"אם יש לך 10 אריות והמנהיג כבש, לא שווים, אבל אם יש לך אריה ו-10 כבשים אתה שווה כאריה, וגם הכבשים אריות".
יום אחד נפלתי באין כניסה. הוכנסתי לאגף בכלא שאטה בדיוק כאשר היה סכסוך בין היפואים – משפחת שורעפי מצד אחד ומשפחת אדרי מצד שני.
כל יום בשעה ארבע בצהריים היה אז טיול בחצר ומהרמקול היה בוקע איזה שיר של אום כולתום, זמרת שלא תקום כמוה עוד 300 שנה. היו אלה שהסתובבו עם חברים והיו אלה עם המסבחה על בודדת. מטיילים כזה. באחד הימים נרצח לאור היום ביפו בחור טוב בשם יהודה אדרי, אינני בקיא במניע לרצח של יהודה, מה שכן אחיו מומי אדרי חברי היה אז איתי בשאטה ועד היום נשארנו בכבוד.
בכל מקרה האצבע המאשימה הופנתה אז למשפחת שורעפי, ובמיוחד חאפז שורעפי, וכעבור זמן מה שני רעולי פני מצויידים בדוקרנים נכנסו עליו לחדרו כדי לסגור את החשבון. שורעפי לא נרתע וקם עליהם, ודווקא שני התוקפנים ברחו אל חבריהם באגף שהתארגנו מיד במטרה לתקוף את שורעפי וכל מי שיעמוד איתו.
אני פונה כאן ומבקש, אם חאפז שורעפי חי שיקום ויעיד שהצלתי אז את חייו, דבר זה הוא לעולם לא הכחיש, אז אנא ממך תן מילה על כך שהגנתי עליך מ-150 אסיר עם ברזלים שקמו עליך בחצר של שאטה. כזכור לך, לפניהם נכנסו עליך שני רעולי פנים ואתה רצת אחריהם, אבל אז קמו עליך ה-150 איש הנ"ל ואני גוננתי עליך בגופי, עד שנלקחת למרפאה. אמת ורק אמת.
השורה שעצרה איתי את הלינץ' נגדך היתה דווקא של אנשים חלשים ומסכנים שגוננו עליך, ועלי, עקב התערבותי, כי ראיתי שזו התקפה לא נכונה נגדך. המניע שלי לכך היה שאהבתי את האומץ שלך, שרדפת את שני רעולי הפנים, מומי אדרי ומוריס לוגסי. היה חשוב לי להיות בתקן הנכון, לכן לא תמכתי בעוול נגדך. כידוע לך, שלעולם לא היתה בי גזענות, ועל כך יעידו בני אדם מהמגזר של בני המיעוטים, כולל אתה. בעולם ההוא היה חשוב לתמרן נכון, כך שניצלתי זאת גם הלאה כמו שאומרים במקורות אצלנו, "מתוך שלא לשמה בא לשמה" – גרמת לי אז להרגיש בן אדם קצת יותר טוב.
יחד עם זאת, המניע הנוסף שלי היה שעמדתי לספוג מכה, ואני מודע ממי, כי אותם הכבשים שהפכו לאריות טיפלו באותו הגורם בלי לשאול אותי אפילו. אסירים שהתעללו בהם ואני נתתי להם גיבוי החזירו לי טובה.
מה אני בא למסור בכך כמסר? לעולם אל תתעלל באסירים חלשים, כי אין יותר אכזרי מהם כאשר הם מקבלים מעט ביטחון. אני אסיר תודה להם שהצילו את חיי בדרכם שלהם. היושב במרומיו יעשה שלום עלינו באשר אנו, להציל חיים זו רמת עילוי שאין דומה לה בעולם. חאפז שורעפי, אולי דרכך למדתי משהו חשוב על מהות החיים, בתקווה שגם אתה עדיין בחיים.
בכבוד רב,
סמי אלקיים,
כלא שאטה, אי שם בשנות השבעים
