לפני 52 שנה כתב הפזמונאי דן אלמגור את השיר "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?". המשנה לנשיא בית משפט העליון לשעבר, השופט מישאל חשין, עשה פרפראזה לשיר בפסק דין הידוע, בפרשת האונס בקיבוץ שמרת בשנת 93', וקבע שכאשר אישה אומר "לא", היא מתכוונת ל"לא". "'לא' הוא לעולם 'לא', ואין 'לא' שהוא 'כן'… אישה האומרת 'לא', והגבר מתייחד עמה על אף אותו 'לא', הייחוד הוא שלא בהסכמתה, והמעשה הוא מעשה אינוס", פסק אז השופט חשין.
סוגיה דומיה העוסקת בשאלת הסכמתה של אישה לקיים יחסי מין עם שני גברים בצוותא נידונה בימים אלה בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שם האשימה המדינה את גמגאל אלהואשלה ויונס סולב באינוס ובמעשה סדום של אישה העובדת במכון המעניק שירותי מין בתשלום.
על פי כתב האישום ב-1 באוגוסט האחרון נכנסו השניים לחדרה של האישה במכון, וביצעו בה בצוותא את המעשים המיוחסים להם. בעדותה טענה המתלוננת, כי הבהירה שאינה מסכימה לקיום יחסי מין בצוותא, אולם לדבריה בשעה שיונס היה מחוץ לחדר, אלהואשלה איים כי יפגע בה אם לא תיענה לבקשתו לקיום יחסי-מין עמו ועם חברו בצוותא. לפיכך, לא גילתה התנגדות למעשים.
הנאשמים טוענים כי קיימו עם המתלוננת יחסי מין בהסכמתה החופשית, או לפחות על סמך מצג של הסכמה חופשית מצדה. הנאשמים טוענים עוד, כי היו רשאים להניח שהמתלוננת מסכימה לקיים עמם יחסי מין על רקע המקום בו פגשו אותה, וכן לנוכח שיתוף פעולה מצדה עם מאווייהם. השניים מכחישים כי איימו בצורה זו או אחרת על המתלוננת.
בדיון על הארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים, פירט השופט שלמה פרידלנדר את השלבים המקובלים לגישתו בהתקדמות בקיום יחסי מין, ואמר כי הוא מקבל את גרסתה של המתלוננת. "בניגוד לנטען, איני סבור כי גרסתה של המתלוננת היתה 'מתפתחת', במובן השלילי והלא אמין של ביטוי זה", כתב השופט בהחלטתו. "המתלוננת לא היתה בטוחה אם, נוכח היעדר התנגדות מפורשת מצדה, ניתן להגדיר את מה שעשו לה המשיבים בתור אונס. אולם, מלבד הרושם האמין שספק זה של המתלוננת מעורר כלפי גרסתה העובדתית – אין בחוות דעתה המשפטית, בכל הכבוד, כדי להעלות או כדי להוריד. את השימוש התכוף בביטוי 'לא יודעת' שדבריה היו שזורים בו יש לפרש כביטוי של חוסר ביטחון עצמי, או כסוג של 'טיק' רטורי, אך לאו דווקא כספק אמיתי בפרטים העובדתיים שאותם מסרה בעקביות ובקוהרנטיות".
השופט פרידלנדר קיבל את גרסת סנגורו של אלהואשלה, לפיה מרשו היה רשאי להניח שהמתלוננת, אותה פגש בתור יצאנית "במהלך העסקים הרגיל שלה", מסכימה לקיום יחסי מין. עם זאת, השופט קבע כי אלהואשלה לא היה רשאי להניח מלכתחילה שהיא מסכימה לקיים יחסי מין עמו ועם חברו יונס בצוותא, בניגוד לדבריה המפורשים מלכתחילה של המתלוננת, לכאורה. "אמנם, בהמשך, המתלוננת חדלה לסרב לכך", נכתב בהחלטה. "היא הסכימה לכך שהמשיב יקרא לחברו, להצטרף אליהם. היא מודה במהלך הודעותיה כי לא סירבה, לא התנגדה, לא התלוננה באוזני השומר ואף אמרה פוזיטיבית, וביטאה בהתנהגותה, כי 'הכל בסדר'. אולם, זה היה לאחר שהמתלוננת נחשפה להתנהגות אגרסיבית ומאיימת מצד המשיב, אשר, לגרסתה, הפחידה אותה, שיתקה אותה וגרמה לה לפחד לבטא את אי-הסכמתה".
השופט פרידלנדר הוסיף ואמר כי מגרסתה העקבית והאמינה לכאורה של המתלוננת עולה, כי אלהואשלה אמר ועשה דברים אשר איימו עליה והפחידו אותה, ובכך גרמו לה להתנהג באופן שלא ניתן להסיק ממנו הסכמה חופשית לבעילתה בצוותא. "לפיכך קיים סיכוי סביר להרשעת המשיב 1 בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום". עם זאת, השופט הבהיר כי לא מצא ראיות לכאורה שהנאשם יונס איים על המתלוננת, היה אגרסיבי כלפיה, או היה מודע לכך שאלהואשלה כפה עליה לקיים יחסי מין בצוותא עם חברו. לפיכך החליט לשחרר את יונס בתנאים מגבילים, ואילו חברו אלהואשלה יישאר במעצר עד תום ההליכים. ביום רביעי הקרוב יתחדש הדיון בעניינם.
