המשטרה דרשה מטל קורקוס לשהות באשקלון

ממסמכים שהגיעו לידי "פוסטה" עולה, כי המשטרה ידעה היטב כי קיימים איומים על חייו של טל קורקוס, העבריין שחוסל בלילה שבין שני לשלישי באשקלון, בפיצוץ מטען חבלה במכוניתו. קורקוס, שהיה עד מדינה נגד יניב (ניבי) זגורי וארגון הפשע שלו, ידע אף הוא כי קיימת סכנה לחייו, בטח ובטח לאחר שגרושתו, דבורה הירש, נרצחה בעת שהוא ריצה מאסר בגין איומים עליה. 

כזכור, בלילה שבין שני לשלישי 03:20 התקבל דיווח על פיצוץ עז של רכב שמיד לאחר מכן עלה באש בחניה של בנייני מגורים בשדרות דרום אפריקה באשקלון. נוכח עוצמת הפיצוץ, לכוחות הרפואה לא נותר אלא לקבוע את מותו של קורקוס. כוחות גדולים של משטרת מרחב לכיש וחוקרים מהיחידה המרכזית של המרחב הגיעו לזירה ופתחו בחקירה. לנוכח זהותו של הנרצח, שעה וחצי לאחר הפיצוץ המשטרה ביקשה וקיבלה מהשופט התורן לאסור פרסום כל פרט מהחקירה, ובאופן חריג נכללו בצו גם פרטים על זהות הנרצח, הגם שזמן קצר לאחר הפיצוץ שמו של קורקוס הופץ באופן טבעי ברשת החברתית וואטס אפ. היום (29.6) הותר שמו של קורקוס לפרסום.

הפסיביות של המשטרה לפי השופט מזוז

נגד קורקוס התנהל בימים אלה משפט, בו הוא הואשם באיומים על בעל פיצוצייה צעיר מאופקים, שהיה לכאורה בקשר עם הירש. בכתב האישום נטען בין היתר, כי יממה לאחר ששוחרר מהכלא בגין איומים על גרושתו, קורקוס שלח את אחיו לפיצוציה בנתיבות כדי שיבקש מבעל המקום את מספר הטלפון שלו. בפגישה שנערכה ביניהם לאחר מכן נטען כי קורקוס איים על הצעיר באומרו: "אוי ואבוי אם אני אשמע שהיית איתה … אם אני אשמע אני אחתוך את הבן אדם…". בשיחת טלפון נוספת ביניהם איים עליו באומרו: "אתה מבטיח לי שלא היה ביניכם כלום? שאני לא אשמע דיבורים".

במסגרת התיק הזה, קורקוס שוחרר למעצר בית ב-7 ביוני אשתקד. במסגרת תנאי השחרור, נאסר עליו לעבור את קו הגבול הדרומי של העיר קרית גת, למעט הגעה לדיונים שהתקיימו בבית משפט השלום בבאר שבע. כמו כן הוא התחייב להתרחק מהמתלונן בתיק. ואולם, בחודש נובמבר 2016 ביקשה המשטרה להעביר את ניהול התיק לבית משפט השלום באשקלון, נוכח מה שהגדירה כ"איום ממשי על בטחונו של קורקוס בתחומי העיר באר שבע".

לבקשה זו קדמה החלטה מבית המשפט העליון, שדן בסוגיית העברת ניהול המשפט נגד קורקוס לבית משפט אחר. קורקוס ביקש להעביר את התיק לבית משפט השלום בתל אביב, בנימוק שהגעתו לבית משפט השלום בבאר שבע מעמידה אותו בסיכון גבוה. לדבריו, הוא עלול לפגוש בגורמים הנוגעים לארגון הפשיעה נגדו העיד בעבר. קורקוס הוסיף בבקשה שהגיש לעליון, כי בעבר התבקש פעמים רבות על ידי רשויות האכיפה והתביעה שלא להיכנס לתחומי העיר באר שבע, בשל חשש לשלומו, מה שמעלה את התמיהה מדוע כתב האישום נגדו הוגש מלכתחילה לבית משפט השלום בעיר.

המדינה, מצידה, לא חלקה על כך שקיים איום ממשי על בטחונו האישי של קורקוס. עם זאת הבהירו נציגיה, כי לאחר שהמשטרה בדקה במטה המחוז ואף במטה הארצי – היא סבורה כי אבטחתו של קורקוס על-ידה תהיה טובה ויעילה יותר דווקא בתחומי מחוז דרום. נציגי המשטרה הוסיפו כי העברת מקום הדיון למחוז שיפוט אחר תקשה מאוד על אבטחתו. לפיכך סברה המשטרה, כי "לטובת בטחונו האישי של קורקוס עצמו" אין להעביר את מקום הדיון למחוז שיפוט אחר. באותה נשימה הוסיפו עם זאת נציגי המדינה, כי נוכח הסכנה בה נתון קורקוס בתחומי העיר באר שבע, היא תשקול בחיוב לתמוך בהעברת מקום הדיון בתיק לבית משפט אחר בתוך מחוז דרום, ככל שבקשה כזו תוגש על ידי קורקוס.

בתשובה שהעביר קורקוס לעמדת המדינה, הוא טען כי "נשקפת סכנה לחייו במחוז הדרום כולו, משהעיד כעד מדינה נגד ארגון פשיעה שפעל לאו דווקא בתחומי העיר באר שבע בלבד". קורקוס אף ציין אז כי "בימים אלה פנו אליו גורמי הביטחון והודיעו לו כי קיימים מידעים עדכניים על כוונות ממשיות לפגוע בו, ולפיכך התבקש להימנע מלהיכנס לתחומי העיר באר שבע".

בתום אותו דיון החליט שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, לדחות את בקשתו של קורקוס להעברת מקום הדיון אל מחוז למחוז הדרומי. "חזקה על משטרת ישראל כי עמדתה לפיה ביטחונו האישי של המבקש מחייב שלא להעביר את משפטו למחוז שיפוט אחר מבוססת על הערכתה המקצועית המעוגנת במידע המצוי בידה, ואין עילה להתערב בה". עם זאת, השופט מזוז ציין כי "אין בידי לקבל את גישתה הפסיבית של המדינה לעניין העברת מקום השיפוט לבית משפט אחר בתחומי מחוז הדרום. משמקובל על המשטרה כי בבאר שבע נשקפת למבקש סכנה מיוחדת, מוטלת עליה החובה ליזום בעצמה את הבקשה להעברת הדיון מבית משפט השלום בבאר שבע לבית משפט שלום אחר בתחומי המחוז בו להערכתה הסכנה למבקש היא הפחותה ביותר". באותו דיון הנחה השופט כי המדינה תפעל בהקדם האפשרי להעביר את הדיון הבא שהיה קבוע אז בתיק למקום אחר.

וכך אכן היה: הדיונים הבאים כבר התקיימו בבית משפט השלום באשקלון, ורק בהמשך הועברו לקריית גת. בימים אלה עבר התיק לשלב ההידברות בין הצדדים, שאת תוצאותיה היו אמורים להציג בבית המשפט ב-28 ביוני, יממה לאחר שקורקוס חוסל. אתמול (רביעי) ביקשה המדינה לדחות את הדיון על מנת לבחון את המשך ההליכים בתיק נוכח העובדה שקורקוס נרצח.

"לא אשקוט עד שהצדק ייעשה"

על פי דיווחים שונים, בתקופה האחרונה חזר קורקוס לפעילות פלילית כזו או אחרת. כך למשל, לפי הדיווחים בלילה האחרון באשקלון הוא יצא מדירת הימורים – וחוסל. לאחרונה קורקוס עצמו פנה לאתר "פוסטה" בנוגע לתמונת אילוסטרציה של סוכן סמוי, שלטענתו היה בה כדי לרמוז שהוא סוכן, ודרש להחליף לאלתר את התמונה. 

חיסולו של קורקוס אמנם זעזע את העולם התחתון והמשטרה, אך מצד שני איש לא הופתע מכך. מזה שנים, ובמיוחד בשנה האחרונה, ידוע שהאיש מאוים ומהווה יעד לחיסול מצד יריביו. יש אף שאמרו כי "הוא חי על זמן שאול". עננת החיסול מעליו גברה לאחר שגרושתו דבורה הירש, חוסלה לעיני ילדיהם ב-7 במרץ 2016 בבאר שבע, בעוד קורקוס עצמו ישב במאסר על איומים כלפיה.

החיסול של גרושתו הותיר את קורקוס, שהתנער מהתוכנית להגנת עדים עקב מחלוקת עם המדינה, שבור ומרוסק. למעשה, הוא עצמו רמז בראיונות שנתן על כוונותיו לנקום את חיסול גרושתו. "נשאר לי לחיות למען דבר אחד, זה הכל". כששאל אותו הכתב: "לנקום את המוות שלה?" השיב קורקוס: "זה אתה אמרת". בתוך כך, זגורי עצמו, ששוחרר לפני כחמש שנים ממאסרו, עזב את ישראל למזרח אחרי רצח הירש. בדף הפייסבוק שלו גילה קורקוס אהבה וגעגועים גדולים להירש המנוחה ולא היסס לדבר על נקמה, גם אם במרומז. "השם יקום דמך", הוא כתב באחד הפוסטים. בפוסט אחר העלה תצלום כתובת שקעקע על ידו – שמה של גרושתו והתאריך בו נרצחה. בפוסט עם התמונה הזו כתב בין היתר: "לא אשקוט עד שהצדק ייעשה".

לאחר חיסולה של הירש נרשמה עליית מדרגה המשמעותית באיומים שהופנו כלפי קורקוס וגם כלפי יריביו – זגורי ואנשיו. עליית מדרגה זו באה לידי לפני כחודש וחצי, כשמונה שנים אחרי שעדותו של קורקוס שלחה את זגורי לשנים ארוכות בכלא. בחודש מאי התפרסמו שני סרטונים: באחד נראית יד אלמונית מכוונת אקדח ויורה לעבר תמונותיהם של ניבי זגורי ואשתו מיכל זגורי, אשר הונחו על הקרקע ביער; בסרטון אחר, שהופץ כמעט במקביל, יד אלמונית מכוונת ויורה מספר כדורים לעבר תמונתו של קורקוס שהונחה בשטח פתוח כלשהו. סרטונים אלה, שלא ברור מתי צולמו, איפה ועל ידי מי, צורפו כמובן לחקירת המשטרה, שעדיין מתקשה לפענח את רצח הירש, גם לאחר שנעצרו ושוחררו לפני כשנה אנשיו של זגורי, וביניהם משה רובין ואמיר בן שימול.

 עו"ד אורי בן נתן, המייצג את זגורי, מסר בתגובה: "מאז סיים מרשי לרצות את עונשו בגין הפרשה, במסגרתה העיד נגדו עד המדינה – חלפו כחמש שנים. מרשי שריצה את עונשו שילם את חובו לחברה ולא היה לו כל עניין לפגוע במר קורקוס ז״ל. מרשי מנהל את עסקיו בחו״ל מזה כשנתיים ועסוק בענייניו.  ראוי שמשטרת ישראל תבצע חקירה עניינית ומקיפה ולא תיתפס לאפיק חקירה אחד. מן הסתם, המשטרה היתה מודעת עוד לפני הרצח על סכסוכיו בעולם העברייני שכן הזהירה אותו לא פעם שחייו בסכנה מצד גורמים שונים ועל כן ראוי שהדברים יבדקו".