טירונות שב"ס

מוכנים, היכון, לכלא (צילום באדיבות שב"ס)

אנשים נורמטיביים, ביניהם גם מנהלים ובכירים שהורשעו בעבירות כלכליות, עבירות מס, הלבנת הון ו"צווארון לבן", הם אולי בעלי מוניטין של אנשים משופשפים, מתוחכמים ובעלי ניסיון – אך בעולם שבין חומות הכלא הם נאיביים לחלוטין, ומתנהלים גם בצורה נאיבית הפוגעת בהם, מתוך חוסר היכרות עם כלליו של העולם הזר להם.

כך אומרת עו"ד שני אילוז, אשר ביחד עם שותפתה למשרד, עו"ד לימאי מור, ועם העובד הסוציאלי נועם אלון, מציעים תוכנית ליווי והכנה פרטנית לאנשים שנקלעו לראשונה בחייהם להליך פלילי ולמאסר, ללא כל רקע עברייני קודם.

"כניסה למאסר היא אירוע משברי שצריך להכין אליו, אירוע בעל יכולת השפעה טראומתית על האדם ומשפחתו הקרובה, ולהכנה ולמודעות יש תפקיד קריטי בהפחתת הבלבול, החשש והמימד הטראומטי ובהתמודדות נכונה עם הסטאטוס של אסיר בכלא", אומרים השלושה, שיזמו את "תוכנית מעבר".

הפרקליטות אילוז ומור מתמחות בליווי וייצוג אסירים, מהסדרת תהליך הכניסה למאסר מול ועדות המיון של שב"ס, והמשך בייעוץ בנושא ביקורים, בקשות שונות, התייחדות, שילוב בסבב חופשות, והכנה לקראת שחרור מוקדם.

אלון, שחבר אל השתיים, הוא עובד סוציאלי בעל תואר שני במשפטים, שתחום התמחותו אף הוא ליווי אסירים ואנשים בהליך הפלילי, ובניית תוכניות שיקום. "הכנה יסודית ושלב קליטה מוצלח בשב"ס הם הבסיס לשילוב במתקן הכליאה המותאם לאדם ולחוות דעת חיוביות על ידי גורמי הטיפול בשב"ס, שהן קריטיות לקיצור העונש”, אומרת עו"ד אילוז, "בסופו של דבר הכלא הוא לא קירות, אלא אנשים. שיבוץ נכון הוא שיבוץ  עם אסירים בסטאטוס דומה, ובמתקן כליאה בו יוכל האסיר לקבל מענה טיפולי שיקומי מתאים. לאסיר נדרשת גם הכנה למפגשים עם גורמים שונים בכלא – עם קצין האסירים, העובדים הסוציאליים, גורמי חינוך ונציג הרשות לשיקום האסיר".

אלו טעויות אופייניות עושים האסירים, בעיקר אלו הנכנסים לראשונה לכלא, והיכן הם שוגים בהתנהלותם?

עו"ד אילוז: "רבים מהם מתקשים להסביר את עצמם באופן הולם לעובדים הסוציאליים ולקבוצות הטיפול. זה קורה מתוך נאיביות ומתוך כך שהפנמת העבירה קשה בשלב מוקדם. זה בולט אצל אנשי צווארון לבן, למשל, בעבירות של ניירות ערך ושימוש במידע פנים. הם אומרים 'לא פגעתי באף אחד' ולפעמים קשה להם לתפוס לעומק את העבירה. הם מרוכזים במחיר שהם שילמו, ובמחיר ששילמה המשפחה והילדים, זה הדבר הטבעי – אך לכל האסירים יש משפחה וילדים באותה מידה. הם גם טועים לחשוב שהעובדים הסוציאליים של שב"ס הם גורם ניטראלי.

עו"ד שני אילוז	עו"ד לימאי מור	נועם אלון

"אנחנו עוזרים ליצור ולקדם אצלם את ההבנה והפנמת העבירה, שבדרך כלל מגיעה בשלב מאוחר יותר – הפנמה שהיא גם הבסיס לשיקום ולשחרור מוקדם, ובכך אנו משרתים  אינטרס ציבורי. לא פעם אסירים מתלוננים שהם בקושי רואים עובד סוציאלי, וגם כאן אנו מתערבים".

אלון: "אצל אסירי צווארון לבן, מאוד נוח להסתכל על העבירות כעל מעידה חד פעמית, אך לא סתם אדם מגיע לסיטואציה מסוימת, ואנחנו רוצים לעזור לו לראות פתולוגיות שהיו שם קודם ולנצל את תקופת המאסר כדי לעבוד עליהן, מה עוד ששיתוף פעולה בהליך הטיפולי סולל את הדרך לוועדת השחרורים".

נושא נוסף בתוכנית הייעוץ וההכנה הוא כיצד להשתלב חברתית בבית הסוהר. "קודים שנכונים 'בחוץ' אינם טובים לכלא”, אומרת אילוז. "אנחנו משתמשים ב'רשת החברתית' שלנו, 'בוגרי התוכנית', רובם אנשים מהמעגלים הנורמטיביים שמרצים או ריצו תקופות מאסר שונות, והם יכולים לתרום מניסיונם בעצות להשתלבות והתנהלות והכרת חברים. למשל, מה לעשות כשאסיר מבקש ממך לקנות לו בקנטינה, כי אין לו כסף. לא בטוח שתגובה שנראית 'נכונה' בחוץ בסיטואציה דומה, מתאימה בכלא".

פן נוסף ולא פחות חשוב בהכנה הוא הטיפול המשפחתי. לדברי אלון, "דווקא אצל אסירי צווארון לבן, שמתמודדים עם המצב בפעם הראשונה, הפוטנציאל המשברי גבוה והמשפחה חווה אבל מסוים. יש תהליכים של בושה וכעס. התהליך שאני מוביל מנסה לתמוך בילדים ובמתבגרים ובשאר בני המשפחה, ולענות על הדילמות כמו למשל איך לספר לילדים קטנים ומה הם אמורים לדעת".