 |
| קמפיין מכוון היטב של ארגוני הנשים בציבור ובתקשורת |
פרקליטות המדינה נכנעה ללחץ הציבורי והגישה לבית משפט העליון ערעור על גזר דינו של יניב נחמן, שהורשע במסגרת הסדר טיעון באונס ומעשה מגונה בכוח, ונשפט לשנת מאסר ממנה שישה חודשים במאסר בפועל (מעצר) ועוד שישה חודשים בעבודות שירות, ומאסר על תנאי.
הערעור הוגש באמצעות מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד ג'ואי אש ועו"ד הילה גורני. המדינה מבקשת להחמיר בעונשו של נחמן לעונש מאסר משמעותי בפועל.
בערעור נטען כי בית משפט המחוזי טעה כאשר גזר על נחמן עונש שאין בו כל הלימה לחומרת מעשיו, ואף מדובר בעונש הפוגע בהרתעה ואינו מבטא את מדיניות הענישה הראויה בעבירות מין. "נדגיש כי האמור נכון גם אם מעשה האינוס בו הורשע המשיב הוא כזה שנסיבות ביצועו אינן ברף הגבוה של עבירת האינוס", הדגישו מנסחי הערעור. עו"ד אש ציין את התוצאה הסופית אליה מכוונת הפרקליטות בערעור – תיוגו של נחמן כעבריין מין מסוכן, מה שצריך לבוא לידי ביטוי בהחמרת העונש לטענתו.
 |
 |
 |
| מרים דיסקין | רענן בן יוסף | ציון קפאח |
דיבה במשטרה
בגזר הדין שניתן בבית משפט המחוזי בתל אביב ניתן משקל לאמצעי חקירה פסולים בהם נקטה ראש צוות החקירה, רפ"ק רונה פינגלאי. ועוד בהקשר זה, השופטים התייחסו בחומרה לחוקרי המשטרה אשר הפיצו לקהל הרחב טענות על "אנס סדרתי העושה שימוש בסם אונס" ללא שהוכיחו עבירות אינוס, ואף לא שימוש בסם אונס, ובכך פגעו בנחמן "פגיעה הרסנית שלא לצורך".
מנגד, לאחר שלב המעצר והגשת כתב האישום בתנאי מעצר ממושכים, כתב האישום המתוקן הסיר כל מוטיב של "סדרתיות", לא היה בו זכר לשימוש בסם אונס או סם אחר כלשהו, ונחמן הורשע בפגיעה במתלוננת אחת, עימה היו לו קשרים מיניים קודמים במשך שש שנים. נסיבות אלה, קבע הרכב השופטים מרים דיסקין, רענן בן יוסף וציון קאפח, מהווה שיקול משמעותי להקלה בענישה של הנאשם, שיוצג על ידי עו"ד יובל נחמני.
"אף אם ישנו פער בין החשדות שיוחסו לו מלכתחילה, לבין העבירות בהן הורשע, הרשעה בשתי עבירות מין חמורות מכתימה את שמו באופן משמעותי, בדין, ומתייגת אותו אל מול החברה כולה כעבריין מין מסוכן", התנסחו המערערים בהשאלה מתביעות לשון הרע. "בנסיבות אלה, טענות שעניינן פגיעה בשמו הטוב של המשיב הן בעלות משקל מוגבל ביותר".
עם זאת, התובע מפרקליטות המדינה אשר ניסה לגונן על החלטת הערעור שהגיש, הודה כי אכן היתה פגיעה בשמו של נחמן: "דומה כי אמירת המשטרה בדיון מעצר ימים לפיה יש צפי של עשרות אם לא מאות של קרבנות, היתה מוגזמת… הפרקליטות אינה חולקת על כך שלפגיעה בנחמן בעקבות הפרסומים בעניינו ישנו משקל מסויים, אך היא סבורה שאין לתת לעובדה זו משקל מכריע".
לדבריו, הפרסומים נועדו לאיתור נפגעות נוספות, ואכן המתלוננת היחידה שנותרה בכתב האישום הגיעה בעקבות אותם פרסומים.
 |
| המהפכה המינית בחברה הישראלית |
בגזר הדין של שופטי המחוזי צוינו כאמור קשריהם הקודמים של נחמן והמתלוננת, וכן העובדה כי הם נכנסו למיטה בדירתה עירומים. בהקשר זה עו"ד אש טוען כי בית משפט המחוזי לא נתן משקל לכך שהמתלוננת הביעה את חוסר רצונה כבר בתחילת האירוע, זמן ביצוע העבירה הראשונה של המעשה המגונה בכוח (ההיצמדות ומישוש הגוף).
בנוגע למערכת היחסים הקודמת בין השניים, מצטט עו"ד אש מפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בהקשר של היכרות בין נפגעת עבירת מין ותוקף: "משחלפו השנים והשתנו העתים, דומה כי שוב אין מקום להבחנה קטגורית גורפת בהקשר זה. לעניין גזירת עונשו של עבריין שהורשע באינוס, אין נפקא מינה אם הכיר את קורבנו עובר לביצוע העבירה אם לאו… העובדה שלמערער ולמתלוננת עבר מיני משותף, ככזאת, אינה משליכה על חומרת המעשים… ל'אונס מכרים' נודעות פגיעות ייחודיות משלו".
הפרקליט תוקף גם את הקביעה בגזר הדין כי אין הכרח שתקופת המאסר במסגרת מתחם העונש ההולם תורכב כולה ממאסר בפועל. השופטים קבעו מתחם של 4-6 שנות מאסר, פועל יוצא של עונש המינימום הקבוע בחוק על עבירת אינוס (4 שנים), אך פרשנותם היא כי המתחם כולל גם מאסר על תנאי. לטענת המדינה, מדובר בטעות משפטית.
עם זאת, יש לציין, כי החוק קובע כי "מטעמים מיוחדים" ניתן לחרוג גם מעונש המינימום (תהא הפרשנות למהות ה"מאסר" אשר תהא). שופטי המחוזי כתבו בעניין זה גזר הדין כי "במקרים בהם נאשמים הורשעו במעשים דומים ובנסיבות דומות, ואף קשות יותר, הוטלו עונשי מאסר בפועל של 15 חודשים".
עוד מבקשת המדינה להביא בחשבון את תסקירי שירות המבחן האחרונים, מהם עולה לדבריה, כי "גם לאחר חודשי טיפול ארוכים, הנאשם מחזיק עדיין בתפיסות נוקשות ומחפיצות כלפי נשים וכי הודאתו פורמלית".
