בסיומה של חקירה 1131 אשר בוצעה על ידי יאחב"ל בפיקודו של נצ"מ יגאל בן שלום (לשעבר מפקד ימ"ר מרכז) הגישה פרקליטות מחוז תל אביב לבית משפט המחוזי כתב אישום על ארבעה מעשי רצח:
רמי עמירה,
ג'ורדן אזולאי,
איציק גפן
שרון מזרחי (במבה).
כתב האישום הוגש נגד שישה נאשמים:
עמית פוגל (30) מראשון לציון,
יהושע רבי (32) מבת ים,
מוטי חסין (37) מבת ים,
שלומי ניאמצ'יק (33), מבת ים,
אופיר ניאמצ'יק (32) ניאמצ'יק מבת ים,
שלמה גבריאלי (30) מתל אביב.
סעיפי האישום מייחסים לכל אחד מהנאשמים על פי חלקו עבירות רצח, חבלה בכוונה מחמירה, קשירת קשר לביצוע רצח, סיוע לרצח, עבירות נשק, פריצה, גניבת רכב ועבירות נוספות.
לפי ההקדמה לכתב האישום, המניע לעבירות מקורו ביריבות פנימית בתוך חבורת אברג'ל ב', שבראשה עמדו לכאורה חסין והאחים ניאמצ'יק, ועוד שלושה עבריינים שעזבו את הארץ מאז דלפו ידיעות ראשונות על גיוס עד מדינה בפרשה: שמעון יעקב (עכא) ובני הדודים מהמשפחה המקורית, נואל וחי אברג'ל, אשר מוזכרים רק בהקדמה אך אינם מוזכרים באישומים, כך שלא ברור מה מייחסת להם התביעה.
כך או כך, בהקדמה נטען כי היריבות הפנימית התפתחה על רקע נסיונות חבורת אברג'ל ב' למנוע מחלק מחבריה לעבור לעבוד עם ארגון מוסלי, שחדר לטריטוריה בראשון לציון ובת ים מאז שמנהיג ארגון הפשע, יצחק אברג'ל, נעצר והוסגר לארצות הברית.
לפי כתב האישום, הפיצול הפנימי בקרב "צעירי ארגון אברג'ל" הוביל לגל רציחות שבצעו הנאשמים פוגל, רבי, עד המדינה הראשון המכונה שוורצמן, עד המדינה השני (ב'), ועוד עבריינים כמו יניב בן שושן ודודו אמויאל.
חלק גדול מצעירי הקבוצה נרצחו במשך שנתיים מאז המעצר וההסגרה של אברג'ל, ובינהם: עדן בסון, דניאל סמארה ("סאיו"), אוהד פרנקו, שמוליק דוד, ג'ורדן אזולאי, בר כהן ושרון מזרחי ("במבה").
הצעירים הללו נחלקו לשני מחנות:
חבורת ראשון לציון מערב, שנותרה נאמנה לארגון אברג'ל המקורי,
חבורת המזרח, שחלק מחבריה הצטרפו לאנשי מוסלי או החלו לפעול כעצמאים.
לפי כתב האישום, בחבורת אברג'ל קינן החשד כי חבורת מוסלי אחראית לרצח של איש הכספים של ארגון אברג'ל המוקרי, יוסי קסטרו, ב-20 בספטמבר 2012, כמו גם לרצח חבריהם של אלכס לרנר ושמוליק דוד ב-28 בפברואר 2013, מפיצוץ ברכב המאזדה של עד המדינה ב'.
את כתב האישום הגישו עורכי הדין יוסי קורצברג, שאול כהן, צחי הבדלי, ארז ריכטנברג ומיה בש מיכאלי.
הוא כולל תשעה פרקים המתבססים בעיקר על עדויות של עד המדינה שוורצמן, מליבת הפעילות של חבורת המערב ואברג'ל, עדויות אשר מגובות מפעם לפעם בעדויות של עד המדינה ב', אף הוא מליבת הפעילות של אותה החבורה. בכתב האישום יש חיזוקים פורנזים מעטים יחסית לעדויות המתייחסות לאירועי הרצח שהתרחשו בשנים 2012 ו-2013, למעט האישום על רצח ג'ורדן אזולאי, שם ידע עד המדינה שוורצמן לחשוף את שרידי הגופה של אזולאי הנעדר, חמש שנים לאחר הרצח שבו הוא נטל חלק פעיל ביותר.
1. רצח רמי עמירה
רצח עמירה מיוחס לפוגל בלבד, שכן שותפו לעבירה (שמוליק דוד) נרצח מאז.
לפי אישום זה, בעקבות חשד שעמירה עבר לפעול עם חבורת המזרח והתכוון לפגוע בסמארה מהמערב, קשרו עד המדינה ב', פוגל ושמוליק דוד המנוח להקדים ולרצוח את עמירה.
לפי האישום, ב-2 בפברואר 2011 השלושה תצפתו על חניון ביתו בראשון לציון כשברשותם אקדח ואופנוע. לפי האישום, לאחר שעמירה וקרוב משפחתו יצאו מהחניון על שני אופנועים דוד הרכיב את פוגל על אופנוע שעקב אחרי זה של עמירה, וכאשר התקרבו אליו בצומת הרחובות התקומה ומשה דיין בראשון לציון, פוגל ירה לעברו שלושה כדורים.
עמירא נהרג במקום אבל אחיינו שרכב לצידו רדף אחרי האופנוע של היורה לכיוון רחוב משה דיין, אלא שאז פוגל ירה גם לעבר האחיין.
האישום הזה מתבסס על עדויות שני עדי המדינה, שאחד כאמור טוען כי לקח חלק במעקב אחרי עמירה טרם הירי, ואילו שניהם יחד טוענים כי פוגל התוודה בפניהם על ביצוע הרצח זמן מה לאחריו.
2. רצח ג'ורדן אזולאי
הנאשמים באישום זה הם:
שני עדי המדינה – ב' ושוורצמן,
פוגל,
(שמואל דוד המנוח),
מוטי חסין,
שלומי ניאמצ'יק.
לפי כתב האישום, בסביבות חודש ספטמבר 2011 התגלע סכסוך פנימי בחבורת המערב עקב החשש שג'ורדן מבקש לפגוע בחברו הטוב לשעבר, סמארה.
הרקע? סמארה לא עמד בהתחייבויות לשני עבריינים מחולון אשר ישבו עם ג'ורדן בכלא, ובתיווכו אפשרו לסמארה להפעיל בשותפות איתם את קו ההלוואות שלהם בחוץ.
ג'ורדן, שהותקף בכלא על ידי שני החולונים עקב המעילה באמון של חברו סמארה, השתחרר והודיע על כוונתו לעבור לעבוד עם ארגון מוסלי, ואז גם לפגוע בסמארה.
לפיכך, נטען בכתב האישום, שני עדי המדינה קשרו עם פוגל ושמואל דוד לרצוח את אזולאי.
נגד בכירי החבורה, חסין וניאמצי'ק, נטען שעד המדינה שוורצמן ביקש מהם לתת את הסכמתם לרצח, ובמעמד הזה הקושרים הצטיידו בשני אקדחים שאחד מהם נמסר לשוורצמן על ידי שלומי ניאמצ'יק.
אחרי מספר נסיונות שלא צלחו, ב-29 בספטמבר, נטען, ארבעת הקושרים ובינהם שני עדי המדינה, סיפרו לאזולאי כי הם מתכננים לרצוח את אויבו סמארה, והציעו לו להצטרף אליהם.
התוכנית לכאורה היתה, שאזולאי ושוורצמן ייסעו יחד לחולות פלמ"חים, לשם יביאו האחרים את סמארה בתחבולה, ואז ג'ורדן ושוורצמן יירו בו.
אזולאי, כך נטען, הסכים.
בצהרי אותו היום, נטען, פוגל ועד המדינה ב' נסעו לחולות פלמחים וכרו שם בור לקבר.
בשעות הערב המוקדמות הם חזרו העירה ונפגשו עם ג'ורדן בגינה בראשון לציון, לכאורה כדי להתכונן לרצח של סמארה.
לפי האישום, תחילה הסיע שמוליק דוד באופנוע את עד המדינה שוורצמן לחולות פלמחים, שם נמצאו האקדחים, וזה התכונן שם להגעתו של ג'ורדן.
לאחר מכן, דוד חזר לגינה והסיע את ג'ורדן למקום בפלמ"חים, ושם פגשו השניים בשוורצמן.
לפי התיאור בכתב האישום, עם הגיעו של ג'ורדן למפגש ניסה עד המדינה שוורצמן לירות בו אך נכשל עקב מעצור בנשק, ואזולאי החל להימלט.
שוורצמן ודוד רדפו אחריו, ואז שוורצמן דרך שוב את הנשק והצליח לירות לכיוונו של ג'ורדן, שהתמוטט ונפל ארצה.
לפי האישום, בשלב הזה עד המדינה ושמוליק דוד הלמו בג'ורדן יחד באגרופים ואבנים עד שהביאו למותו, ואז קברו אותו באותו בור שהוכן מראש.
את האקדחים הם הטמינו בקרבת מקום, נטען, ונמלטו העירה לראשון לציון שם הם פגשו בפוגל ובעד המדינה ב'. לאחר שהם שטפו מעליהם את דמו של ג'ורדן והחליפו בגדים הם נסעו לפגוש את שלומי ניאמצ'יק מתחת לביתו.
בשלב מסוים, טוענת הפרקליטות, פוגל נסע לשרוף את הקסדות ואת הבגדים שלבשו השניים במהלך הרצח, ולאחר מכן נסעו כולם לביתו של מוטי חסין, שם הם התקלחו, החליפו בגדים ודיברו בינהם על ביצוע הרצח.
לפי כתב האישום, במעמד הזה הוחלט כי שוורצמן ודוד שלקחו חלק בעימות הפיזי עם אזולאי טרם מותו ייסעו לים המלח כדי לשטוף עצמם מכל שריד שאולי נותר על גופם.
חסין, כך נטען, נתן להם סכום כסף לשם כך, והשניים אכן נסעו לים המלח כדי "להתנקות".
כמה ימים מאוחר יותר, טוענת התביעה, שוורצמן נסע עם שלומי ניאמצ'יק אל המקום בו הוסלקו הנשקים, הם קברו עמוק יותר את האקדח אשר שימש לרצח, וניאמצ'יק לקח חזרה את האקדח שלא נעשה בו שימוש.
כאמור, האישום השני הוא היחיד שמגובה בראיה פורנזית מנצחת ממש – גופתו של אזולאי אשר נחשפה על ידי עד המדינה שוורצמן בפני החוקרים אי שם בחולות פלמחים.
מלבד זאת האישום מבוסס על עדויות מגוף ראשון של שני עדי המדינה, שניהם היו משתתפים פעילים לכאורה ברצח.
כמו כן יש ברשות המדינה מחקרי תקשורת המחזקים לכאורה את נתיבי הסיפור של עדי המדינה.
3. רצח יצחק גפן
מוטי חסין ואופיר ניאמצ'יק הם שני האנשים היחידים שמואשמים כעת ברצח יצחק גפן, זאת אחרי שהאח הגדול שלומי ניאמצ'יק זוכה כבר מרצח זה (ממתין לערעור המדינה).
לפי האישום הזה, חסין ואופיר ניאמצ'יק קשרו יחד עם אחרים, ביניהם שלומי ניאמצ'יק, לרצוח את גפן באופן הבא: שלומי ייפגש איתו בתחנת הדלק פז ליד בית החולים וולפסון, ובמהלך הפגישה יגיע אופנוע ועליו אחד הקושרים, שיירה בגפן למוות.
בשלב כלשהו, כך נטען, חסין צירף לקשר גם את עד המדינה שוורצמן כמי שנבחר לבצע את הירי.
לפי האישום, חסין והאחים ניאמצ'יק הצטיידו באקדח בקוטר 9 מ"מ, בשני אופנועים, ובשני טלפונים ניידים מבצעיים, וסיכמו כי שוורצמן יירה בגפן.
שלומי ניאמצ'יק, כך נטען, אף ערך לשוורצמן סיור בתחנה והסביר לו כיצד לבצע את הרצח.
בסופו של דבר ביטל שוורצמן את השתתפותו בביצוע, טוענת הפרקליטות, ואילו חסין ושלומי ניאמצ'יק איתרו שני אחרים שהם רצחו את גפן.
לפי כתב האישום, ב-19 לדצמבר 2011, שעה 14:45, הרוצחים הגיעו רכובים על גבי אופנוע אל תחנת הדלק ונסעו אל עבר השולחן במזנון בו ישבו שלומי ניאמצ'יק וגפן.
בזמן שאחד מהם ירד מן האופנוע וירה לעבר גפן, ניאמצ'יק נמלט אל עבר אופנוע אחר עם נהג שהמתין לו, ואילו הרוצח עצמו חזר מיד לאחר הירי לאופנוע עימו הגיע לתחנה, ונמלט.
"במעשיהם אלה קשרו חסין ואופיר עם אחרים קשר לרצוח את המנוח, חסין היה שותף לרציחתו בכוונה תחילה, ואופיר עשה מעשים כדי לאפשר ולהקל על ביצוע הרצח".
הפרקליטות מסתמכת בעיקר על עדויות עדי המדינה, אבל גם על התכתבויות בין הנאשמים ואיכונים של הטלפונים "המבצעיים" – מדובר בראיות אשר לא צלחו לבדן את מבחן הראיות במשפט בו זוכתה החבורה משני מעשי רצח באותה שיטה כמעט, של גפן ואבי דוד – ניצחון הסנגוריה על הטכנולוגיה.
אז שלומי ניאמצ'יק זוכה ממעורבות ברצח, האם עכשיו העדות של שוורצמן על קשירת הקשר (שלא יצא לפועל) תספיק כדי להרשיע דווקא את מוטי חסין שלא הואשם מלכתחילה ברצח גפן?
4. רצח שרון מזרחי "במבה"
ב-20 פברואר 2012 נרצחו סמארה ואוהד פרנקו – שניהם חברים בארגון צעירי אברג'ל.
לפי כתב האישום, שני עדי המדינה ב' ושוורצמן יחד עם הנאשמים, יהושע רבי ושלומי גבריאלי, חשדו בשרון מזרחי, כמי שסייע בדרך כלשהי לרציחתו של חברם האהוב סמארה, והחליטו לרצוח אותו.
לפי התביעה, רבי וגבריאלי עקבו אחר מזרחי ותצפתו עליו במקומות שונים עד שבשלב כלשהו שמעו כי הוא מבקש להשיג נשק, והחליטו להערים עליו.
בהקשר זה נטען בכתב האישום, כי עד המדינה ב' סיכם עם רבי כי הוא יציע במרמה למזרחי להיפגש עם אדם מטעמו, שיעביר לו את הנשק לכאורה, אבל במקום אותו אדם ידיע רבי לפגישה המיועדת ויבצע את הרצח.
ב-9 בספטמבר 2012 קבע עד המדינה ב' עם מזרחי המנוח בבת-ים. לפי האישום, מזרחי הגיע למקום המפגש, שם רבי המתין לו כשברשותו שני אקדחים. עכשיו, נטען, רבי ניגש אל מזרחי שהיה ברכבו וירה בו באמצעות שני האקדחים 12 כדורים שפגעו בליבו ובריאותיו, וגרמו למותו במקום.
האישום הזה, טוענת הפרקליטות, מסתמך על סרט אבטחה המתעד את הרצח (ללא זיהוי מוחלט של היורה), על מסמך משטרתי המתייחס לעיכוב הנאשמים רבי וגבריאלי ליד ביתו של מזרחי בזמן התצפית לכאורה, על מחקרי תקשורת וכמובן גם על עדויותיהם של שני עדי המדינה.
עד המדינה ב', שארגן את המפגש של המנוח עם רבי, ועד המדינה שוורצמן שטוען כי היה חלק מתוכנית הקשר לרצוח את מזרחי ותיאר בהודעותיו מספר נסיונות שלא צלחו, להם היו שותפים רבי וגבריאלי.
בהמשך, טוענת המדינה, רבי התוודה בפני עד המדינה שוורצמן מספר פעמים כי ביצע את הרצח. "בהודעותיו הוא תיאר כיצד ניצל את רצונו של המנוח להשיג אקדח ואז הזמין אותו ל'כיפה אדומה' במסגרתה המתין לו רבי ורצח אותו", נטען ברשימת הראיות לאישום זה.
5. מכונית התופת לאביאל
באישום הזה נטען כי חסין ושלומי ניאמצ'יק קשרו עם עד המדינה שוורצמן להתנקש בחייו של אביאל וואהל, ראש הזרוע המבצעית של חבורת מוסלי – "הקושרים תכננו לייצר יחד עם אחרים רכב, ובתוכו מטען חבלה, אותו הם יחנו סמוך לבית אמו של וואהל בהרצליה, כך שכאשר יגיע וואהל לבקר את אמו ביום שישי יפעיל שוורצמן את מטען החבלה וכך יגרמו הקושרים למותו".
לפי האישום הזה, בסביבות מרץ 2015 ביצעו "הקושרים", ובכלל זה שוורצמן וניאמצ'יק, תצפיות סמוך לבית אמו של וואהל בהרצליה, כדי לדעת באילו שעות הוא מבקר אותה בימי שישי.
בנוסף, נטען, הם סיכמו עם אחרים לייצר את מכונית התופת במימונם של חסין וניאמצ'יק. התוכנית, כך נטען, יצאה לפועל באמצעות מאזדה 6 גנובה עליה הורכבו לוחיות אחרות ולתוכה הוכנסו פריטי חבלה שונים שהיו אמורים להביא לפיצוצה. לפי הפרקליטות, חסין והאחרים היו אמורים לקבל לידיהם את המכונית ב-19 במרץ 2015, לפנות ערב, אבל עוד לפני כן תפסה המשטרה את הרכב באזור לכיש.
גם באישום הזה, הראיה המרכזית היא העדות של עד המדינה שוורצמן.
6. החופשה של דודו אמויאל
שלומי ניאמצ'יק נאשם גם בקשירת קשר לפגוע בדודו אמויאל, שהסתכסך עם חבורת מערב ראשון לציון ואיים על חבריה.
לפי האישום, ניאמצ'יק ועד המדינה שוורצמן ביקשו לירות על אמויאל בעת שייצא לחופשה מיוחדת מהכלא כדי לבקר את אביו החולה בראשון לציון.
מעבר לעדות של שוורצמן, באותו חודש שוורצמן וניאמצ'יק עוכבו על ידי המשטרה סמוך לבית של אמויאל בשעה שהם תצפתו עליו.
7. גניבת נשק מצה"ל
שלושה אישומים מתייחסים לאמצעי לחימה בכתב האישום. חלקם מבוססים על דו"ח הצבעה בשטח שנערך בעקבות עדויות עדי המדינה, וחלקם על אמצעי לחימה אחרים שנתפסו במקומות עליהם הצביעו שני העדים.
האחים ניאמצ'יק נאשמים בגניבת נשק מקצין צה"ל יחד עם אבי ניסני, אשר נגדו הוגש כתב אישום נפרד.
8. הסליק בגן הילדים
חסין וניאמצ'יק נאשמים גם בהחזקת סליק לאמצעי לחימה – ובכלל זה לבנות חבלה וכלי ירי – על גג גן ילדים בבת ים.
9. הסליק בפיר המעלית
פוגל נאשם גם בהחזקת סליק עם אמצעי לחימה אחרים בתוך ארגז פעולה בפיר של מעלית בבניין מגורים בראשון לציון, שבו נתפסו בין היתר רימוני רסס, לבנות חבלה ועוד.
עוד הוא נאשם, כי יחד עם שני עדי המדינה החזיק רובה קלצ'ניקוב ומחסנית, שהוטמנו באדמה בחורשה הסמוכה לבית ספר בראשון לציון, ובאקדח גלוק ותחמושת במיקום אחר בעיר.
