 |
| אחת מהקריקטורות שפורסמו בעת חשיפת ההטרדות המיניות במשטרה |
מחקר חדש שנערך במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל ביקש לבחון, בעקבות גל הפרסומים על הטרדות מיניות במשטרה וסדרת הפרישות של ניצבים וקצינים בכירים עקב כך, את תמונת המצב הנוכחית בקשר לעמדות הציבור כלפי המשטרה ותפקודה.
לאיש לא היה ספק כי המשטרה נפגעה תדמיתית באופן קשה מחשיפת ההטרדות וההדחות בצמרת הארגון, אולם פרופ' שרה בן דוד, ראשת המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטה הצעירה, ביקשה לבחון עד כמה התבטאה הפגיעה בתפיסת המשטרה בציבור.
פרופ' בן דוד ערכה סקר המבוסס על מדגם של 401 אזרחים, שנשאלו על יחסם למשטרה ומידת האמון שלהם בארגון, זאת כאשר בסדרת השאלות הוזכרה ספציפית שערוריית ההטרדות המיניות.
69.8 אחוזים מהמשיבים לסקר טענו כי פרשת ההטרדות השפיעה לרעה על יחסם למשטרה ודעתם כלפיה שלילית יותר מאשר היתה קודם. 78 אחוזים טענו כי הפרשה חשפה את המשטרה כבעלת תרבות פטריארכלית, ו-51 אחוזים אפילו סבורים בעקבות הפרשה שהמשטרה היא ארגון מושחת.
עורכי המחקר הציגו גם שאלות כלליות יותר: על השאלה "באיזו מידה ממלאת המשטרה, לדעתך, את תפקידה?", השיבו רק 45 אחוז כי המשטרה ממלאת תפקידה במידה רבה, או במידה רבה מאוד. זאת לעומת 55 אחוזים הסבורים כי המשטרה ממלאת את תפקידה במידה מועטה, או במידה מועטה מאוד.
על השאלה "באיזו מידה יש לך אמון במשטרה?", השיבו רק 30 אחוזים "במידה רבה" או "במידה רבה מאוד". 70 אחוזים טענו שהאמון שלהם במשטרה מועט או מועט מאוד.
בסדרת שאלות נוספות התבקשו הנשאלים לתת ציון למשטרה בכמה פרמטרים, בסולם של 1-5 נקודות. האם המשטרה מפריזה בשימוש בכוח? בפרמטר זה קיבלה המשטרה ציון של פחות מ-2.5. ציון נמוך יחסית ניתן לה גם במדד של "מתן יחס שווה לאזרחים ללא אפליה". ציון קצת יותר גבוה (כ-3 נקודות מתוך 5) ניתן לה ב"זמינות לאזרח", ב"יחס רציני לפונים אליה" וב"מקצועיות".
בהשוואה של מידת האמון למספר מוסדות שלטון, ניתן למשטרה ציון של 2.95 מתוך 5 נקודות – הרחק מאחורי צה"ל עם ציון של כ-4 נקודות ומערכת המשפט שקיבלה ציון לא מבריק, וצונן משהו, של 3.2. למשטרה, עם זאת, קיימת עדיין הערכה גבוהה יותר מאשר זו שכלפי הממשלה (ציון 2.6) או הרבנות ושירותי הדת (2.2).
לדברי פרופ' בן דוד, "העובדה שמחצית מהמשתתפים בסקר תופשים את המשטרה כארגון מושחת מדאיגה, משום שהציות והנכונות לשיתוף פעולה של האזרחים עם המשטרה נובעים במידה רבה מאמונה אישית כי נכון וראוי לעשות זאת, ומאמון בארגון. לכן לשינוי לרעה בעמדות וביחס הציבור יכולות להיות השלכות על עבודת המשטרה ועל השגת יעדיה".
 |
| שרה בן דוד |
תמונת מצב בלבד
ראוי לציין כי המחקר של פרופ' בן דוד בוצע על ידי שאלונים שהופצו בדואר אלקטרוני, ובקרב תושבי מרכז הארץ בלבד. בנוסף, אחת מחולשותיו היא העובדה שמדובר במחקר בודד שבוצע בנקודת זמן מסוימת, ולא ברצף בדיקות שנערכו על פני תקופה, כך שלפרופ' בן דוד אין נתונים להשוואה או התייחסות, ולדבריה היא מציגה תמונת מצב בלבד.
ראוי לציין גם כי בשאלות הסקר, מלבד נושא ההטרדות המיניות, לא צוינו פרשות נוספות שעלולות לפגום באמון בעבודת המשטרה – למשל פרשת ערן מלכה ורונאל פישר. מנגד, לא צוינו בפני הנשאלים גם "חדשות חיוביות" מעבודת המשטרה בתקופה האחרונה – למשל הפיצוח לכאורה של ארגוני הפשע בפרשת 512, או חקירות השחיתות הציבורית.
האם לכותרות השליליות יש אפקט חזק בהרבה על תפיסות הציבור, ועד כמה הן מאפילות על סיקור בעל אופי חיובי? – את השאלה הזו המחקר לא בדק.
 |
| מי שנזקק לשירות המשטרה – דווקא מרוצה יותר |
מצא את ההבדלים
מחקר שיטתי וארוך טווח יותר על עמדות הציבור כלפי המשטרה, וכלפי מערכת אכיפת החוק בכלל ומערכת המשפט, נערך מדי שנה ב-14 השנים האחרונות על ידי פרופ' אריה רטנר מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. מדד זה מאפשר מבט השוואתי על פני זמן. עם זאת, יש לציין כי התוצאות העדכניות ב"מדד שלטון החוק" של פרופ' רטנר משנת 2014 אינן רחוקות מהתוצאות שהוצגו על ידי אוניברסיטת אריאל.
מתוצאות המחקר של פרופ' רטנר ב-2014 עלה כי רק 24 אחוזים מהציבור היהודי ו-21 אחוזים מהאזרחים הערבים מביעים אמון במשטרה, זאת לעומת כ-50 אחוז (משוקלל) אשר אין להם אמון בארגון. האמון במשטרה נמצא במגמת ירידה, כי לפני עשור, ב-2003, נמצא באותו מדד ששיעור בעלי האמון במשטרה היה גבוה יותר (יחסית, לא אבסולוטית) ועמד על 36 אחוזים.
אם מחפשים, בכל זאת, נתון מעודד במדד משנת 2014, הרי שנמצא כי בקרב אזרחים שבאו במגע ישיר עם המשטרה ונזקקו לשירותיה, שיעורי הבעת האמון בארגון גבוהים יותר. 70 אחוזים מהנשאלים היהודים שטופלו על ידי המשטרה סבורים כי קיבלו שירות מקצועי – נתון שמלמד כנראה כי התדמית התקשורתית מחמירה עם הארגון.
גם דוברי המשטרה מתייחסים לכך בתגובה שמסרו למחקר של אוניברסיטת אריאל: "משטרת ישראל רואה בסקרי דעת קהל כלי חיוני למדידת מגמות באמון הציבור כלפיה, וכן אמצעי מרכזי לבחינת מידת שביעות רצונו מאיכות שירותיה. המשטרה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם מגוון חוקרים מומחים בתחום, הן מהאקדמיה והן ממכוני מחקר מהמובילים בארץ. כך למשל, המשטרה פועלת בשת"פ עם פרופ' רטנר מאוניברסיטת חיפה אשר מדי שנה מבצע סקר ארצי, המתבסס על מדגם של מעל ל-1000 נבדקים, לבחינת עמדות הציבור כלפי המשטרה במגוון רחב של נושאים, תוך הפקת לקחים ממנו ויישומם. בין הממצאים המרכזיים בסקרו רחב ההיקף של פרופ׳ רטנר ומתוך ניתוח שלהם, עולה דווקא, כי עמדות הציבור שבא במגע עם המשטרה חיוביות וגבוהות יותר בהשוואה לציבור שאינו בא עימה במגע והמושפע בעיקר מפרסומים שונים לגביה בתקשורת ההמונים".
