כתבי אישום על סחר במידע רפואי

מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות, ד"ר חיים ויסמונסקי

ארבעה כתבי אישום הוגשו לאחרונה לבית משפט השלום בחיפה, בפרשת סחר נרחב במידע רפואי על חולים ומטופלים שנזקקו לשירותי סיעוד, תוך פגיעה בפרטיותם.

פרשת "והדרת" נחשפה במסגרת חקירה של הרשות להגנת הפרטיות באמצעות אנשי מחלקת הסייבר בפרקליטות, שקיימו בחודשים האחרונים שימועים ל-12 חשודים בביצוע עבירות של סחר במידע רפואי אישי למטרות רווח. זאת לאחר שהחקירה העלתה כי המעורבים השונים – בהם עובדת סוציאלית בבית החולים רמב"ם שבחיפה, מנהלים וסוכנים בחברות שירותי סיעוד וטלרפואה בצפון – מכרו מידע רפואי על מטופלי בתי החולים וקופת החולים לחברות סיעוד שרכשו את המידע על מנת לבצע שיווק ממוקד למטופלים. הסחר במידע התנהל במשך בין השנים 2012-2016, ללא ידיעה או הסכמה של המטופלים, בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות.

עורכי הדין אפרת פאר גרונדלנד ואיתי גוהר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, הגישו כתב אישום נגד עובד בכיר לשעבר בקופת חולים לאומית, שלבקשתו אסר בית המשפט לפרסם כל פרט מזהה אודותיו. עובד זה היה אחראי להוצאת מידע רפואי על מטופלים ממאגרי קופת החולים ולהעברתם לחברות הסיעוד. כתב האישום הוגש במסגרת הסדר טיעון בו התבקש בית המשפט להטיל עליו מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, קנס כספי ומאסר על תנאי.

כמו כן הוגשו כתבי אישום נגד וואיל ברכה (48) משפרעם, אח בחדר המיון של בית החולים רמב"ם בחיפה, ונגד פאריד (62) ואמתיאז (54) אבו נאג'י, בני זוג מנצרת, ששימשו למעשה הציר המרכזי לביצוע פעולות הסחר במידע. כתב אישום רביעי הוגש נגד חברת "מ.ס.ד חיפה" העוסקת בהשמה סיעודית, מנהלה לירון בזק (42) וקרין בוכובזה (36) – שניהם מרגבה.

כל השבעה מואשמים בריבוי עבירות של פגיעה בפרטיות לאחר שקיבלו מידע על מאות מטופלים ופנו אליהם כדי להציע להם שירותי סיעוד, מבלי ליידע אותם או לקבל את הסכמתם להעברת המידע.

מלבד ארבעת כתבי האישום נגד השבעה הוטל על חברת שי לשירותי סיעוד בע"מ קנס מינהלי של 400 אלף שקל, על סמך הקביעה שהשתמשה בפרטי המידע אודות מאושפזים, שמקורו במאגרי המידע של בתי החולים בהם אושפזו, לצרכיה העסקיים. הקנס כבר שולם על ידי החברה. בעניינם של שני חשודים נוספים החליטה הפרקליטות להגיע להסדרים מותנים, במסגרתם ישלמו לאוצר המדינה עשרות אלפי שקלים.

מכתבי האישום עולה כי העובדים, שהיו בעלי נגישות למערכות המידע, מסרו למתווכים (בני הזוג לשעבר אבו נאג'י) מידע חסוי ופרטי. אלה התקשרו עם חברות שירותי סיעוד וטלרפואה והעבירו אליהן רשימות פרטי קשר של לקוחות פוטנציאליים ("לידים").

מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי: "בפרשה זו נחשפה תופעה של סחר במידע אישי למטרות רווח כלכלי ויצירת יתרון מסחרי, תוך ניצול מצוקתם האישית של המטופלים ומשפחותיהם. סברנו שהכרחי לעלות מדרגה מבחינת מדיניות האכיפה בתחום, ולהשריש את התפיסה כי הוצאת מידע אישי ושימוש בו הן עבירות פליליות שגוררות העמדה לדין. המוטיבציה לביצוע עבירות מידע הולכת וגוברת מאחר שהמידע שווה כסף, ואין לנקוט בגישה סלחנית כלפי מי שמבצעים עבירות מידע, בוודאי כשהדבר נעשה באופן שיטתי".

ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד אלון בכר: "אנחנו רואים בחומרה רבה סחר במידע אישי רפואי. חובת השמירה על פרטיות החולים היא מהחשובות שיש. נוכח חוזק הראיות, חלק מהנאשמים הודו וקיבלו על עצמם, במסגרת הסדרים, עונשים משמעותיים. נמשיך לבצע אכיפה תקיפה כנגד גורמים שמבצעים עבירות של סחר במידע, בדגש על ניצול אוכלוסיות פגיעות המתקשות להגן על עצמן, כגון חולים ומשפחותיהם".

בא כוחה של חברת מסד, עו"ד שמואל ברזני, מסר בתגובה: "חברת מסד – חברה מסודרת ובעלת מוניטין מעולים בתחום עיסוקה. כנגד אחרים (הבכיר בקופ"ח לאומית ששמו לא פורסם ואבו נאג'י, ז"ק) נפתחה חקירה בגין כך שמסרו פרטי חולים לחברות סיעוד. במסגרת חקירות נגד חברות אחרות עלה חשד קטן ומוגדר על עיסוקם של אלה מול חברת מסד. על פי החשד פנו לפני מספר שנים שני מנהלי חברה שהציגו עצמם מתחום הסיעוד והציעו שיתוף פעולה לאחד ממנהלי חברת מסד. נחתם איתם חוזה המחייבם לפעול רק על פי חוק. אולם השניים נעלמו ולא היתה עימם שום פעילות במשך למעלה משלוש שנים. לאחר תקופה ארוכה זו, פנה אחד מהם למנהלת אחרת בחברה והציע שיתוף פעולה, המנהלת הסכימה לשיתוף פעולה מעין זה. במסגרת זו נשלחו לחברת מסד נתונים של חולים סיעודיים אפשריים, אבל אף אחד מנתונים אלה, לא צלח ולא היה בו ממש. לפיכך חברת מסד הפסיקה העבודה מול גורמים אלה, לאור חוסר מקצועיותם ורצינותם".

"בדיעבד נסתבר כי שני עובדים חיצוניים אלה, היו בעלי נגישות גם לרשימות חולים של אחת מקופות החולים, דבר שאינו נוגע כלל לחברת מסד שמעולם לא קיבלה מידע אסור, קל וחומר לא עשתה בו שימוש. לפיכך לא בוצעה כאן כל עבירה פלילית או אחרת ע"י חברת מסד. הצעת המאשימה כבר מראש היתה כי נשלם קנס מנהלי ובתמורה ייסגר התיק כולו. ההצעה נדחתה על ידנו, מכיון שכאמור לא נפל דופי בהתנהלות החברה. דברים אלה יוכחו על נקל גם בית המשפט, ושמה של החברה ימשיך ויהווה דוגמא לחברה מקצועית, מצטיינת ונקיה מכל רבב בתחום הסיעוד".