 |
| הכתבה כפי שפורסמה בעיתון "סופהשבוע" |
"ידענו את זה. כאשר מפקד המחוז הכי מסוקר במדינה מתייצב מול התקשורת ומבקש לאתרג את עד המדינה, זוהי פשיטת רגל"
(אמיר זוהר, סופהשבוע / פוסטה, 21 יוני 2013).
בשבוע בו נמלט עד המדינה ז"ח מדירת המסתור של המשטרה פרסמתי כאן רשימה קצרה בה חזרתי והעליתי את תהיותיי המודאגות בעניין עד המדינה אותו כיניתי עוד קודם לכן בהתרסה – "האתרוג". מרגע בו נחשפה החקירה וניצב בנצי סאו (מועמד מוביל לתפקיד המפכ"ל!) ניהל את אותה מסיבת עיתונאים אומללה התחלתי "לחפור" בשורשי האתרוג ומהר מאוד גיליתי על איזה משענת קנה רצוץ נסמכו ראשי ימ"ר תל אביב – אוחצ'ה קרימינלי אולטימטיבי.
תהיתי גם כיצד הם תומכים את עדותו ההזויה באמצעות עדותו המאולצת של "הבכיר" מהבר נוער, שאול גנון, שחוקרי הימ"ר ופרקליטי מחוז תל אביב פשוט אילצו אותו לומר שביצע מעשה סדום באח הצעיר של חגי פליסיאן.
על שתי העדויות הללו, בתוספת הקלטה מבוימת אחת ושני שוטרים בתפקיד מדובבי סרק עברייניים, שתוצריהם השקריים הודלפו מפרקליטות מחוז תל אביב ברשעות כדי להגביר את האמון הציבורי בתיק, ביססו שתי רשויות אכיפת החוק את הפיענוח של אחד הפשעים החמורים בתולדות המדינה. עכשיו הגיעה עת לפרוע את שטר ההתחייבות לקריסת תיק הבר נוער, שהוצג כאן כבר אז, ובאותה הזדמנות לעשות סדר בפרק המשמעותי הזה של חיינו.
 |
 |
| אילנה דיין | עמרי אסנהיים |
"הבלשים המצוינים של ימ"ר תל אביב היו חייבים להבין מיהו עד המדינה, יש להם היכרות קרובה במיוחד עם שורשיו הקרימינלים בשכונת נעוריו. תורת המודיעין היתה חייבת לזהות את השילוב הקטלני של פיקחותו הערמומית עם יכולותיו החברתיות בקהילת האוחצ'ות והסטלנים"
(סופהשבוע / פוסטה, 21 יוני 2013).
כאשר שורות אלה נכתבו לא ידענו עוד כי ז"ח כבר ניסה לתפול תיק רצח אחד על בן משפחת פליסיאן. לפי ז"ח, הוא צפה בסרט וידאו בו נראה האח הגדול יעקב פליסיאן רוצח במו ידיו את המודיע המשטרתי אייל סלהוב. אנחנו לא ידענו, אבל במערך המודיעין של המשטרה ידעו גם ידעו על העדות הזו, אפילו במערכת התוכנית "עובדה" ידעו. אילנה דיין ועומרי אסנהיים בנו על האוחצ'ה שהתקשר אליהם מהכלא תחקיר דרמטי המייחס למפכ"ל הקודם דודי כהן ולראש אח"מ דאז יוחנן דנינו אחריות ברשלנות לרצח סלהוב.
בימ"ר מרכז ובמטה הארצי לא הבינו אז מה בדיוק רוצים מהם תחקירני "עובדה", הרי מלבד כשלים בירוקרטים מיותרים, האוחצ'ה מפרדס כץ מוכר להם כעבריין שפל ונכלולי אשר סיפורו נבדק ונמצא בלתי אמין, אז עליו לבנות סרט בסדרת התחקירים הכי יוקרתית בטלוויזיה?
צודקים, אבל זה לא מנע מראשי ימ"ר תל אביב לשפץ את אמינותו של ז"ח ולהכשיר אותו ואת סיפור הבדיה השני שלו, הפעם על רצח שביצע חגי פליסיאן, באישור המטה הארצי והדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות כמובן.
 |
| חגי פליסיאן. ערס לא מגולח, מי צריך יותר? |
"המשטרה אינה מצליחה להציג סיוע משמעותי לעדות שלו לכל אורכה, למעט אותה אמירה מוקלטת של חגי פליסיאן. לכן הודלפו לכתבים הממלכתיים ציטוטים הזויים מעדותו… במקום להעמיק את החקירה הלכו על עיצוב דעת הקהל"
(סופהשבוע / פוסטה, 21 יוני 2013).
למי שהביט אז על התיק מהצד הוא נראה כמו תרגיל לשוטרים מתחילים בהפקת עיתונאים חצרנים. כך (!!!). עד המדינה ז"ח ליהטט גם בתקשורת המתמסרת באמצעות ראיונות שנתן לעיתונאים המזוהים עם הקהילה הגאה בלבד, מבלי שאף אחד במערכות הרלוונטיות יעצור לשאול מי הוא באמת ז"ח – נו טוב, היה להם את מודל הרוצח של חגי פליסיאן הערס הלא מגולח, מי צריך יותר מזה? היחס הגזעני לפליסיאן לאורך כל הדרך מחייב חשבון נפש של כל מעצבי הסטיגמות במדיה, בינתיים הצליח פליסיאן עצמו לסחוט ממני דמעה לחלוחית כאשר שאל את השאלה הזו את עצמו בעצמו בראיון הבלתי נשכח שנתן ל"עובדה" בשבוע שעבר.
 |
| שאול גנון בחצר המשטרה. הכשירו את עדותו (צילום: יוסי זליגר) |
"ניסוח הגרסה של שאול גנון על ידי המשטרה והפרקליטות מביא את החוקרים ויועציהם המשפטיים לכדי עבירה לכאורה של שיבוש מהלכי חקירה והדחת עדים. גנון נכנס לבית המשפט מכחיש כל קשר לתיאוריה של עד המדינה, אבל יצא משם (כעבור שבועיים) עם גרסה תמוהה אשר מחזקת את עד המדינה, גרסה שהכתיבו לו חוקריו, הפרקליטים המלווים והסניגור שלו. כאשר חשוד בעבירת מין טוען כי לא ידע שהקורבן קטין, זה אך טבעי, כאשר החוקרים משכנעים אותו לומר זאת, זה כבר תיק למח"ש"
(סופהשבוע / פוסטה, 21 יוני 2013).
במהלך אחד מתרגילי החקירה נשלח עד המדינה לדובב את גנון על היכרותו עם הנער בני פליסיאן ועל התקיפה המינית שביצע בו לכאורה. עד המדינה, שועל פוסטות וזינזאנות, ידע שגנון אינו מכיר בכלל את פליסיאן ולכן הציע לחוקרים לשים את תמונת הנער בסמרטפון שלו כתמונה שתהבהב כאשר פליסיאן מתקשר אליו לכאורה, מה שאמור לעורר תגובה נסערת אצל גנון ולפתוח את הנושא לדיון. למותר לציין שעד המדינה וגנון לא הזכירו את השם בני פליסיאן אף לא פעם אחת בזמן פגישתם המתועדת, וגנון גם לא הניד הניד עפעף כאשר הטלפון צלצל ותמונתו של בני פליסיאן ריצדה על כל המסך.
החוקרים התעלמו מהדיבוב הלא מניב, אבל היה זה עד המדינה שברוב טפשותו סיפר על כך לכתב תמים שריאיין אותו ל"מקו" עם חשיפת הפרשה. "עשינו לגנון תרגיל", הוא אמר, "כשהתמונה של בני פליסיאן היתה בטלפון הוא ממש התרגש". זו אמירה מפלילה או ראיה בתיק רצח? בדיוק להיפך, זו עדות שמועה, התרשמות של עד המדינה בלבד, זו לכל היותר ראיה המוכיחה כי לגנון לא היה כל קשר עם בני פליסיאן בניגוד לדברים שטען בעדות שנכפתה עליו על ידי המשטרה וגרמה לנער פליסיאן נזק סקסיסטי שלא יימחה לעולם.
מבחינתי, בדיוק במקום הזה קרס תיק הבר נוער, הרבה לפני נס הודעות הוואטסאפ שנמצאו מעבר לאוקיינוס והוכיחו כי עד המדינה ביים גם את ההקלטה של חגי פליסיאן, כחלק מניסיון סחיטה לכאורה של גנון על חשבון בתוליו של בני פליסיאן.
 |
| סימנו אותו כהומוסקסואל צעיר. בני פליסיאן |
"עדי מדינה וסוכנים סמויים מעורבים באינספור תעלולים בתקופות בהן הם מוחזקים בחסות המשטרה. התנהלות בתי המשפט כחותמות גומי בכל הקשור לאיסור פרסום על שמות ותמונות של עדי מדינה וסוכנים נותנת להם רוח גבית ומותירה את מעשיהם הרחק מעיני הציבור"
(סופהשבוע / פוסטה, 21 יוני 2013).
מערכת "עובדה" בהגינותה חשפה את הסיפור על חוסר האמינות של עד המדינה חרף האמון שהיא עצמה נתנה בו בתחקיר על סלהוב, תחקיר שהילך אימים על צמרת המשטרה בשנת 2009. בזכות הכנות הזאת, פרסום תחקיר "עובדה" על המוסר הכפול של משטרת ישראל והפרקליטות בנוגע לאמינות עד המדינה בתיק הבר נוער האיץ את דפיקות הלב גם של פרקליטת מחוז תל אביב, מה שהריץ את סנ"צ ניסים דאודי למעבדות של וואטסאפ בארצות הברית.
אפרופו דאודי, ומפקדו, נצ"מ גדי אשד. לשניים האלה, שהיו מעורבים אישית בחקירת פליסיאן ("בניגוד לתיקים אחרים בהם אנחנו מקפידים להישאר מרחוק"), יש הרבה זכויות בחקירות הכי מסובכות של משטרת תל אביב ב-20 השנים האחרונות, וגם יחסי האנוש המצויינים שלהם עומדים לזכותם. על קצה המזלג, דאודי התחיל כמפעיל מדובבים בתיק רצח יחזקאל אסלן ומאז לא הפסיק לשלוח עבריינים לבתי סוהר, ואילו אשד היה שותף מוכשר במצוד החובק עולם אחרי אימפריית האקסטזי הישראלית הבינלאומית.
ועדיין, על הפלופ המהדהד בתיק הבר נוער מישהו יצטרך לשלם את המחיר המקצועי, לרבות עו"ד אושרה גז מפרקליטות מחוז תל אביב שהתגאתה בליווי החקירה. בהקשר הזה אין הרבה ציפיות ממשטרת ישראל, היא נוהגת להתייצב מאחרי מחדליה, אלא שהתרבות הארגונית הזו לא תמנע את תביעת הנזיקין שמכין חגי פליסיאן, בלי קשר לתביעת לשון הרע שאמור להגיש אחיו הנער בני פליסיאן, נגד המשטרה ושאול גנון על הכתמת שמו כהומוסקסואל צעיר, לכאורה כמובן.
