![]() |
| עו"ד אמי פלמור ועו"ד ציון אמיר בכנס (צילומים מהכנס: מור אורן) |
"לא בכדי אנחנו לא שומעים על פרשיות מביכות כאשר שמה של מועמדת אשה עולה על הפרק". כך אמרה מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור בכנס של לשכת המבקרים הפנימיים, שנערך בשבוע שעבר במרכז הקונגרסים אווניו בקריית שדה התעופה. בלשכה חברים יותר מ-1,200 מבקרי פנים בכל מגזרי המשק.
על רקע ריבוי פרשיות מביכות שהביאו ל"עריפת ראשים" של בכירים ואנשי ציבור – האחרונים שבהם ח"כ ינון מגל וניצב רוני ריטמן, עקב הטרדות מיניות לכאורה, עסק אחד הפאנלים בכנס בתופעה דומה המקשה על מינויי בכירים בשירות הציבורי בשנים האחרונות: נדמה שבכל פעם שעולה שמו של מועמד לתפקיד בכיר, מייד נפתח גם "ארון השלדים" שהסתיר. די להזכיר את טרפוד מינוייהם של גל הירש למפכ"ל, יואב גלנט לרמטכ"ל ויעקב פרנקל לנגיד בנק ישראל.
האם במציאות הזאת לא ניתן כבר להתמודד לתפקידים ציבוריים, והאם מועמדים נפסלים בקלות מדי על ידי המערכת המשפטית ולכל אחד בעצם יש "שלדים בארון"? זה היה נושא הדיון שהנחה דורון הרמן. "ההנחה שעל כל מועמד 'יש מה למצוא' אינה נכונה", השיבה מנכ"לית משרד המשפטים פלמור, והצביעה על עובדי המדינה, עובדי ציבור, כמאגר איכותי שמינויים מתוכו בדרך כלל לא צפויים לגרום מבוכות. לדבריה, "כשעובדי ציבור מתמודדים על תפקידים בכירים, אתה רואה בדרך כלל ש'אין שום דבר (לא תקין) עליהם', כיוון שאלו אנשים שכל חייהם התכווננו לשירות הציבורי ונמצאים במסלול שהכתיב להם התנהגות מסוימת", וזאת בשונה לפעמים ממועמדים מבחוץ, מהמגזר הפרטי.
פלמור "המליצה" במיוחד על מינוי נשים לתפקידים בכירים. היא ציינה כדוגמה את מינוי עפרה קלינגר שנכנסה לתפקיד נציבת שב"ס בשבוע האחרון, ואמרה: "בעיניי זה מינוי מבריק. אירוע הסטורי כי מדובר בנציב ראשון אי פעם שמתמנה בארגון מבין שורותיו וצמח בו; כי מדובר בנציבה אשה, וכי זו נציבה שאין לה רקע בטחוני ואף לא פיקדה על כלא, אלא באה מתוך האגפים המשפטיים והטיפוליים של שב"ס".
|
| היסטוריה. עופרה קלינגר |
לדברי פלמור "צריך לפרגן לשר ארדן על בחירה אמיצה". כשברקע כאמור פרשיות ההטרדה המינית האחרונות, העירה פלמור כי "מלבד כל הכישורים, אני יוצאת מהנחה שבמינוי אשה לתפקיד בכיר, הממנה גם חש בטחון רב יותר שלא צפויות לו הפתעות ופרשיות מהסוג הנחשף חדשות לבקרים".
כאשר המנחה הרמן "האשים" את המערכת המשפטית בפסילה של מועמדים רבים לתפקידים ציבוריים, אמרה פלמור בתגובה נוספת מעניינת, כי צריך לקחת בחשבון גם את תפקידה של התקשורת, אשר עטה לפעמים על כל "פיפס" כדי לבקר את השר הממנה, ויוצרת אווירה שכביכול "כבר לא ניתן" למנות אף אחד.
עו"ד ציון אמיר שהשתתף לצד פלמור בדיון, סבור כי "הקושי לגייס כיום קונצנזוס סביב מועמד כלשהו לתפקיד ציבורי בכיר מעיד על הקיטוב בחברה הישראלית". לדבריו "כל מועמד מעורר מראש התנגדות מצד מי שלא חושב כמוהו, לא נמנה על חוגו החברתי, או מזוהה פוליטית עם הצד האחר או אליטה אחרת".
"הברכה שאפשר לראות בשקיפות ובטיהור המערכות הפנימי, היא בערבון מוגבל", הוסיף אמיר. "הצנרת של המינויים בשירות הציבורי החלידה עם השנים כתוצאה ממינויים פוליטיים ומכרזים תפורים, אבל התוצאה של מועמדים שעוברים מסע התערטלות לא רצוני, עלולה להניא מועמדים אחרים מלהתמודד. גם כך, אנשים ראויים שואלים את עצמם 'מה אני צריך את זה'. למשל, מי שמתמודד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה – כמה קבוצות כוח יכולות לראות במתמודד כזה או אחר איום ויש אנשים טובים שלא בנויים להתבוסס ברפש".
אמיר התייחס אגב הדברים גם למפולת ניצבי המשטרה ואמר כי בכל פעם שנדמה ששיא הטלטלה מאחורינו – מגיע שיא חדש. "אני מתקשה לזכור מתי קרה שבארגון ציבורי גדול התפרקה שדרת הפיקוד או הניהול ועזבה, ובתוך פרק זמן קצר, בגלל רצף פרשות. זה עניין כל כך חריג שקשה למצוא לו מקבילות".
לדבריו, רוני אלשייך שנכנס היום לתפקיד המפכ"ל "ניצב בפני אתגר מטורף". באשר לשורת הניצבים שהידלדלה, אומר אמיר: "זה לא שנמצאים על המדף אנשים שצברו את כל המיומנויות והנסיון למלא את התפקידים האלה, ואתה רק בא וקוטף אותם. המצב הוא אחר: כמו בכל ארגון, להכשיר מנהיגות לוקח שנים, ואי אפשר סתם כך להנחית אנשים מוכשרים ממקומות אחרים. מנהיגות נבנית מלמטה. הצנחה לא תמיד מתקבלת בהבנה ובקורת רוח בארגון – ולא רק מסיבות של התנגדות אישית. כשמונה הירש, מוכשר ככל שיהיה, שורה ארוכה של מפכ"לים וניצבים בדימוס יצאו במחאה ואמרו ששוטר זה מקצוע. אני מאחל לאלשייך שיצליח בתפקידו, אבל זה לא יהיה פשוט. הוא בא מארגון שונה לגמרי, והוא יצטרך ללמוד את תפקיד השוטר מהתחלה ועד הסוף".
|
ראש מח"ש: "בין תפקידנו – הגנה על שוטרים" "במדינה כמו ישראל שבה אין כבוד לשוטר, למורה או למבקר הפנים, מותר לשוטר לעשות שימוש בכוח סביר כדי לבצע את תפקידו", כך אמר ראש מח"ש, עו"ד אורי כרמל, בהרצאה בכנס מבקרי הפנים. לדבריו "זו אמירה שלאזרח קשה לעכל אותה. השימוש בכוח נראה בעייתי פעמים רבות, אך יש מצבים שבהם בתפיסה הסובייקטיבית שלהם, השוטרים נמצאים תחת איום.
"עבודת מח"ש היא מטבע עם שני צדדים. מצד אחד, מניעת התעמרות באריתראי בתחנה המרכזית, בפלסטינאי במחסום, או בגנב שנלקח לניידת. מצד שני, חייבת להיות רגישות רבה מאוד מצידנו כדי לא לשתק את יכולת השוטר לעשות את עבודתו. קיימת חובה להגן על שוטרים שיוצאים למשימות לא פשוטות ולעיתים מסכנות חיים. "היעד היחידי שאני מודד הוא מיצוי חקירה", אמר כרמל. "הדרישה שלי היא להגיע לחקר האמת ללא קשר לתוצאות.ב-2014 הגענו להישג של 64 אחוז מיצוי חקירה (כלומר מספר התיקים שנפתחו והתקבלה בהם החלטה באותה שנה – ז"ק). למעלה מ-1000 שוטרים נחקרו באזהרה. ב-30 אחוז מהמקרים נמצא כי יש להעמיד לדין פלילי או משמעתי. 80 אחוז מהמקרים הסתיימו בהרשעה". לדברי עו"ד כרמל: "44 אחוז מחוקרי מח"ש הן חוקרות. 15 אחוז בני מיעוטים: בדואים, דרוזים, צ'רקסים ומוסלמים. זו לא רק שליחות ציבורית, אלא כלי מקצועי ממדרגה ראשונה שיוצר מסוגלות לייצר אמון במח"ש בציבור הרחב". |











