גידול ניכר במספר המעצרים וכרסום בזכויות עצורים; כבילת אסירים בבתי חולים פסיכיאטרים; שלילת זכות ההיוועצות של עצורים בעורכי דין; הגבלה של העברת חומרי חקירה מצד הפרקליטות אשר גורמת להימשכות בלתי נסבלת של ההליכים המשפטיים – אלה הם רק חלק מהנושאים המופיעים בדו"ח הסניגוריה הציבורית לשנת 2013 שהוגש לשרת המשפטים, ציפי לבני. הדו"ח מכיל 122 עמודים וסוקר את פעילות הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת. מקובצים בו נתונים על שיטות העבודה ומתוארות בו מגמות והתפתחויות הנוגעות למשפט הפלילי בכלל ולחירויות הפרט.
 |
| בין רשלנות לזדון. המרדף אחרי חומרי חקירה |
חולה רעה – מניעת חומרי חקירה
השנה נכלל בדו"ח פרק מיוחד בנושא משפטים חוזרים ותיקון הרשעות שווא. בפרק זה מתוארים קשיים מערכתיים המגבילים – ולעיתים אף מונעים – את האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר ולתקן הרשעות שווא.
הגבלת העברתם של חומרי חקירה ומוצגים מצד הפרקליטות לעיונם של סניגורים גורמת להימשכות מייגעת של הליכים משפטיים; מניעת האפשרות לערוך בדיקת עצמאיות במוצגים, הנובעת לעתים מסירובה של הפרקליטות להעביר את המוצגים להגנה, או מכך שהמוצגים בתיק אבדו או הושמדו ברשלנות או מתוך זדון; עוד מצא הדו"ח הסדרה לקויה של נושא שמירת המוצגים, שאינו זוכה להסדרה הולמת כך שהחובה לשמור מוצגים אינה מתקיימת במקרים רבים על ידי הרשויות.
 |
| יעד מפכ"ל. מעצרים עד תום ההליכים (בית מעצר הדרים) |
מי אחראי לגידול במספר המעצרים?
 |
|
הסנגור הציבורי הראשי: |
פרק אחר בדו"ח מתייחס לגידול במספר המעצרים ולכרסום בזכויות הנתונות לעצורים. חוק המעצרים החדש נכנס לתוקפו ב-1996, ומאז עולה מדי שנה מספר המעצרים בניגוד לחזון של המחוקק להפחית את מספר המעצרים באמצעות תיקון החוק.
מנתוני המשטרה עצמה עולה כי בשנת 98' בוצעו 40,345 מעצרים ואילו בשנת 2012 נרשמו 62,291 מעצרים (מספר המעצרים הגבוה בעשור האחרון), גידול של 50 אחוז ב-16 שנה (בשנת 2013 עמד מספר המעצרים על 61,049). עלייה דרסטית חלה אף במספרם של המעצרים לצרכי חקירה ("מעצרי ימים"), כאשר ברובם של התיקים לא מוגש כתב אישום והם נסגרים בלא כלום.
במקביל נרשם גידול עצום במספר המעצרים עד תום ההליכים, 6,080 בשנת 1998 לעומת 20,082 אשתקד, עלייה של 300 אחוזים!!!. הסניגוריה הציבורית מתריעה בהקשר זה, כי המשטרה מנמיכה בעקביות את הרף להגשת בקשות מעצר עד תום ההליכים, על עבירות קלות וגם במקרים של אנשים נעדרי עבר פלילי או כאלה המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות.
בסניגוריה מעלים חשש כי מגמת הגידול במעצרים באופן כללי "קיבלה רוח גבית מיעדיה המוצהרים של משטרת ישראל", ומפנים לדוגמאות למעצרים מיותרים. כך, בן 57 ללא עבר פלילי שנעצר בחשד לגידול מספר שתילי מריחואנה שוחרר לביתו לאחר שהשופט קבע כי "מעצר זה מוטב ולא היה מתקיים, לא כל שכן הבקשה להארכת המעצר". במקרה אחר ביקשה המשטרה להאריך בשנית מעצר של חשוד בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. בית המשפט הורה על שחרורו המיידי תוך שהוא קובע כי "חומר הראיות המצוי בידי המשטרה כעת הוא בעיני לא יותר מספקולציה אשר אף על פי הראיות הקיימות אינה סבירה ואין כל היגיון בקיומה".
הדו"ח מציין כאמור שחרור של החשודים בבתי משפט בניגוד לבקשות המשטרה, אבל הוא אינו מתייחס לאחריות השופטים לזינוק העצום בכמות מעצרי הימים, ובמיוחד המעצרים עד תום ההליכים.
 |
| שיתעוררו אנשי נחשון בפוסטה |
כבילה אכזרית של עצורים
סוגיה מטרידה אחרת עולה בדו"ח בהקשר של עצורים אשר נשלחו לבדיקה פסיכיאטרית והוחזקו אזוקים בתנאים בלתי אנושיים העולים כדי פגיעה קשה בשלומם הפיזי והנפשי. הדו"ח מביא מקרה של שני עצורים שנשלחו לבדיקה פסיכיאטרית כשהם כבולים בידיהם וברגליהם זה לזה.
במקרה אחר הגישה הסניגוריה עתירה על אזיקתו של עצור ברגליו ובידיו במשך כל שעות היום. בית משפט המחוזי בחיפה מתח ביקורת קשה על יחידת הליווי "נחשון" של שירות בתי הסוהר: "מדובר בהחלטה בלתי מידתית אשר אינה מביאה בחשבון במידה הראויה את ההשלכות הרפואיות שיש לכבילה ואינה מאזנת נכונה בין רמת הסיכון הנשקפת מהעותר, לבין הנזק שעלול להיגרם לו".
במרבית המקרים, נכתב בדו"ח, מדובר בעצורים אשר נחשדו או נאשמו בעבירות קלות יחסית ולאו דווקא בעבירות חמורות. הסניגוריה מדגישה כי מבחינת המקרים הרבים שבהם טיפלה, היא הגיעה למסקנה כי "הצורך בכבילה לא נבחן כראוי, כי הכבילה נעשית כלאחר יד ללא שימת דגש מספק על כך שהיא אמורה להיות האמצעי האחרון וכי יש לנקוט בה רק לאחר בחינת כל האישורים המתאימים".
 |
| טראומה כפולה |
בית סוהר – לא שמור לנכים
עוד בדו"ח, התייחסות להיעדר מסגרות טיפוליות מתאימות לבעלי מוגבלויות. "הסניגוריה הציבורית מתריעה מזה זמן רב על הפלייתם לרעה של בעלי מוגבלויות ועל חוסר הצדק הגלום בכך שבהעדר מסגרות טיפוליות תומכות, נשלחים נאשמים לריצוי עונשי מאסר בפועל למרות שעונש זה אינו מתאים למצבם".
בסניגוריה מצביעים על מחקרים המוכיחים כי השהות בבית הסוהר היא טראומטית וקשה עבור אסירים בעלי לקות שכלית לעומת אסירים "רגילים" וכי הם פגיעים וחשופים לניצול, להתעמרות ולאלימות. התוצאה, נטען בדוח, אסירים בעלי מוגבלויות נענשים בחומרה רבה יותר בבתי הכלא ולפרקי זמן ארוכים יותר לעומת אסירים בעלי יכולות שכליות, נפשיות וחברתיות תקינות.
 |
| יעדים נוספים |
עיקרי הדו"ח הבא
לידיעת הפרקליטות, המשטרה ושירות בתי הסוהר, הדו"ח של הסניגוריה מפרט גם את היעדים לבדיקה שהיא הציבה לעצמה לשנים הבאות:
שמירה על זכויות הפרט בהסתמך על "הלכת בן-חיים", שעסקה בחוקיות חיפושים בהסכמה ובפסילת ראיות חפציות שהושגו שלא כדין.
הרחבת שעות הפעילות של מחלקות המעצרים בסניגוריה הציבורית ל-24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.
קיום פרויקט הסברה נרחב בבתי הספר למניעת עבריינות נוער.
קידום תיקוני חקיקה ומדיניות בנושא אסירים המוחזקים בתנאי הפרדה.
קידום ופיתוח הליכים חלופיים להליך הפלילי.
שילובם של אנשי טיפול (עובדות סוציאליות וקרימינולוגיות) במערך הסניגוריה הציבורית.
