 |
| הפאנל בנושא מדיניות הגשת כתבי אישום וחילוטים בעבירות הלבנת הון |
חוק איסור הלבנת הון והעלמות המס
שבוע לאחר שהכנסת אישרה את התיקון לחוק איסור הלבנת הון, המאפשר להכיר גם בהעלמות מס כעבירות מקור לאישום לפי חוק איסור הלבנת הון, נערך פאנל בנושא מדיניות הגשת כתבי אישום וחילוטים בעבירות הלבנת הון.
בפאנל, שהנחו עו"ד יעל גרוסמן ועו"ד רונן רוזנבלום, השתתפו שופט בית המשפט העליון אורי שהם, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ד"ר שלומית וגמן, פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) עו"ד ליאת בן ארי, עו"ד נתי שמחוני, עו"ד אורי גולדמן, עו"ד גיל דחוח, עו"ד אילן סופר, ועורך אתר "פוסטה", אמיר זוהר.
השופט שהם פתח את הפאנל בסקירה מעמיקה של התפתחות החוק בפסיקה, והתעכב על נקודות שנויות במחלוקת בכל הקשור לפגיעה בזכויות עקב תפיסת רכוש וכסף כבר בשלב המעצר הראשוני. בסיום דבריו אמר השופט שהם כי מדובר בהליך בלתי נמנע, אולם העביר לגופי האכיפה את האחריות לשיקול דעת מתי וכמה רכוש יש לתפוס בשלב המקדמי, הכל בכפוף לעוצמת הראיות נגד חשודים שמבקשים לתפוס את רכושם עקב חשד לביצוע עבירות פליליות רלוונטיות לחילוט.
עו"ד בן ארי, ויו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון וגמן, הביעו הבנה מסויימת לכך שיתכן והחוק החדש הוא דרקוני, אולם מנגד הן הצביעו על סכומי עתק שנגרעים מהקןפה הציבורית בהיעדר חוקים כלכליים נוקשים, שענישה מרתיעה לצידם. "צריך לסמוך על הפרקליטות שתדע להפעיל את האיזונים הראויים כדי שיוגשו כתבי אישום בהלבנת הון בגין עבירות מס, רק במקרים החמורים", הבהירה עו"ד בן ארי. ד"ר וגמן הדגישה כי "המחוקק אישר את תיקון החוק רק לאחר שיצר בו בלמים ואיזונים".
עורכי הדין רוזנבלום ושמחוני הציבו חזית תקיפה אחידה נגד תפיסות גורפות של רכוש וכסף בשלבי המעצר, מה שמותיר את החשודים ללא יכולת להתגונן באמצעות עורכי דין. עו"ד סופר ועו"ד דחוח דיברו אף הם על הפגיעה של תפיסות רכוש בזכויות חשודים. עו"ד סופר ציין כי רשויות האכיפה משתמשות בתפיסת רכוש כמנוף לחילוץ הודאות ושיתוף פעולה של נחקרים, בדיוק כמו ימי מעצר, ואילו עו"ד דחוח הצביע על אכיפה בררנית בין מחוזות הפרקליטות ובתי המשפט השונים.
בתיקון לחוק איסוק הלבנת הון שאושר, נקבע כי עבירות מס חמורות, ביניהן העלמת מס הכנסה ומע"מ על מחזור הכנסות של מעל מיליון שקל בשנה (או 2.5 מיליון שקל בארבע שנים), יוכרו כעבירות מקור. על העלמות מס אלו, יחולו הסנקציות לפי חוק איסור הלבנת הון ובהן רף ענישה מחמיר יותר, עד עשר שנות מאסר, ואפשרות חילוט רכוש.
כמו כן, מערכות המחשב של רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון יחלקו ביניהן מידע. החוק ייכנס לתוקף בתוך חצי שנה ובינתיים תוארך התקופה בה ניתן לבצע "גילוי מרצון" ולקבל חסינות מהעמדה לדין בגין העלמת המס והלבנת הון.
עו"ד גולדמן, סגן יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכה, ציין כי "התיקון מהווה 'עונש מוות' לחברות, לעסקים ולכל מי שמסתבך עם רשות המסים, או כפי שאמרה שרת המשפטים איילת שקד אתמול בהקשר של בג"צ, זוהי ארץ אוכלת משקיעיה. רשות המסים מאפשרת לעצמה להשמיד כל חברה או אדם שהיא רק חושדת בהם, עקב סמכויות החילוט הזמני״.
 |
| נציבת הביקורת גרסטל בפאנל "משפט ותקשורת" |
בפאנל בנושא מערכת היחסים בין התקשורת לבין מערכת המשפט, שהנחה כתב ערוץ 2 ברהנו טגניה, התמקד הדיון בקמפיין של הפרקליטות נגד נציבת הביקורת על מערך התביעה (נבת"ם) הילה גרסטל, שהתקשורת מטבע הדברים מגוננת עליה, מה שעורר את תגובת הנגד מעוררת המחלוקת של פרקליט המדינה שי ניצן באירוע הפתיחה של הכנס.
כאשר גרסטל נשאלה על הקמפיין שמנהלת הפרקליטות נגדה היא אמרה, "אין לי תשובה לעניין. הפרקליטות מתנגדת מטעמים שונים, ואני בחרתי לא להגיב על כך תקשורתית. אני לא יזמתי את נציבות הביקןרת, נקראתי למלא שליחות. אני לא נאבקת בפרקליטות, אלא פשוט חושבת שביקורת אינה מזיקה לאף גוף. כגודל הסמכות כך גודל העין המפקחת. אני כאן כדי לעשות ביקורת בונה. אם תתקבל הביקורת ויהיה תיקון ליקויים, כולנו נצא נשכרים".
בתשובה לשאלות נוספות על מאבק הפרקליטים נגדה, שהסלים לשביתה בימים האחרונים, ענתה גרסטל: "אני מסרבת להיגרר לפרובוקציות. גזרתי על עצמי גישה ממלכתית".
בשלב מסוים של הדיון התברר שבקהל ישבו כמה פרקליטות אשר סירבו להשלים עם המתקפה על הפרקליטות, ויצאו בקריאות רמות נגד המגמה בקרב משתתפי הפאנל. עו"ד ענת סבידור מפרקליטות מרכז הלינה על כך שאף אחד מנציגי הפרקליטות לא הוזמן להשתתף בפאנל כדי להשמיע את דבר הפרקליטות. המנחה טגניה השיב לה שפרקליט המדינה אמר את שלו ועמדת הפרקליטות ברורה – לא לסיקור תקשורתי חוקר, ולא לביקורת ממלכתית.
הפרקליטה עו"ד ענבל ברסנו מפרקליטות מחוז דרום, הגיבה: "הנציבה טוענת שאנחנו לא מוכנים לקבל ביקורת, אבל זה לא נכון. אנחנו מוכנים לקבל ביקורת מערכתית, אבל כבר נקבע שהמתווה שבו פועלת הנציבה הוא לא נכון, כפי שעולה מדו"ח גולדברג. מה שפוגע באמון הציבור בפרקליטות הוא המצג התקשורתי, שוב ושוב מציגים עובדות לא נכונות אשר גורמות לציבור להגיע למסקנות על בסיס עובדתי שגוי".
עו"ד איתמר בן גביר קרא לגרסטל להמשיך לבצע את תפקידה בנחישות.
הפאנל הסתיים בקריאה של עו"ד קובי סודרי לכלי התקשורת לקבל גם את הביקורת נגדם, "התקשורת, כמו כל גוף אחר אשר עוסק בביקורת, אינה אוהבת שיש עליה ביקורת, ויש ביקורת כזו בהרבה מאוד תחומים".
 |
 |
| השופט צבי סגל | השופט יורם דנציגר |
המיעוט ינצח? מחלוקת "הספק הסביר"
האם דעת מיעוט המזכה נאשם בתיק רצח צריכה לגבור על דעת רוב בין השופטים, בשם "הספק הסביר"? שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר ושופט בית המשפט המחוזי בירושלים, צבי סגל, הציגו על כך שתי עמדות מנוגדות בדיון בכנס לשכת עורכי הדין שנערך אחר הצהריים (שני), בהנחיית עו"ד אבי חימי.
בשבוע שעבר הגישה ח"כ רויטל סוויד הצעת חוק לתיקון חוק בתי המשפט, הקובעת: "נחלקו דעות השופטים בעבירה שדינה מאסר עולם – לא יורשע האדם".
השופט דנציגר הביע תמיכה בהצעה; לדבריו "חזקת החפות גוברת על דעת הרוב". השופט דנציגר הציג את הנימוקים לכאן ולכאן. בעד המצב הנוכחי, שבו דעת הרוב גוברת, קיימים הנימוקים הבאים:
1. במשפט הפלילי קשה להשיג ודאות מוחלטת.
2. דרישה לפיה דעת מיעוט תוביל לזיכוי, נותנת לדעת המיעוט משקל יתר ואינה הולמת מערכת משפטית.
3. אימוץ הגישה יוביל לפגיעה חמורה באמון הציבור.
4. הכרעה בדעת רוב היא עקרון יסוד הן במשטר דמוקרטי, והן במשפט הפלילי.
5. אימוץ גישה הפוכה יוביל ללחץ על שופט המיעוט ועלול להוביל למתיחות בין שופטי ההרכב, כך ששופט מיעוט יתבצר בעמדתו או לחילופין יוותר על דעתו ולא מנימוקים ענייניים.
 |
| עו"ד אבי חימי |
השופט דנציגר כאמור תומך דווקא בגישה שלעת עתה לא שגרתית, גישתה של ח"כ סוויד. הוא הסביר מדוע, ודווקא כאן ההסברים קצרים וחדים: "במשפט הפלילי אכן לא ניתן להגיע לוודאות מוחלטת, אך יש לשאוף לכך. לעניות דעתי", אמר השופט דנציגר, "אמון הציבור דווקא יגבר אם תאומץ גישה שמזכה נאשם בגלל דעת מיעוט, ולו גם בשל שופט אחד. חזקת החפות היא עקרון היסוד במשפט פלילי ועקרון הרוב לא יכול לגבור עליה".
השופט צבי סגל חלק עליו וטען: "היתרון שיש לי על השופט דנציגר הוא שאני ישבתי בהרכבים של ערכאה דיונית". לטענת השופט סגל, "אי אפשר רק לחשוב כיצד להימנע מהרשעות שגויות בכל מחיר. אמון הציבור ייפגע אם כתוצאה מהמהלך נשחרר עבריינים ורוצחים לחופשי".
 |
| השורה הראשונה באירוע הפתיחה |
שקד נגד בית משפט העליון
טקס הפתיחה הרשמי של כנס לשכת עורכי הדין השנתי במלון רויאל ביץ' באילת, בהשתתפות כל בכירי מערכת המשפט, עמד הבוקר (שני) בסימן המתקפה של שרת המשפטים איילת שקד על בית המשפט העליון. השרה שקד קבעה כי בית המשפט מתערב בנושאים פוליטיים שדינם הכרעה בקלפי, וחצה את גבולות האקטיביזם הנסבלים.
עוד עמדו במרכז הפאנל, בין הנושאים שבראש סדר היום של מערכת אכיפת החוק, הביקורת הציבורית המחריפה על הפרקליטות, עיצומי הפרקליטים על רקע פעילות נציבת הביקורת על מערך התביעה הילה גרסטל ופרשת החייל היורה מתל רומיידה בחברון.
בפאנל הפותח השתתפו יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, שרת המשפטים איילת שקד, נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מבקר המדינה יוסף שפירא, פרקליט המדינה שי ניצן והפרקליט הצבאי הראשי תא"ל שרון אפק, ואחרים.
השרה שקד מתחה ביקורת קטלנית על בית המשפט העליון, על רקע פסק הדין משבוע שעבר שביטל את מתווה הגז: "כשרת משפטים אני מוצאת לעצמי זכות וגם חובה לבקר החלטה של בג"צ שהיתה שגויה", אמרה שקד. "משמעותה של הפסיקה שביטלה את מתווה הגז עלולה להתגלות כזו שעולה מיליארדים… יש לקוות שלא נהפוך לארץ אוכלת משקיעיה. יותר מהנזק הכלכלי האדיר שנגרם לישראל, בית המשפט הפך לזירה שבה מתבררות שאלות פוליטיות שאמורות להיות מוכרעות בקלפי… תפקידו הקלאסי של בית המשפט הוא להגן על מי שנפגע באופן ישיר. הגענו למצב אבסורדי שבו העותרים נגד מתווה הגז הם עמותות וחברי כנסת, ובמקום לעשות זאת בכנסת, הם עושים זאת במערכת המשפט. בשאלה האם נחצו הגבולות באקטיביזם המשפטי, סימן השאלה מיותר! פסק הדין הדרמטי נשען כולו על חקיקה שיפוטית שמעולם לא נחקקה".
 |
| השופטת נאור. מצפה מעורכי הדין |
נאור חוששת למעמד הפרקליטות
נשיאת בית המשפט העליון, שקדמה בדבריה להופעת שקד, קראה לעורכי הדין לתמוך בשלטון החוק בתגובה לביקורות הפוליטיות. "אני מצפה מחברי הלשכה להתנגד לכל נסיון לפגוע במערכת המשפט ובעצמאותה, בבית המשפט העליון ובסמכויותיו", אמרה נאור.
נשיאת העליון התייחסה גם לביקורות החריפות המוטחות לאחרונה בפרקליטות מכל עבר, ורמזה לתחקירים העיתונאיים בנוסח הסדרות "דיני נפשות" ו"צל של ספק". לדבריה, "לאחרונה נתקלים אנו שוב בצורות שונות בנסיונות ליצור מערכת משפט אלטרנטיבית. יש מי שסבור שהוא יודע יותר טוב ממערכת המשפט… לגיטימי לערוך תחקירים. לעתים תחקירים עיתונאיים מניעים את גלגלי חקירת המשטרה , אבל יש הבדל בין תקשורת חוקרת אמיתית לבין כותרות בלי גיבוי עובדתי, כותרות של צבע. גם פרקליטים יכולים לטעות, אך מכאן ועד הצגת הפרקליטות כאוסף אנשים חורשי רע כדי להרשיע אנשים חפים מפשע, המרחק רב. אני קוראת ללשכה שלא לאפשר להטיל רפש בפרקליטות ולעשות לה דמוניזציה".
השופטת נאור התייחסה גם לשיתוף לשכת עורכי הדין בקורס מיון מועמדים לשפיטה, שנוהל בלעדית על ידי הנהלת בית המשפט עד שהלשכה דרשה בו דריסת רגל. "החלטנו לבחון את שילובם של עורכי הדין כמנחים שווי זכויות בקורס. לא אכחיש כי ההחלטה לצרף עורכי דין מנחים התקבלה אחרי התלבטות לא קלה. שילוב עורכי הדין יחזק את מעמד הקורס", אמרה נאור.
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, קרא למערכת המשפט להתנהל "באיזון עדין": לדבריו, "אנחנו חיים במדינה שיש בה קבוצות רבות ותפקידה של מערכת המשפט שלנו להתהלך בין הטיפות. אל לנו במערכת המשפט להתערב בשיח ובוויכוח הציבורי, הפוליטי והמדיני".
 |
| האורחת של אפי נוה פתחה במלחמה |
היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט: "כשבית המשפט העליון אומר את דברו, חובה לכבד הן את פסק הדין והן את המוסד. זאת עוצמתנו". ביחס להתקפות על הפרקליטות והמחלוקות סביב תפקידה של גרסטל, אמר מנדלבליט כי "מערכת כה חשובה ומרכזית חייבת להשתפר באופן מתמיד. מסיבה זו הסכמתי להיות נתון לביקורת בעצמי". יחד עם זאת, אמר: "מדינת ישראל זקוקה לפרקליטות חזקה ואני אפעל בתוקף נגד כל נסיון להלך אימה על הפרקליטים. תכליתו של מערך הביקורת היא אחת – שמירה על הנכס החשוב מכל, והוא אמון הציבור".
בהתייחסות לגל הטרור, הוסיף היועמ"ש כי שם לעצמו כיעד להחמיר את הטיפול בעבירות הסתה. "במציאות הבטחונית הקיימת, ביטויי הסתה באינטרנט מהווים סכנה לשלום הציבור. מילים יכולות להרוג".
 |
| פרקליט המדינה שי ניצן |
נאום האימים של שי ניצן
פרקליט המדינה ניצן נשא נאום הגנה חריף: "הפרקליטות נמצאת תחת מתקפה מתמשכת שבמסגרתה מטיחים בה גורמים בעלי עניין האשמות מופרכות ותיאוריות קונספירציה… הגדילה לעשות הסדרה 'דיני נפשות' בערוץ 10 שהיתה רצופה השמצות חסרות שחר. הסדרה הציגה את הפרקליטות כגוף מעורר אימה. זה שפל חסר תקדים של כלי תקשורת מרכזי בישראל שמקדם סדרה המתחזה להיות דוקומנטרית, שבה מסיתים את הקהל נגד הפרקליטות ומציגים אותה כמעין דיקטורה אכזרית… אני קורא ללשכת עורכי הדין ולחבריה להשמיע מחאה עזה בהקשר זה, לא בגלל שאנחנו חולקים מקצוע משותף, אלא בגלל הנסיון הבוטה לפגוע באחת מרשויות השלטון החיוניות למדינה, במטרה ברורה להחליש אותה".
ניצן תקף גם את הסדרה "צל של אמת" שהציגה עדות כבושה של אדם על חברתו שהתוודתה בפניו כביכול על רצח הילדה תאיר ראדה: "מדוע האמת והעובדות חשובות?", שאל ניצן. "הרייטינג גבוה ודי לנו בכך… מדובר בסכנה ממשית לדמוקרטיה. משפטים פליליים אינם תוכנית ריאליטי שבה הציבור מבקש לסמס האם נאשם אשם או זכאי. לצערי התופעה הולכת ומתרחבת… בלי פרקליטות חזקה, ישראל תהפוך למדינה חלשה ומושחתת. כולם חייבים להתגייס לשמירה על המערכת. זו שעה קשה".
 |
| הפרקליט הצבאי, תא"ל שרון אפק |
הפצ"ר בעין הסערה
הופעתו של הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק עוררה סקרנות עקב סערת החייל היורה, אך הוא הסתפק בדברים כלליים: לדבריו, "גם בעת הזו צה"ל מחויב לשמור על כללי חוק ומשפט. חלקים מהשיח התיימרו להכתיב לצה"ל כיצד לפעול וקראו תיגר על סמכות המפקדים על החיילים בכללי פתיחה באש. לא ניתן לסקרים ולרשתות החברתיות לנהל לנו את מערכת המשפט הצבאית".
שיטת החיסול לפי הרצוג
יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק בוז'י הרצוג התייחס לבדיקת המשטרה שנפתחה נגדו ואמר ש"כמו שיש משטרת תנועה ומשטרת גבולות, יש גורמים שמנסים להכתיב משטרת קמפיין", ולהצמיד חקירה לכל פוליטיקאי הנמצא בשעת התמודדות. "כך עובדת שיטת החיסול", אמר הרצוג. "לא אתן שיוקמו כאן משטרות קמפיין". בעניין הירי בחברון הפתיע יו"ר האופוזיציה במידת מה כשציין כי "החייל הוא קורבן של הנסיבות". את דברי השרה שקד נגד בית המשפט העליון כינה "מסע הסתה". "אנחנו כמעט מתחרפנים", הוא אמר, "יש פה רוחות שרוצות להשמיד ולאבד. אין מערכת משפט מושלמת. צריך לכבד אותה. אנחנו עלולים להיות באנרכיה מוחלטת".
 |
| מבקר המדינה יוסף שפירא |
מבקר המדינה יוסף שפירא דיבר על מידע שקיבל המעלה חשש למעשים פליליים בגופים רבים בשלטון המקומי ובוועדות תכנון. שפירא אמר כי הגביר את הביקורות בין היתר בערים בת ים, אשקלון ואור יהודה, שבכולן הסתבכו ראשי הערים בפלילים, ולאור מידע שהתקבל במשרדו.
 |
| מושב מקדים. כנס 2016 |
מעצרים מנהליים והזוג המוזר
מושב הפתיחה המקדים שהתקיים ביום ראשון אחר הצהריים, התנהל תחת הכותרת "מי מפחד ממעצרים מנהליים" בהנחיית מ"מ ראש הלשכה ויו"ר הפורום הפלילי, עו"ד אורי קינן.
הפאנל התנהל בסימן קואליציה מוזרה חד פעמית בין ח"כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי) וח”כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת) – הסמן הימני והסמן השמאלי של הכנסת. שניהם, כל אחד מהאינטרסים של בוחריו, הביעו התנגדות למעצרים מינהליים ואי אמון בפרקליטות ובמערכת המשפט המאשרת אותם.
ח"כ סעדי אמר למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי: "המעצרים המנהליים זו בשבילכם הדרך הקלה – מביאים לכם עצור פלסטיני, חוקרים אותו חצי שעה ויאללה שולחים אותו למעצר מנהלי לחצי שנה".
 |
| מ"מ ראש הלשכה ויו"ר הפורום הפלילי עו"ד אורי קינן |
ח"כ סמוטריץ הצטרף: "מעצרים מנהליים זה רע. הם עלולים לפגוע בחפים מפשע" – תוך שהוא מתכוון כמובן לחשודים בטרור היהודי. "אין לי אמון במערכת הבטחון, וגם אישורי מערכת המשפט למעצרים הם פארסה".
ח"כ אלוף במיל' אלעזר שטרן (יש עתיד) ייצג את המרכז: "אני הייתי מחמיר עם הטרור היהודי כי אנחנו הרוב במדינה", הוא אמר לח"כ סמוטריץ. "השאיפה היא להשתמש במעצרים מנהליים כמה שפחות ואני בניגוד לך מאמין במערכת השיפוטית".
 |
| המשנה ליועמ"ש עו"ד רז נזרי |
עו"ד נזרי: "מעצר מנהלי זה דבר שאנחנו לא אוהבים להשתמש בו אבל הוא מציל חיים. מעצר מנהלי הוא רע, וסיכון חיי אדם – רע יותר. חקירת שב"כ היא לא פיקניק ותפקידנו בייעוץ המשפטי הוא להיות שומרי סף". לח"כ סעדי אמר המשנה ליועמ"ש: "יש יותר מעצרים מנהליים של ערבים, כי יש יותר טרור פלסטיני. אנחנו נילחם בטרור ונמצא כלים משפטיים לכך תוך שמירה על שלטון דמוקרטי ואין מקום להשוואה בין טרור יהודי לערבי מבחינת עוצמתו ואכזריותו. הייתי שמח לתוצאה של אפס אפס – אפס פיגועים ואפס מעצרים מנהליים".
