
מדובב הוא כלי חקירה שמשרת בדרך כלל את המשטרה עמדת התביעה נגד חשודים. במקרה של מחמוד מסארווה (28), שהורשע ברצח הדוד שלו על רקע מאבק ירושה, פרקליטיו טוענים כי מאחר ותוצרי חקירת המדובב פעלו נגד פרשת התביעה הפרקליטות החליטה לוותר על עדותו בבית המשפט המחוזי. בית משפט העליון לא ממש אהב את התרגיל הזה שהופעל על נאשם אשר נשפט למאסר עולם, והורה לפתוח את המשפט ולאפשר להגנה לחקור אותו.
![]() |
| עו"ד אורי בר עוז |
בשנת 2008 נקלע מסארווה לסכסוך ירושה עם האח של אמו. לפי כתב האישום שהוגש נגדו על ידי עו"ד אור ממון מפרקליטות מחוז מרכז, בעקבות הסכסוך הזה גמלה בליבו החלטה להרוג את את הדוד והוא אכן עשה זאת באמצעות ארבעה כדורים שירה בו סמוך לביתו בכפר קאסם.
מסארווה נעצר ובעידודו של מדובב בתא המעצר הודה בהריגה, אך טען שפעל מתוך הגנה עצמית. מאוחר יותר חזר בו מההודאה. עורכי הדין אורי בר-עוז, אילן שדי ונדיר ברנסי, טענו בערעור לבית המשפט העליון, כי בית משפט המחוזי מרכז בו הורשע הלקוח שלהם לא קיבל לידיו את תמלול קלטת השיחה עם המדובב המשטרתי. לטענתם, דווקא מהקלטת הזו עולה הראיה לפיה ההודאה נמסרה למשטרה בשל החרדה של מסארווה לשלומה של אמו, אחרי שחוקרי המשטרה מסרו לו כי מצבה הרפואי בכי רע. לטענתם, מדובר במדובב מדיח אשר בשלב הזה "שתל" את גרסת ההגנה העצמית בפיו של מסארווה ושכנע אותו להודות במעשה.
מנגד, המדינה טענה כי מעבר לראיות ועדי הראייה שהעידו במשפט, תמלול השיחה עם המדובב נמסר לפרקליטיו הקודמים של מסארווה אשר ייצגו אותו במשפט (מסארווה החליף את עורכי הדין שלו לפני הערעור). עוד נטען בהקשר זה, כי ממילא אין בדברים המוקלטים דבר משמעותי שיכול לשנות את ההרשעה וגזר הדין.
הרכב בית משפט העליון, בראשות השופט אליקים רובינשטיין, לא הסכים עם עמדת התביעה וכתב בהחלטתו: "אכן, על פני הדברים צודקת המשיבה בטענתה כי ראיות אלה היו בידי בא כוחו של המערער בבית משפט המחוזי, וגם גבייתן של ראיות חדשות אינה עולה בקנה אחד עם אינטרס סופיות הדיון. ואולם, בסופו של יום השיקול העיקרי הוא מהותן של הראיות והשפעתן על תוצאות המשפט. ראוי, ובוודאי בפרשה שדינה מאסר עולם, ומבלי לטעת כל מסמרות, לבדוק אם יש בראיות הללו כדי לשפוך אור נוסף על טענותיו של המערער בדבר קבילותה ומשקלה של הודאתו".








