ישיבה של מטה

ישיבת פוניבז' בבני ברק, 2012 (צילום: ד"ר אבישי טייכר. מתוך אתר פיקיוויקי)

עשרות שוטרים פשטו אמש (28.1) על ישיבת פוניבז' בבני ברק, הנחשבת לאחת היוקרתיות במגזר החרדי, ועצרו כ-30 תלמידי ישיבה בגין מעורבותם בתקריות אלימות והשחתת רכוש, במסגרת מאבק בין שני פלגים יריבים בישיבה. ארבעה מתוך העצורים הובאו לדיון בהארכת מעצרם, אולם בית המשפט החליט לשחררם.

בישיבה, שנחשבת לחשובה בציבור הליטאי, שורר מאבק שליטה קשה, וכתוצאה מכך היא מפוצלת כיום לשתי ישיבות נפרדות הפועלות במקביל, בקריית הישיבה, תחת שם זהה. בשתי הישיבות לומדים כ-1400 תלמידים, תחת עננת מתיחות בין תומכי נשיא הישיבה, אליעזר כהנמן וראשי הישיבה הרב אדלשטיין והרב פוברסקי מצד אחד, לבין תומכי ראש הישיבה הרב שמואל מרקוביץ מצד שני. בין שני המחנות פרצו סכסוכים שלעתים גלשו לאלימות, מה שאילץ את המשטרה להתערב מספר פעמים. כדי להבין כיצד חילוקי דעות ומחלוקת – קשה ככל שתהיה – הפכה ל"מלחמה" של ממש, יש צורך להבין את הרקע.

בוררות במחלוקת

חילוקי הדעות הנוקבים, הקיימים כבר לא מעט שנים, הגיעו לפני מספר שנים עד כדי דיון בוררות. הרכב דיינים  בראשות הרב חיים צימבליסט קיבל את המנדט להכריע, וקבע כי הבעלות הממונית על נכסי הישיבה תהיה של אליעזר כהנמן – בנו של אברהם כהנמן. לפי ההחלטה, ראשות הישיבה היתה אמורה להתחלק בין הרב פוברסקי, הרב אדלשטיין והרב מרקוביץ. ואולם, פסיקה זו לא כובדה במלואה עקב מחלוקת שפרצה בין הצדדים; כל צד פירש אחרת החלטת הבוררות.

בשנת 2005 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את הבוררות במעמד צד אחד, אך כשנה לאחר מכן ביטל אותה בית המשפט העליון, והחזיר את הדיון למחוזי. בשנת 2013 פנה כהנמן לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לפסול את הבוררים, בטענה שפעלו שלא כהוגן ועשו "יד אחת" עם הרב מרקוביץ. בית המשפט דחה את הבקשה, ו גם הערעור של כהנמן לבית המשפט העליון נדחה.

בשנת 2014 שבו הבוררים לדון בתיק, ובדצמבר 2014 פורסם פסק דין שבו כתב הרב צימבליסט, כי הרב כהנמן ואנשיו הקימו ישיבה נפרדת, ואילו הרב מרקוביץ וקבוצתו "הם ממשיכי ישיבת פוניבז' המקורית". בעקבות הדברים נפסק גם, כי ישיבתו של הרב מרקוביץ זכאית ליהנות מפירות ונכסי הישיבה ולמימון הוצאותיה. נציגו של הרב כהנמן בהרכב בית הדין סירב לחתום על פסק דין זה.

אברהם כהנמן, נשיא הישיבה ובנו של המייסד, נפטר בשנת 2009. בצוואתו הוריש את הישיבה לרעייתו רבקה, שנתנה לבנה לנהל את הישיבה בשמה. הצוואה עוררה מחלוקת משפטית באשר לתוקפה ולסמכויות הנגזרות ממנה. הסכסוך הארוך על הנהגת הישיבה היה הביטוי הראשון לפיצול המחנה החרדי-ליטאי לשני פלגים – פיצול שבא לידי ביטוי באופן רחב החל מ־2012, לאחר פטירת הרב יוסף שלום אלישיב.

צעד הרתעתי

בשנה האחרונה הסלים המאבק בין הפלגים, ומה שהיה עד אז נחלתם של בוררים ושופטי בתי משפט, הפך להיות גם עניינם של שוטרי מרחב דן. עשרות תלונות התקבלו במשטרה. אלימות, קטטות, השחתות רכוש ואפילו הצתות. בתחילה ניסו במשטרה להגיע אל החשודים באופן פרטני ולהרגיע את הרוחות בדרכי הידברות. כאשר המהלכים "הקלים" לא עבדו, הוחלט במשטרה, כצעד הרתעתי, לבצע פשיטה מאסיבית על מתחם הישיבה.

וכך, מפקד מרחב דן, נצ"מ שמעון לביא, הורה הבוקר (חמישי, 29.1) לשוטרי המרחב לפשוט על המקום, להשיב אליו את הסדר ולעצור קומץ תלמידים שבאופן עקבי מלבים את היצרים ומפירים את החוק והסדר. בעקבות ההנחיה, עשרות שוטרים השתתפו במבצע ועצרו כ-30 מתלמידי הישיבה. בתום החקירה הוחלט לשחרר 26 מהם, ולגבי ארבעת הנוספים – המשטרה החליטה לבקש מבית משפט השלום בתל אביב להאריך את מעצרם. אלא שבעקבות טיעוני הסנגורים, השופט צחי עוזיאל הורה על שחרורם של הארבעה בתנאים מגבילים. "לאחר ששמעתי את טיעוני הסנגורים, הרי שיש ממש בדבריהם שלא היה מקום לעצור את החשודים ולהביאם לבית משפט, וזאת גם אם מדובר בסכסוך ארוך שנים בישיבה, שהביא להגשת תלונות רבות במשטרה. החשדות המיוחסים לחשודים שבפניי וגילם הצעיר לא הצדיק מעצרם באישון לילה והבאתם לבית משפט".

לדברי לביא, "מדובר בישיבה מכובדת ואיכותית המהווה את ספינת הדגל של הישיבות הליטאיות בבני ברק בפרט ובארץ בכלל. הפעילות המשטרתית מטרתה להשליט סדר ולהשיב את תחושת הביטחון במקום על ידי טיפול נקודתי בכל אירוע עברייני".

"הפעילות  מכוונת כלפי אותו קומץ מתוך תלמידי הישיבה אשר בחר לנקוט בדרך של אלימות והפרת הסדר כדי להשתלט על סדר היום בישיבה", הדגישו במשטרה על רקע הביקורת שנשמעה מצד חלק מציבור החרדי על הפשיטה המשטרתית. "אנחנו לא רואים בישיבה משהו פסול, ההפך הוא הנכון ואנחנו מאוד מכבדים את המקום. הפעילות  נועדה כדי לאפשר לכל התלמידים לעסוק בתורתם ואמונתם כדי שימשיכו ללמוד מבלי שאותו קומץ  יפגע בשם הישיבה וגם ביכולת של התלמידים ללמוד".

כעת, יבחנו במשטרה ובתביעה המשטרתית את חומר הראיות והעדויות שנאספו במהלך הפשיטה וחקירות החשודים, ובהמשך יוחלט אם יש די בהן כדי להגיש נגד מי מהחשודים כתבי אישום.