 |
| חגי זגורי |
ראש ארגון הפשע בדרום, חגי זגורי, השפוט ל-15 שנות מאסר על קשירת קשר לרצח, עבירות הימורים וסחיטה במסגרת ארגון פשיעה, ישלם מס על הכנסות של שמונה מיליון שקל שהפיק מרווחי הקזינו על אוניית הפאר "מג'יק וואן" בו היה שותף, ומריבית על הלוואות שגבה.
בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בערעורו של זגורי על "שומה לפי מיטב השפיטה" – כלומר: על הכנסות משוערות של 25 מיליון שקל שקבע לו מס הכנסה. בסיום ההליך, השופט יונה אטדגי קבע כי ההכנסות מעסקי הפשיעה בגינן ישלם זגורי מס עומדות על שמונה מיליון שקל "בלבד".
זגורי ושבעת חברי הארגון שפעל בבאר שבע הורשעו בעבירות אלימות חמורות, לרבות רצח אלי אוזן, ופעילות פלילית הכוללת מתן הלוואות בריבית קצוצה, הפעלת מועדוני ודירות הימורים, סחר בסמים, עבירות מס והלבנת הון בין השנים 2008-2010, והכל במסגרת ארגון פשיעה. סעיפי עבירות הרצח והחבלה שיוחסו לזגורי שונו לקשירת קשר במסגרת הסדר טיעון מקל.
אחרי גזר הדין הפלילי, הגיע תורם של ההליך האזרחי ושומת המס, במסגרת הצעדים הכלכליים לחילוץ כספי הפשיעה. השומה שדרש מס הכנסה על רווחי ההימורים וההלוואות שניהל זגורי: שבעה מיליון שקל עבור שנת 2008; 9.5 מיליון שקל על 2009; תשעה מיליון שקל על 2010, ובסך הכל 25.5 מיליון שקל. תוך כדי ניהול ההליך האזרחי, מס הכנסה חזר בו מחלק מהמספרים שהציג "בשל קושי ראייתי", ותיקן את השומה ל-16.5 מיליון שקל.
בהליך הפלילי הוכחו ביחס לזגורי רווחים של שני מיליון שקל בלבד: 1.2 מיליון, חלקו ברווחי "מג'יק וואן" ו-800 אלף שקל ממועדוני הימורים בבאר שבע. זגורי ושותפו הבכיר לארגון, רמי עזרן, היו זכיינים בעלי 10 אחוז כל אחד ב"מג'יק וואן" – אוניית הפאר שהציעה הפלגות נופש בים התיכון, ואשר היתה בעבר בבעלות חברות של קובי מימון. בכתב האישום פורטו, בנוסף, ההלוואות שנתן זגורי לגורמים שונים בהיקף של שבעה מיליון שקל, אך לא פורטו הרווחים.
בעקבות ההליכים הפליליים והאזרחיים, זגורי הגיש דו"חות בהם הצהיר על הכנסה של 350 אלף שקל בלבד בשנת 2008 ועל הפסדים של יותר ממיליון שקל בשנים 2009-2010. פרקליטו, עו"ד ליאור אפשטיין, טען כי ההכנסות שמייחסים לזגורי פיקטיביות: חלק גדול מהלוֹוים לא החזירו את ההלוואה או את חלקה וגם מאות אלפי שקלים שנטען כי קיבל כתוצאה מסחיטה באיומים – לא היו. עו"ד אפשטיין תהה כיצד מייחסים לזגורי הכנסה של חמישה מיליון שקל מ"מג'יק וואן" במשך שלוש שנים, כאשר בשנה השלישית, 2010, הוא נעצר כבר בחודש ינואר. עוד טען הסנגור כי לצורך חישוב רווחים, יש לקחת בחשבון גם את ההוצאות, כמו בכל עסק רגיל.
 |
| השופט יונה אטדגי |
מס הכנסה השיב כי בקביעת הסכומים הוא אינו כבול לסכומים שנקבעו במשפט הפלילי ויכול להרחיק מעבר להם, ולהניח הנחות נוספות על בסיס הראיות והממצאים שנקבעו בהכרעת הדין.
השופט אטדגי ציין: "שומה לפי מיטב השפיטה מתבססת על הנחות ולעתים גם על השערות. המערער לא ניהל ספרים, לא דיווח על עיסוקיו ועל הכנסותיו, ובהיעדר נתונים אמינים, אין פסול בשומה המתבססת על אומדנים והערכות… אל לנישום להלין נגד פקיד השומה שאינו בעל יכולת לקבוע ממצאים מדויקים, כאשר מצב זה נובע ממחדליו".
עוד ציין השופט: "בהליך הפלילי יש להוכיח את האמור בכתב האישום מעבר לכל ספק סביר. שונים פני הדברים בהליך שלפנינו – המשוכה הגבוהה שעומדת לפני התביעה בהליך הפלילי מונמכת בהליך האזרחי". למרות זאת, קבע השופט כי לזגורי יינתנו "הקלות" בקביעת הסכומים, מאחר שמס הכנסה עשה לעצמו עבודה קלה והתבסס רק על התיק הפלילי, מבלי לנסות לבסס נתונים נוספים לגביהם טען באמצעות ראיות ועדים.
לגבי הכנסות מספינת הקזינו: בכתב האישום בו הודה זגורי נאמר כי הקזינו באונייה הניב לו רווח של 1.2 מיליון שקל רק בין מאי 2008 לתחילת 2009. עם זאת, נאמר שם כי הקזינו, בבעלות חלקית של זגורי, פעל עד מעצרו – כלומר עוד שנה נוספת. מכאן, בית המשפט אישר את קביעת מס הכנסה ביחס להכנסות המשוערות של זגורי ב-2009 – שני מיליון שקל, אך קיבל את ערעורו על השומה שנקבעה לו בגין 2010, שנה שאותה בילה כמעט במלואה בבית המעצר.
 |
| עו"ד ליאור אפשטיין |
הכנסות מהלוואות בריבית: בהליך הפלילי נקבע היקף המחזור של חלק מההלוואות, כשבעה מיליון שקל, אך רק במקרה אחד הוזכר ההחזר (500 אלף שקל על הלוואה של 250 אלף). עוד נקבע, כי בהלוואות ל"מקורבים" גבה זגורי ריבית חודשית של שני אחוז, ובהלוואות לאחרים גבה ריבית של כ-10 אחוז. מס הכנסה ערך אומדן של ההכנסות מריבית והגיע לשמונה מיליון שקל בשנים 2008-2010. בעקבות הערעור של זגורי, מס הכנסה תיקן והודיע כי "נפלה טעות" בחלק מחישובי הריבית שבוצעו לפי 10 אחוז במקום שני אחוז. לאחר התיקון, התכווצה השומה ביותר מחצי.
הכנסות מדירות הימורים: כאן אישר בית המשפט את השומה ש"הועתקה" ללא שינוי מההליך הפלילי, בו נקבע כי חלקו של זגורי ברווחים עמד על 800 אלף שקל. טענת זגורי כי חלק מהרווחים נגנבו על ידי שותפו שהפך לעד מדינה לא זכתה להתייחסות, מאחר שזגורי חתם על הסכום שהופיע בכתב האישום המתוקן. השופט אטדגי דחה רמיזה כי זגורי בחר להודות תמורת הסדר שחילץ אותו מאישום ברצח ועשרות שנות מאסר.
הכנסה מסחיטה באיומים: כאן התקבל הערעור שהגיש עו"ד אפשטיין במלואו. בהליך הפלילי הודה זגורי שדרש מעבריין שחשד בו כי הוא מודיע משטרתי "פיצוי" של 600 אלף שקל. כתב האישום לא ציין האם אותו אדם אכן שילם, כך שההנחה אותה קיבל בית המשפט היא כי הסכום לא שולם.
