![]() |
| יניב נחמן בבית המשפט (צילום ארכיון: פוסטה) |
"המהלך של בית משפט המחוזי – להגיד שמתחם הענישה ליניב נחמן הוא ארבע עד שש שנות מאסר, ולגזור עליו שישה חודשי עבודות שירות ועוד חצי שנה שישב במעצר – הוא ישראבלוף, זו התחושה של מה שנעשה כאן".
הביטוי ישראבלוף, שהפך למטבע לשון מיתולוגי ממש של שלישיית הגשש החיוור, שימש את פרקליטות המדינה כדי לתאר את הביקורת בערעור על גזר הדין של שלושה שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב – מרים דיסקין, רענן בן יוסף וציון קאפח בבית משפט העליון (18.5).
העונש, טענה התובעת עו"ד נורית הרצמן, "לא משקלל נכונה את חומרת העבירות בהן מדובר, אינוס ומעשה מגונה בכוח.. המעשה המגונה הוא ברף הגבוה יחסית… המתלוננת מנסה להתרומם מהמיטה על מנת להתלבש ונחמן לא מאפשר לה, נצמד אליה וממשש את גופה. לאחר כמה דקות הוא קם והיא נמלטת לחדר האמבטיה והוא עוזב את ביתה. המתלוננת בוכה לאחר ששמעה אותו עוזב, ואז מתרחשת סצינה המוכרת מסרטי אימה. הוא חוזר לבית, מסיט את וילון האמבטיה ומבקש להתנצל, ואז אונס אותה בהחדרת אצבעות".
את נסיבות ההרשעה התקשורתית המוקדמת של נחמן, כ"אנס סדרתי" כביכול, בניצוח המשטרה (בגיבוי פרקליטות מחוז תל אביב כמלווה אשר הגישה את כתב האישום המקורי אשר נמחק כמעט לחלוטין), מכנה עו"ד הרצמן בביטול כ"רעש רקע שבית המשפט נתן לו משקל מופרז". התובעת ביקשה לגזור על נחמן ארבע שנות מאסר כמסר של הרתעה.
![]() |
| השופטים במחוזי (מימין: מרים דיסקין, רענן בן יוסף, ציון קפאח) |
הפסד טכני
הקלף הדומיננטי של המדינה בערעור מתייחס להתוויית מתחם הענישה על ידי בית המשפט המחוזי. בהקשר זה נטען, כי בית המשפט לא הקפיד על תיקון 113 (הבניית שיקול דעת שיפוטי בענישה): "התיקון מגדיר באופן ברור איזה שיקולים אמורים לשקול בעת קביעת מתחם הענישה. העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה, שמנותק מנסיבות אישיות של נאשם. הטעות הבסיסית, היא שבית המשפט מצא לנכון לשקול את הפער בין כתב האישום המקורי (בו הואשם נחמן ב"סדרתיות" ואינוס של מספר נשים) לכתב האישום המתוקן (בו נשארה מתלוננת אחת – ז"ק) כבר בעת הצבת גבולות המתחם… בית המשפט קבע מתחם בין ארבע לשש שנים, ויחד עם זאת הדגיש כי אין הכרח שהוא יהיה כולו בפועל, והמתחם יכול לכלול גם מאסר על תנאי. אנחנו סבורים שמדובר ביישום שגוי ומלאכותי אשר מרוקן מתוכן את הענישה ההולמת וכוונת המחוקק".
![]() |
![]() |
![]() |
| השופט סלים ג'ובראן | השופט צבי זילברטל | השופט אורי שהם |
מהערות הביניים של שופטי בית משפט עליון בערעור – השופטים סלים ג'ובראן, צבי זילברטל ואורי שהם – ניתן להתרשם כי יתכן והתווית השופטים במחוזי היתה שגויה. שלושת השופטים העירו כי "נושא המתחמים בעייתי", אבל הציעו לעזוב את הפלפול הטכני המשפטי ולהתמקד בשורה התחתונה – האם העונש שהוטל ראוי ומתאים.
יחד עם זאת, השופט שהם העיר: "צריך להתייחס לטעויות בקביעת המתחם, כי זה יכול להשליך על העונש. בית המשפט מנה שיקולים שלא צריכים להישקל בעת קביעת המתחם, כמו הרעש התקשורתי ומה שהיה מסביב. הטעות האחרת, החמורה הרבה יותר, היא שבית המשפט קובע מתחם הכולל מאסר על תנאי. מעולם לא נתקלתי בגישה כזו. אי אפשר לברוח לגמרי מזה, כי אם בית המשפט היה פועל נכון, הוא לא היה יכול להגיע לתוצאה העונשית הזו".
![]() |
| עו"ד יובל נחמני |
עליהום בעידוד המשטרה
דבריו של השופט שהם אילצו את עו"ד יובל נחמני, הסנגור של יניב נחמן, לומר: "אני מסכים שיש בעיה בהנמקה, אבל לא בתוצאה".
השופט ג'ובראן: "אין קשר בין שניהם?"
עו"ד נחמני: "בסופו של דבר, הדין לא יגזר לפי איכות הניסוח".
השופט שהם: "זה נכון, אבל השאלה היא, האם הטעויות שנעשו בקביעת המתחם לא משליכות על התוצאה הסופית".
עו"ד נחמני הציע דרך חלופית, מיקום "טענת העליהום המשטרתי והתקשורתי על נחמן", שזכתה להתייחסות רבה בפסק הדין המקורי ואף הוצגה על ידי הסנגור כטענת הגנה מן הצדק (עוול שנעשה לנאשם, ז"ק) – כנסיבה לחריגה מחוץ למתחם. הטיעון הזה מוביל גם לנושא הבא.
"אנחנו לא מדברים על שיימינג. אם היה מדובר רק בשיימינג, כבודכם היו אומרים לי שאין אחריות (למשטרה) על מה שמפורסם בחוץ. אנחנו אומרים שהשיימינג הזה לובה על ידי צוות החקירה בכוונת מכוון", אמר עו"ד נחמני. "מה שצוות החקירה פרסם ביום הראשון של החקירה היה לא מידתי… החקירה נפתחת במטבחה של ראש צוות החקירה (רפ"ק רונה פינגלאי ממרחב ירקון), היא מקבלת טלפון מחברה של בתו של בן הזוג שלה. היא שומעת על המקרה ופותחת בחקירה.
![]() |
| שיימינג של המשטרה. רפ"ק רונה פינגלאיי |
"בנוסף, ההורה של המתלוננת שירת במשך שנים רבות עם האחראי על החקירה (סנ"צ ירון ארם, מפקדה של רפ"ק פינגלאי). מדובר בעניין אישי כפול. לכל הדבר הזה אין אזכור עד ליום ה-40 לחקירה, המזכר על כך הוסתר… זו שיטה ביחידת המשטרה הזו, לגלות באיחור את העניין האישי. אי אפשר להסכים שמשטרת ישראל תחקור כך, אין חוקרים אחרים?", שאל עו"ד נחמני. "מישהו מעלה על הדעת שפרקליט יגיש כתב אישום כשהנפגע הוא חבר של בן משפחה שלו?".
עו"ד נחמני הזכיר בנקודה זו תיק אונס נוסף, שבו התגלה כי רפ"ק פינגלאי העבירה למתלוננת שחקרה, דרך עיתונאית, את כרטיס הביקור של אחותה – עורכת הדין שמונתה לייצוג של נפגעת העבירה ללא גילוי נאות כנדרש.
"נחמן נעצר על בסיס התלונה שהחוקרת קיבלה בביתה, ועוד תלונה של שתי חברות שקשורות לבת של בן זוגה", ממשיך עו"ד נחמני. "כבר במעצר המשטרה הדליפה שהוא חשוד בעשרות רבות של מקרי סימום ואינוס נשים. בהארכת המעצר כבר נטען שהוא חשוד במאות מקרים; הדברים האלה מוגנים מפני לשון הרע כשהמשטרה מפיצה אותם, והתקשורת מעצימה את זה. יום אחרי המעצר, בתוכנית בוקר, המתלוננת, חברה של בת משפחת החוקרת, מתראיינת בטלויזיה. מי חיבר אותה לתקשורת?
![]() |
| ההפגנות לאחר גזר הדין במחוזי. מתוך האתר עצומה |
"בתחילת החקירה רפ"ק פינגלאי גובה את תלונתה ואומרת לה שצריך מתלוננות נוספות. מישהו מעלה על דעתו שחוקר ידון עם מתלוננת בטקטיקה של התיק ואיך הוא יעמוד? המשטרה יצרה פאניקה ציבורית, ואחרי הפרסומים הגיעו תשע מתלוננות, אלא שהתלונות של כולן נגנזו", ציין עו"ד נחמני. "גם לאנס מורשע יש זכות לשם טוב בדברים שהוא לא עשה. לא נוכל לקבל את זה שאדם שהורשע במשפט פלילי יהפוך למרמס, והתביעה לא אחראית ואין בזה שיקול לעונש".
בעקבות הדיון התקשורתי הסוער, החלו ברשתות החברתיות, לדברי הסנגור, לעקוב אחרי נחמן ולדווח כאשר הוא יוצא מהבית – והכל לא בשל העבירה היחידה בה הורשע, אלא הצגתו כ"אנס סדרתי" שהתבררה כחסרת בסיס.
השופט זילברטל במרירות: "אדוני מתאר מצב בעייתי שהוא לא תולדה של המשפט הזה, הוא קיים גם במקרים אחרים. לא מעניין את הציבור מה בית המשפט פוסק, הוא יודע הכל יותר טוב. מה אנחנו יכולים לעשות עם זה?".
עו"ד נחמני: "יש כאן חולייה נוספת שאינה נמצאת בתיקים אחרים. הדבר הזה במידה רבה הוא תולדה של מעשה מכוון של היחידה החוקרת".
בתגובה לדברים השיבה הפרקליטה בטיעון מופרך מיסודו, כזה שהיא דוחה על הסף כאשר חשודים במינויים לא כשרים למשל מעלים בפניה: "אנחנו מדינה קטנה, הרבה אנשים מכירים אחד את השני", ובמקרה הזה לא היתה מניעה (לחוקרי המשטרה לטפל בתיק)". בעניין השיימינג שנעשה לנחמן בעידוד המשטרה והפרקליטות עו"ד הרצמן כבר תיבלה את התגובה בציניות: "בסופו של יום הגינוי החברתי בעבירות מין מוצדק והוא חלק מהקלון, המשיב מלין על כך שהוצג כאנס סדרתי כמי שהוא 'רק' אנס חד פעמי".
על התלונות שנגנזו אמרה התובעת, כי "אין בכך כדי להצביע על חקירה מופרזת או מנופחת. היו חשדות למעשים קשים רבים, והם לא היו נטולי ביסוס..". לגבי תיקון כתב האישום שכן הוגש והסרת שתי המתלוננות המרכזיות ממנו הודתה עו"ד הרצמן, כי "נוצר קושי ראייתי לעניין הוכחת יסוד אי הסכמה (ביחסי המין שביצעו עם הנאשם)".
באופן חריג יחסית לערעורים בבית משפט העליון, נציגת שירות המבחן הופיעה לדיון כדי לגבות את נחמן אשר לפי חוות דעתה עובר הליך טיפולי משמעותי ומסוכנותו ירדה לנמוכה עד בינונית. לדברי נציגת השירות, ברכה וייס, נחמן "עבר תהליך משמעותי מאוד של שינוי בהתייחסות ונמצא במקום אחר לחלוטין. סיכויי השיקום שלו גבוהים ובהערכת המסוכנות האחרונה צוין שהוא משקיע ועובד באופן רציני. אנחנו חושבים שהקטיעה של זה בעייתית. הוא צריך שנה נוספת של עבודה במסגרת קבוצתית. זו תהיה החמצה גדולה, אנו מבקשים לא לאפשר את זה ולא להחזירו למאסר".
|
המתלוננת מהטלוויזיה במכתב לבית המשפט נציגת המדינה הקריאה בבית המשפט מכתב של רוני ריבר, המתלוננת אשר התראיינה ארוכות לתוכנית "עובדה". מאחר והמכתב כולל טענות עובדתיות שנמחקו מכתב האישום, התביעה ציטטה אותו רק בחלקו. לדברי המתלוננת במכתב, העימות עם נחמן במהלך החקירה היה קשה נפשית, והיא הסכימה להסדר הטיעון רק מאחר שלא היתה מסוגלת להעיד נגדו. "אני לא מבינה איך אדם שמכיר אותי שנים… יכול לאנוס אותי (לפי הכרעת הדין, היו ביניהם יחסים מיניים לאורך זמן – ז"ק). לבקש מאישה שעוברת אונס להתעמת פנים מול פנים עם התוקף שלה ולהילחם מול הסנגור שלו בבית המשפט זה אחד הדברים הקשים שאפשר לבקש מאישה לעשות בחייה". |















