 |
| קביעת שכרות גם ללא בדיקת נשיפה או שתן (אילוסטרציה) |
ועדת הכלכלה של הכנסת תדון מחר (שני) בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של תיקון לפקודת התעבורה, אשר ירחיב את סמכויות האכיפה ושלילת הרישיון המנהלית המצויות בידי שוטרי תנועה ויכביד על הגשת ערעורים על הדו"חות לבתי המשפט לתעבורה.
התיקון – ביוזמת משרד התחבורה – אושר כבר בקריאה ראשונה בחודש ינואר, והוא מעלה על הכוונת גם נהגים שבגופם יימצאו שיירי קנאביס, ולא רק חומר פעיל. נהגים כאלו, שייתכן ועישנו את הסם ימים רבים קודם, עשויים לעמוד בפני שלילת רישיון לחצי שנה. לעונש דומה צפוי גם מי שבדמו יימצא אלכוהול בשיעור של עד 50 אחוזים מעל המותר.
מסוממים יותר ופחות
בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר שחומרת עונש המינימום הקבוע היום בחוק על שכרות – שלילת רישיון לשנתיים – גורמת לכך שנהגים אינם מודים באשמה ומסרבים לעסקאות טיעון בתקווה שניהול משפט יחלץ אותם מעונש – והתוצאה היא עומס עצום על בתי המשפט.
משרד התחבורה, בראשות שר התחבורה ישראל כץ, החליט לנוכח זאת, לקבוע מדרג שיעשה סדר ויבחין בין נהגים עבריינים ומסוממים ממש לבין מי שמעט השתכרו. כך נקבע רף מינימום של פסילה לחצי שנה "בלבד", שתתאפשר עם קביעת שכרות, גם ללא דגימת נשיפה, שתן או דם, או עם דגימה שתעיד רק על קיומו של תוצר חילוף חומרים בלתי פעיל של קנאביס בגופו של הנהג. מי שבגופו יימצא אלכוהול בשיעור של עד פי 1.5 או עד פי שלושה מהמותר, יישפט לשלילה של עד שנה או שנתיים בהתאמה. תוצר חילוף חומרים לא פעיל של כל סם אחר, יביא גם כן לשלילה של עד שנתיים, וחילוף חומרים פעיל המעיד על שימוש "טרי" בסם יוביל לשלילה של שלוש שנים.
 |
 |
 |
| ח"כ ברוורמן | ח"כ זנדברג | ח"כ פייגלין |
הזכות להישפט
סעיף אחר שנוי במחלוקת בהצעת החוק, הוא חיוב כל הנהגים אשר יבקשו לערער על דו"ח ולהישפט, להפקיד מראש, לפני משפט, את סכום הקנס שקיבלו – כאשר הסכום יושב להם אם יזוכו, אך מנגד הם צפויים "לחטוף" כפל קנס במידה והשופט יקבע כי ערעורם היה ערעור סרק ללא כל יסוד לטעון לזכאותם.
סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, הסבירה בדיון הקודם בתקנות, שנערך בוועדת הכלכלה, כי ההצעה כוללת גם תמריץ חיובי למי שיימנעו מהגשת ערעורים, דוגמת פריסת הקנס לתשלומים. היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, הביעה התנגדות: "אני לא מכירה תקדים משפטי כזה ומתנגדת לסעיף שמטיל חובה להפקיד את הקנס כתנאי לבקשה להישפט".
עו"ד ראובני טענה שכשליש מהתיקים הנדונים בבתי המשפט לתעבורה הם בבקשות להישפט – מה שמטיל עליהם עומס גדול מאוד ומבזבז את זמנם על חשבון "דברים מהותיים וחשובים יותר כמו תיקים הנקבעים להוכחות". לדבריה, מטרה אחרת של התיקון המקיף היא "הצורך לעשות סדר" בפקודת התעבורה שנבנתה טלאי על טלאי: "הפקודה שונתה 60 פעמים רק בעשור האחרון ו-108 פעם בכל 53 שנותיה". יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, העיר על כך ש"משני הצדדים המספר הזה הוא ח"י, אבל באמצע יש אפס, שזה המשמעות של זה…".
 |
| ומה עם מי שמעשנים פעם בחודש בשביל הכיף? (אילוסטרציה) |
כוח לקצינים
עו"ד ראובני ציינה כי בהצעה הנוכחית תוקנה לקציני משטרה גם סמכות להשבית ולפסול מנהלית נהגים למשך 90 יום אפילו בגין עבירות שבהן השוטר לא חזה פיזית – אלא רק מתקיים אצלו יסוד סביר להניח כי אותן עבירות אכן נעברו. לדבריה, מדובר במקרים של חשד לעבריינות חמורה, כמו הפקרה בדרך.
עו"ד שי גלעד, נציג לשכת עורכי הדין, טען כי המסר של התיקונים הללו הוא צמצום שיקול הדעת של בתי הדין, העלאת רף המינימום בענישה וחסימת דרכו של האזרח הפשוט לבית המשפט: "קציני משטרה יוכלו לפסול רישיונות של אנשים לפרקי זמן ארוכים יותר וביותר עבירות, ולאזרח הפשוט אנחנו אומרים: 'אם תרצה להישפט, תצטרך לשאת בעונש מראש, ורק לאחר מכן רק שערי בתי המשפט ייפתחו בפניך. אם תורשע, יוכפל עונשך'”.
 |
 |
| השר ישראל כץ | עו"ד שי גלעד |
14 אלף צרכנים
עו"ד יוסי יעקובי, אף הוא מהלשכה, אמר ש"ככל שהחוק הזה יחמיר בענישה, כך עורכי הדין לתעבורה יהיו עשירים יותר, אבל נעשית פה פגיעה בלתי-מידתית באזרחים”. לדבריו, פקיד משרד הרישוי שיכול היום בנסיבות חריגות לשלול רישיון לחמש שנים מאדם באישור בית משפט, יוכל על פי התיקון להטיל את השלילה הדרקונית הזו גם ללא ביקורת שיפוטית, אם יסבור שהנהג מסוכן וצבר די עבירות.
חבר ועדת הכלכלה, ח"כ משה פייגלין, הזהיר כי הצעת החוק תביא להפללת מטופלי קנאביס רפואי ושלילת רישיונם ללא הצדקה: "אם נתחיל להוריד מכבישי ישראל כל מי שמשתמש בתרופה ששרידים ממנה נשארים בדמו, נוריד חצי מהנהגים". לדבריו, 14 אלף איש בישראל צורכים כיום קנאביס רפואי באישור, כאשר ההשפעה מתפוגגת אחרי כשש שעות, אך שרידי הסם, בשונה מאלכוהול, נשארים בדם לעתים אפילו אחרי חודש.
ח"כ תמר זנדברג אמרה כי הבעיה חמורה אף יותר, והתיקון לפקודת התעבורה יהפוך לא רק 14 אלף איש אלו לעבריינים שדינם לרדת מהכביש – אלא מאות אלפים שמעשנים להנאתם גם פעם בחודש, ויוענשו עקב שרידים בדמם שבועות אחרי.
בדיון בוועדה נחשפה מדיניות סותרת של הרשויות לעניין זה כיום: לפי הנחיות משרד התחבורה מטופלים בקנביס רפואי רשאים בפועל לנהוג החל משש שעות אחרי נטילת התרופה, בעוד שבמשרד הבריאות, האחראי על ההנחיה המקצועית בתחום, אמרו לח"כ זנדברג כי הם לא מכירים הנחיה בעניין "שש שעות אסורות", ומבחינתם הסיכון בנהיגה רלבנטי כל עוד תוצרי הפירוק של הסם עדיין מצויים בגוף – זמן רב אחרי השימוש בפועל. כדי להכריע בעניין, ביקש היו"ר ברוורמן לזמן לישיבה שתתקיים מחר את ד"ר שלמה אלמוג, ראש המעבדה לפארמקולוגיה וטוקסיקולוגיה בבית החולים שיבא, המייעץ בעניין לאגף התנועה של המשטרה.
עדכון 27.10
ועדת הכלכלה המשיכה בדיון בתיקונים לפקודת התעבורה אך עדיין לא נכנסה לקרביים של כל סעיף באופן ספציפי. עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית אמר כי צריך למנוע הרשעת חפים מפשע ולהבטיח ענישה מידתית. "הצעות להחמרת ענישה צריכות להיות מלוות במסד נתונים משכנע שמצדיק אותן", אמר. במקום הכפלת הקנס למי שיבחר להישפט ויורשע, סעיף דרקוני לדבריו, הוא הציע לתת תמריץ חיובי של קנס מופחת למי שימהר לשלם את הדו”ח.
עורך אתר "נטקאר", רוני אהרונוביץ, טען כי אין קשר בין אכיפה לתאונות. לדבריו, "לשלטון אין פתרון אז הוא מחליט להחמיר את האכיפה. צריך להחליט אם רוצים למנוע תאונות או להילחם בנהגים. מלחמה בתאונות דורשת שיקום כבישים והפחתת מיסוי על מכוניות חדשות ובטוחות –אבל זה עולה למדינה כסף. המשטרה מתמקדת בעבירות שקל לאכוף, ולא באמת מטפלת בבריוני הכבישים. אם ההצעה תעבור, רבבות נהגים ינהגו בשלילה ויסתכנו במאסר, ונראה מי יישבר ראשון".
