפויה גם לפי הפתרון שנמצא לכל נאשם, בגובה של בין עשרות רבות למאות אלפי שקלים.
