שופט בית משפט השלום בהרצליה, יעקב שקד, המליץ למשטרה ולרשות מיסוי מקרקעין לחקור חשד להעלמת מס בגין עסקת מקרקעין שהתבצעה בהרצליה לפני מספר שנים. זאת לאחר שלעיני השופט נחשף מסמך "נסתר", ולפי החשד, באותה עסקה התמורה שצוינה בהסכם המכר נמוכה מהסכום ששולם בפועל, יתכן שכדי "לעבוד" על רשויות המס.
בדיון המשפטי המדובר ניטשה המחלוקת על מי רובץ החיוב לשלם "דמי פיצול" למינהל מקרקעי ישראל, בגין עסקת המקרקעין. הנתבע, שמואל חלא, היה בעל זכויות החכירה של מקרקעין בשטח של 1,008 מ"ר ברחוב אסירי ציון 3 בהרצליה. התובעים, בנימין ורוחמה מוש, ביקשו לקנות את שטחו האחורי של הנכס, וב-15 באפריל נחתם חוזה מכר בין הצדדים, שהתמורה בו נקבעה לסך של 858,800 שקלים.
אלא שבמהלך המשפט התברר, כי חודשים קודם לכן נחתם בין הצדדים "זיכרון דברים" נסתר, בו הועמדה התמורה על 352 אלף דולרים – 126 אלף דולר יותר מהתמורה הנקובה בהסכם המכר. הסכום עליו דיווחו הצדדים לרשויות המס היה, כמובן, הנמוך מבין השניים. כשנתיים ומחצה לאחר חתימת ההסכם, ולאחר שהתשלומים כבר שולמו לרשויות המס, התגלע סכסוך בין הצדדים בכל הנוגע לדמי הפיצול שיש לשלם למינהל בשל העסקה. כאן התחיל הבלגאן.
באוגוסט 2010 שלח המינהל לפרקליטו של חלא, עו"ד שמואל זבולוני, דרישת חוב בסך 277 אלף שקלים. האחרון פנה לפרקליטם של בני הזוג, עו"ד דורון שמעוני, בדרישה לשלם את הסכום למינהל, וטען כי חוב דמי הפיצול חל על הרוכשים ולא על מרשו. או אז החל המאבק המשפטי, שנמשך שנים ארוכות.
בני הזוג מוש לבית המשפט, ודרשו מחלא לשלם את החוב, כמו גם לפצותם בפיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם המכר, בסך 20 אלף דולרים, 50 אלף שקלים בשל עוגמת נפש וכן 254 אלף שקלים בשל נזקים על התקופה בה נמנע מהם לעשות שימוש בנכס. בדיון שהתנהל בבית משפט השלום בהרצליה, עיין השופט יעקב שקד בחוזה השני שנחתם בין הצדדים, ומצא כי חלא התחייב לדאוג לכך שהזכויות בנכס יועברו לבני הזוג כאשר הן נקיות מחוב, וכן הבטיח לספק את האישורים הדרושים להעברת הזכויות, לרבות אלו המגיעים לממשלה ולעירייה. השופט קבע כי על חלא לשאת בכל התשלומים למינהל מקרקעי ישראל וכן לשלם לבני הזוג מוש למעלה מ-118 אלף שקלים ועוד 50 אלף שקלים שכר טרחה.
אבל השופט לא סיים בזאת. מאחר ובמהלך המשפט הוא נחשף לזיכרון הדברים הנסתר, בו נרשמה התמורה הגבוהה משמעותית מהסכום שנרשם בהסכם המכר עצמו, הוא ציין כי "אין חולק כי בוצע כאן מעשה חמור". כמו כן, כאשר הוגש זיכרון הדברים, התגלה כי המסמך נמצא בנאמנות אצל עו"ד שמעוני. לכן, קבע השופט כי הסוגיה טעונה בירור של הרשויות המוסמכות "מפאת חומרתו הלכאורית של הדבר", והעביר את המשך הטיפול בפרשה לאגף החקירות במשטרה ולמיסוי מקרקעין.
ת"א 42143-09-12
