חותמות הגומי של רוזנשטיין

רוזנשטיין מסיים 11 שנים בתיק האמריקאי, ומתחיל עוד שש בתיק הישראלי

בכתבה "המודיעין המתסכל" הובאה עמדת הפרקליטות בעניינו של קצין המודיעין לשעבר ברשות המסים, רפי רותם, שטוען כי בכירי מחלקת החקירות טייחו מידע מודיעיני שהביא על חבורת מבריחי מכולות סיגריות ואלקטרוניקה בהנהגת ראובן גבריאלי (2003). רותם, כידוע, מוחה מאז באגרסיביות יתרה עד שהוגש נגדו כתב אישום על העלבת עובדי ציבור ואיומים. אחד המתלוננים הוא שופט בית משפט השלום, מנחם מזרחי, מי שהיה אז סגן בכיר לפרקליטת מחוז תל אביב והתובע שהחליט על גניזת התיק.

על דוכן העדים הסביר מזרחי כי התיק היה מבוסס על מקור מודיעיני של רותם, ש"כל העדות שלו התבררה כעדות מפי השמועה… אפשר היה לבדוק את (העובדות) בעדותו של המקור", ציין השופט, "רק חבל שהנאשם (קצין המודיעין, רותם) לא עשה את זה".

מבחינת מזרחי, זו מדיניותו המקצועית גם כשופט, לבחון בביקורתית מידעים מודיעינים. מרבית השופטים אינם נוהגים כך ומעדיפים את מדיניות ה"כזה ראה וקדש" אל מול דיווחי מודיעין סודיים ואפופי חשיבות לכאורה.

רפי רותם והשופט מנחם מזרחי

אכן, לעיתים מדובר במידע מודיעיני אותנטי שיש לו ביסוס הגיוני בעובדות תומכות והצלבות, אבל במקרים רבים מדי הדו"חות מכילים ספינים של ממש, ממוחם הקודח של אנשי המשטרה וממרתפי העולם התחתון: רכילות מבתי קפה או בתי מעצר, הטעיות חוקרים בשליחות הפושעים האמיתיים, סגירת חשבונות בין עבריינים, שלא לומר בין קציני משטרה לבין עבריינים, וכבר היו דברים מעולם.

למעשה, בכרוניקה של דיוני הארכות המעצר בישראל ובעתירות אסירים, דו"חות מודיעיניים לא מבוססים, ממוחזרים ואף כוזבים, הם עניין של יום ביומו שאף אחד לא טורח לתת עליהם דין וחשבון.

שופטת בית משפט המחוזי מרכז, מיכל ברנט, נחשפה לאחרונה לתופעה במהלך דיון בעתירה של זאב רוזנשטיין נגד החלטה עתיקת יומין של מודיעין המשטרה ושב"ס לסווג אותו בקטגוריה א', משמע אין חופשות, אין ביקורים פתוחים, תנאי הכליאה נוקשים והסיכויים לקבל שליש קלושים עד אפסיים.

את הדברים הקשים והנוקבים שהיא אמרה באולם אחרי ארבעה דיונים בהם נציגי שב"ס והמשטרה מנסים "למרוח" אותה ואת בית משפט העליון, צריך ללמד בקורסים להכשרת שופטים, בפרק: אמינותו של מידע מודיעיני.

שופטת מיכל ברנט

הזאב רוצה הביתה

בימים אלה רוזנשטיין מסיים לרצות 11 שנות מאסר שנגזרו עליו ב"תיק האמריקאי" על קשירת קשר לביצוע פשע – הברחת סמים, ומתחיל לרצות שש שנים שנגזרו עליו ב"תיק הטברייני" על קשירת קשר לביצוע פשע – הרצח המשולש בחוף שלדג (2001).

בחודש מרס השנה דחתה השופטת ברנט את העתירה שהגיש רוזנשטיין בהסתמך על מידע מודיעיני בו נקבע כי שינוי הקטגוריה ויציאתו לחופשות מהוות סכנה לציבור ולשלומו של האסיר. באמצעות עו"ד מיקי חובה ביקש רוזנשטיין רשות לערער. הבקשה נדחתה אמנם, אבל שופט בית משפט העליון חנן מלצר הורה לקיים דיון נוסף בוועדת הקטגוריות, ולהגיש את ממצאיו לשופטת ברנט.

בחודש אוקטובר מסר נציג הפרקליטות לשופטת כי הנושא נשקל על ידי מודיעין המשטרה והוחלט לא לשנות את הסיווג. "מדובר בעבריין אלים ומסוכן המקורב לעברינים בכירים, ומאויים ומסוכסך עם עבריינים בכירים", נטען בדו"ח המודיעיני. "העותר מנהל ארגון פשיעה ומעורב בסכסוכים שהובילו לפגיעה בחיי אדם… חשיפת פרשה 512, שעניינה נסיונות פגיעה בעותר בשנת 2003, עשויה ללבות את המאבק בין הארגונים ומחזקת את ההערכות בדבר החשש לחייו ולחיי המסוכסכים עימו".

עו"ד מיקי חובה

השופטת ברנט הבחינה מיד כי מדובר במידע ממוחזר וכי למעשה לא בוצעה הוראת השופט מלצר. נציגי שב"ס הודו כי אכן המידע נמסר מבלי שוועדת הקטגוריות התכנסה לדיון, ולמעשה בשלוש השנים האחרונות לא נערך דיון בעניינו של רוזנשטיין.

התשובה הקפיצה את עו"ד חובה, שכן התברר כי בשלוש השנים האחרונות שב"ס מתנגד לעתירות שהוא מגיש על בסיס מידע מודיעיני שמתקבל לכאורה בוועדת קטגוריות, והנה מתברר כי הוועדות לא התכנסו כלל. השופטת ברנט היתה תמימת דעים והורתה לכנס דיון מזורז בוועדת הקטגוריות, שממצאיו יובאו בפניה.

המידע: פעילות פלילית סמויה וקשרים עם עבריינים

דו שיח של אילמים

ביום רביעי (16 דצמבר) נפגשו הצדדים באולם בית המשפט הצמוד לכלא מעשיהו, אבל במקום להגיע עם פרוטוקול הגיעו שתי יועצות משפטיות מהיחידה המיוחדת לתיאום בין אגף המודיעין של המשטרה (אמ"ן קמב"ס) לבין שב"ס, כדי להסביר לשופטת את הליכי העבודה.

ההסבר היה קצר מאוד, ובעיקר ריק מתוכן, והדבר ניכר היטב על פניה של השופטת ברנט. נציגת המשטרה הסבירה כי בוועדת הקטגוריות יושב נציג אמ"ן קמב"ס, ונציג שב"ס, אבל "אנחנו לא מפרטים לעומק את הסיבות לסיווג שקבענו, אלא יוצא סיכום עם ההחלטה".

השופטת ברנט הגיבה בפליאה: "זה נראה לך תקין הסידור הזה, את לא חושבת שאתם אמורים לדון במידע בוועדה?"

נציגת המשטרה ניסתה להיתלות על המסוכנות המיוחדת של רוזנשטיין, אבל נאלצה להשיב לגופו של עניין: "אנחנו אמונים על המידע, ולא מפרטים לשב"ס מה עומד מאחורי הקביעה שלנו. אנחנו אומרים את עמדתנו, שב"ס אומרים את עמדתם, ואז מתקבלת ההחלטה".

עכשיו השופטת נעה באי נוחות וניסתה לברר אם הבינה נכון: "אז בשביל מה עורכים ועדה? קבלו החלטה וזהו… אני חוזרת ואומרת, זה לא הגיוני הדבר זה, ממש נראה לי כמו חותמת גומי… אם השופט מלצר היה יודע שכך מתנהלת ועדת קטגוריות הוא לא היה מקבל את ההחלטה שקיבל… אחרי שנים רבות שאני יושבת בעתירות אסירים, גם על דעתי לא עולה שכך מתנהלת ועדת הקטגוריות".

רוזנשטיין, שהשנים בכלא מותירות עליו את חותמן, חיפש במבטיו מעט אמפטיה בקהל המועט שנכח בדיון – בעיקר סוהרים ועורכי דין. פרקליטו ניצל את ההזדמנות כדי "לחזור ולומר שיש כאן קיבעון מערכתי… למשל, איך יכול להיות שהוועדה, שלא התכנסה, החליטה לא לשנות מסיווגו בגלל פרשה 512? הרי הוא קורבן העבירות לכאורה בפרשה, אז למה שזה יפגע בסיווג שלו?".

לפתע, נציג הפרקליטות שלף דו"ח מודיעיני מהחודש האחרון בו רוזנשטיין הוחזר מאגף הבידוד לאגף המתקדמים בכלא איילון: "פעילות פלילית סמויה וקשרים עם עבריינים".

עו"ד חובה הגיב במהירות, וביצירתיות: "נו ברור, מאחר והם נדרשו להציג מידע מודיעיני עדכני, החזירו אותו מהבידוד לאגף הפתוח כדי ליצר מידעים מודיעינים חדשים על התרועעות עם עבריינים, שזה הכל דיבורים באגף, כן? ובכלל, עם מי כבר יכול אסיר להתרועע בכלא?".

עו"ד חובה חזר והפנה את השופטת לדיונים שנערכו לאחרונה באולמה. "עכשיו, כאשר נחשף שכך ועדת הקטגוריות מקבלת החלטות לא ניתן להתייחס עוד למידע מודיעיני כאל 'כזה ראה וקדש', הרי זו בדיוק ההגדרה של החלטה בלתי סבירה. זו כבר לא שגגה, זה לזרות חול בפני בית המשפט, ולדעתי המקצועית זה בכלל שיבוש מהלכי משפט… אני מבקש לשנות את הקטגוריה של זאב רוזנשטיין, לאלתר".

התובע התפתל והתקשה להשיב, "גם אם בית משפט סבור שנפל פגם בוועדת הקטגוריות, עדיין ההחלטה המינהלית של הוועדה היא סבירה".

השופטת ברנט בכעס פנימי מאופק מתפרצת לדבריו, "אם ועדה בה נוטלים חלק נציגי מודיעין של המשטרה ושב"ס מתנהלת בצורה שנחשפנו אליה היום אז מדובר בוועדה לא לגיטימית, ממש מדובר כאן בחותמת גומי, וצריך להגיד את זה".

משב"ס נמסר על דיוני ועדת הקטגוריות: ״התנהגות האסיר היא רק אחד השיקולים, לכן חוות הדעת המשטרתית לקביעת הקטגוריה משקלה רב יותר באופן משמעותי״.

מהמשטרה נמסר: "מבלי להתייחס להליך המתנהל בבית המשפט, המשטרה מוסרת מידע וחומרים המצויים ברשותה לבית משפט ככל שנדרש ממנה. למותר לציין כי המשטרה עובדת בתיאום מלא עם שב״ס בכפוף לפקודות ולנהלים סדורים. לצד אלה ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית היא נלמדת".

עדכון: ביום שלישי 22 דצמבר השופטת ברנט חזרה ומתחה ביקורת על נציגי שב"ס והמשטרה, שסיפקו לבתי המשפט מידע שגוע על נהלי ועדות קטגוריות כפי שנקבעו בפקודת הנציבות. השופטת פנתה לדפקודת הנציבות ומצאה שם כי הם מחייבים השתתפות בוועדה המשותפת של נציגי אגף מודיעין משטרה ונצג מחוזי של אגף מודיעין שב"ס. ועדיין, השופטת בחרה שלא לנקוט בסנקציות כלשהן לנוכח המחדל, אלא לתת לוועדה הזדמנות למקצה שיפורים – כינוס ועדה מיוחדת "לפי הספר", שבה ישתתפו נציגי מודיעין מוסמכים משני הגופים אשר ידונו במידעים המודיעינים אודות רוזנשטיין, יעלו זאת על הכתב ויגישו לה בתוך שבועיים פרוטוקול מפורט.