פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) הגישה היום (9 יולי) לבית משפט המחוזי בלוד כתב אישום נגד אילן יוסף, עובד בכיר במחלקת החקירות של רשות המסים בירושלים, ונגד אברהם סיבוני, ספק שירותים של קופת חולים מאוחדת. השניים מואשמים בקשירת קשר לשוחד ושיבוש מהלכי משפט, יוסף, בן 46 מגבעת זאב מואשם בקבלת השוחד וכן במרמה והפרת אמונים, ואילו סיבוני, בן 46 ממעלה אדומים, מואשם במתן השוחד. בכתב אישום נכללת גם עו"ד איילת אפיק-חכמון, תושבת גני תקווה בת 41, המואשמת בשיבוש מהלכי משפט.
על פי כתב האישום, ליאור מירז, חוקר במחלקת החקירות של המכס ומע"מ ברשות המסים, שמע על חקירה סמויה המתנהלת נגד עובדים בכירים בקופת חולים מאוחדת ונגד גורמים עסקיים שהעניקו לקופה שירותים שונים. בכתב האישום נטען, כי מירז דיבר על החקירה עם אילן יוסף, חברו לעבודה אשר מכהן בתפקיד בכיר כממונה של מדור חקירות בירושלים. מירז הוסיף בהקשר זה כי אחד היעדים של החקירה הוא סיבוני, קבלן של קופת החולים שהוא חברו ושכנו במעלה אדומים, אשר גם מתפלל איתו באותו בית כנסת ביישוב.
במעמד הזה, נטען בכתב האישום, מירז ויוסף קשרו קשר להדליף לסיבוני את דבר החקירה ופרטיה מתוך כוונה לקבל ממנו כסף תמורת המידע. בפגישה שנערכה בביתו של סיבוני חשפו בפניו יוסף ומירז את דבר החקירה הסמויה ופרטיה, וכן מסרו לו מידע סודי מתוך תיק החקירה. בכתב האישום נטען, כי תמורת המידע הזה שילם סיבוני ליוסף שוחד מזומן של 30 אלף שקל, ובהמשך העביר יוסף מחצית הסכום למירז.
עוד לפי כתב האישום, ליוסף ולמירז הגיעו פרטים אודות המועד הקריטי בו אמורה המשטרה לעצור את החשודים המרכזיים, להקפיא חשבונות בנק, לתפוס כספים, נכסים ומסמכים ולעבור לחקירה גלויה. במסגרת יחסי השוחד סיפקו השניים לסיבוני את מועד פרוץ החקירה. בו ביום הורה סיבוני למכור ניירות ערך בסך שבעה מיליון שקל. כמו כן, בלילה טרם פרוץ החקירה הגלויה נמנע סיבוני מללון בביתו, כך שהוא לא נעצר במקביל לשאר החשודים. ביום פרוץ החקירה הגלויה, נטען בכתב האישום, הבריח סיבוני מיליון ו-930 אלף דולר לחשבון בנק על שמו ועל שם אשתו בשוויץ, על מנת למנוע תפיסתם ובמטרה לשבש החקירה.
חוקרי המשטרה אשר הבינו כי ישהו הדליף מידע לסיבוני ועדכן אותו בדבר מועד המעצרים הגיעו ליוסף ומירז, ועצרו אותם. לפי כתב האישום, בשלב הזה קישר יוסף בין מירז לבין עו"ד אפיק-חכמון, כדי שזו תייצג אותו. לאחר חקירתו במשטרה שוחח יוסף עם אפיק-חכמון ודיווח לה אודות השאלות אותן נשאל בחקירה והתשובות אותן מסר לחוקריו. למחרת אותה שיחה, במהלך דיון בבית המשפט לחשה עו"ד אפיק-חכמון באזנו של מירז, כי יוסף נחקר ושוחרר וכי סיפר בחקירתו במשטרה כי הגיע למעלה אדומים (במועד שיחת השוחד, א"ז) לבקשת מירז וכדי לסייע לו לתקן תקר בגלגל. מספר ימים לאחר מכן נחקר מירז ובחקירתו ניסה לתאם את גרסתו עם הגרסה של יוסף, כפי שנודע לו עליה מפי עו"ד אפיק-חכמון.
מירז שיתף פעולה עם המשטרה וחשף את מרבית הפרטים, הוא מוגדר עד תביעה ומהסיבה הזו הופרד התיק שלו מהתיק של יתר הנאשמים ומתנהל בבית משפט המחוזי בירושלים (ת"פ 34088-10-11). מנגד, כתב האישום נגד יוסף סיבוני ואפיק-חכמון, שהוגש על ידי עו"ד נעם עוזיאל מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), מתנהל בבית משפט המחוזי בתל אביב.
מבחינת רשויות החוק, האישום נגד עו"ד אפיק-חכמון מהווה סוג של סגירת מעגל. בעבר היתה אפיק-חכמון קצינה ביאחב"ל אשר עסקה באיסוף מודיעין, ועזיבתה את המשטרה לוותה בטונים צורמים. אפיק-חכמון היתה אז קצינה ביחידה המובחרת אשר השתתפה בחקירה של ארקדי גאידמק, אבל כאשר היא עזבה היא הצטרפה למערך המשפטי שסובב את האוליגרך הססגוני, ואף כיהנה כרכזת המתנדבים במפלגת צדק חברתי של גאידמק. בהמשך דרכה ייצגה עבריינים בכירים שהיו יעדים של יאחב"ל, מאיר אברג'יל, אבנר הררי ואחרים.
