לקראת מתקפת חדלי פירעון

שתף כתבה עם חברים

הרפורמה בהליכי פשיטת רגל תובא ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה. הבשורה העיקרית: הטיפול בבעלי חוב של עד 150 אלף שקל, עד לקבלת הפטר, יבוצע כולו על ידי ההוצאה לפועל, ללא מעורבות כנ"ר ובתי המשפט. הצפי: גידול בבקשות למחיקת חובות ועומס על רשמי ההוצל"פ

panel raforma hadlut
מסיבת העיתונאים בה הוצג החוק

שרת המשפטים איילת שקד תעלה ביום ראשון הקרוב לאישור ועדת השרים לחקיקה את טיוטת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. החוק מציע את המשך הרפורמה בהליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל, ופישוט הליכים אלה הן עבור "האזרח הקטן" – יחידים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים – והן עבור חברות, בניסיון להוריד עומס מבתי המשפט.

בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי מנגנוני חדלות הפירעון כיום מיושנים ומסורבלים; כי מערכת ההוצאה לפועל, בתי המשפט וכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) אינם פועלים בתיאום ולעיתים עושים עבודה כפולה. כך, כל בקשה לפשיטת רגל של יחידים נבחנת פעמיים, הן על ידי הכנ"ר והן על ידי בית משפט. בדברי ההסבר נטען עוד כי רבים חוששים לפנות להליכי פשיטת רגל עקב התדמית השלילית שדבקה בהם; וכי בכניסה להליך פשיטת רגל כיום קיימת חוסר ודאות באשר למשך הזמן שיידרש.

החוק החדש מציע:

1. יעילות מבנית – חלוקת העבודה בין בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגבייה. יחידים בעלי חובות של עד 150 אלף שקל יגישו בקשה לחדלות פירעון במערכת ההוצאה לפועל ויטופלו בה באופן מלא. יחידים בעלי חובות הגבוהים מ-150 אלף שקל יהיו באחריות הכונס הרשמי ובתי משפט שלום, ורק הליכים של חברות ותאגידים ינוהלו בבתי המשפט המחוזיים. נטען כי המהלך יסייע להורדת העומס מבתי המשפט, וליצירת מסלול פשוט, מהיר ויעיל, שלא יצריך את מעורבותם ככל שמדובר בחייבים "קטנים" (להסבר ופרשנות ראו מסגרת).

2. דגש על השיקום הכלכלי של יחיד חדל פירעון.הצעת החוק מבקשת לשנות את הצורה בה נתפס פושט רגל. בתפיסה החדשה החייב אינו "פושע"ואין צורך "להעניש" אותו אלא רק לשפר את הליכי גביית החוב. חייב אשר יפתח בהליכי חדלות פירעון יידע בשלב מוקדם מהו התהליך שעליו לעבור על מנת לזכות בהפטר חלקי או מלא של חובותיו. תוכנית כלכלית מפורטת תיבנה לחייבים בשלב מוקדם, ואם יעמדו בתוכנית זו, יצאו תוך זמן מה לדרך חדשה.

3. תאגיד שהוא חדל פירעון. באשר לחברות, הצעת החוק קובעת עמדה ערכית ולפיה שיקום חברות עדיף על פירוקן. החוק בונה תשתית שמטרתה למנוע את קריסתם המלאה או החלקית של תאגידים,המביאה ל"תספורת"לנושים. כל זאת, באמצעות יצירת הליכים שיאפשרו לחברות להגיע להסדרי חוב בשלב מוקדם יחסית, לפני התמוטטותן, לצד הטלת חובות על הדירקטורים בחברות.

4. סיוע לנושים קטנים. החוק מציע לצמצם את העדיפות הניתנת למדינה ולנושים המובטחים בהליכי פירוק חברות, ולהביא לידי כך שחלק גדול יותר מהכספים יועברו לספקים ולנושים פרטיים.

panel hadlut
"הגיע הזמן". השרה שקד בפאנל מסיבת העיתונאים

השרה שקד אמרה אתמול במסיבת עיתונאים בה הציגה את עיקרי החוק: "הגיע הזמן שבשנת 2016 המדינה תפסיק להישען על פקודות מנדטוריות בהליכי חדלות פירעון.עלינו להניח יסודות חדשים ומשופרים ולאמץ מערכת כללים אשר יקנו ודאות ויתאימו לשוק הכלכלי הנוכחי".

טיוטת החוק נכתבה במחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי – פיסקלי), בראשות עו"ד אבי ליכט על ידי צוות משפטנים בראשות עו"ד ספי זינגר שכלל גם את עו"ד טל גיז, עו"ד מיכל אלבז, עו"ד שירן ברזילי-גלוטר ועו"ד רוני טלמור. טיוטת החוק נכתבה בשיתוף ותיאום עם הכונס הרשמי, פרופ' דוד האן, רשות האכיפה והגבייה, הנהלת בתי המשפט, רשות ניירות ערך ואגף התקציבים באוצר.

 

פרשנות: מידת היעילות מוטלת בספק

המהלך הנוכחי הוא שלב נוסף ברפורמה בהליכי פשיטת רגל, אך מידת יעילותו מוטלת בספק", מסביר עו"ד אליהו סלמאסי העוסק בייצוג חייבים.  

בשלב הראשון, בסוף שנת 2013, נתחם משך הזמן של הליכי פשיטת הרגל המנוהלים על ידי הכנ"ר ובתי המשפט ל-54 חודשים עד להפטר (מחיקת חובות) במרבית המקרים, וזאת על מנת לגאול את פושטי הרגל מהליכים והגבלות המתמשכים ללא תוחלת.

od salmassi eliyahoo 195 210
עו"ד אליהו סלמאסי

בשלב שני, בחודש ספטמבר השנה נכנס לתוקף תיקון נוסף ונקבע כי בתנאים מסוימים, יוכל חייב להגיש בקשה להפטר חובות לרשם ההוצאה לפועל במקום לעבור דרך בית המשפט המחוזי והכנ"ר. התנאים שאיפשרו זאת הם כאשר מדובר בחייב שחובותיו אינם עולים על 800 אלף שקל, אשר הוכרז כחייב מוגבל באמצעים (כלומר שאין לו יכולת להחזיר את חובותיו) במשך חמש שנים, ששילם את צו התשלומים שנקבע לו במשך שלוש שנים והסכום ששילם לא עולה על 10 אחוז מחובותיו. לחייב כזה, ניתן להגיש בקשה להפטר דרך ההוצאה לפועל – כבר לפי התיקון הקודם.

ההצעה כעת קובעת כי יחידים בעלי חובות קטנים של עד 150 אלף שקל יטופלו בכל מקרה במערכת ההוצאה לפועל באופן מלא, עד להפטר (סיום ההליך ומחיקת יתרת החוב). כך, אדם בעל חוב של למשל 100 אלף שקל המבקש מחיקת חובות אינו צריך לפנות עוד לכונס הנכסים ולבית המשפט המחוזי, אלא יגיש בקשה ישירות להוצל"פ. יחידים בעלי חובות גבוהים יותר יהיו באחריות בתי משפט השלום במקום המחוזיים כפי שהיה עד כה.    

בפישוט ההליך דרך לשכת ההוצאה לפועל, וייתור הפנייה לכנ"ר ולבתי משפט, מבקשים יוצרי החוק, כך לדברי עו"ד סלמאסי, לרכך את הקונוטציה השלילית של הליך פשיטת הרגל, ובכך הם "מזמינים ומעודדים פניות רבות יותר של חייבים להיכנס להליך חדלות פירעון".

אלא שהרפורמה לא נקייה מכשלים: לדברי עו"ד סלמאסי, עומס רב שיירד מבתי המשפט, יוטל על רשמי ההוצאה לפועל. כמו כן, ניהול ההליכים דרך לשכות ההוצל"פ יקל גם על נושים להגיש התנגדויות, ועל פי בחינת ההליכים בבקשות הפטר שכבר החלו להתנהל בהוצאה לפועל, נראה כי הרשמים מערימים קשיים ולא בטוח כלל כי ההליך פחות מסורבל מכפי שהיה כשנוהל על ידי בתי המשפט.   

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *