זוכה נהג מרוצים שהואשם בדריסת צעירה בגלל ויכוח על חניה

דן טרוק בראיון על הספורט המוטורי בישראל (צילום מיוטיוב)

זיכוי חלקי לנהג תל אביבי שדרס שוטרת חיילת משוחררת בחיפה, במהלך ריב מיותר על מקום חניה ליד בית החולים בני ציון. האירוע זכה בזמנו לפרסום רחב בתקשורת. היא נפצעה, ונגדו הוגש כתב אישום על חבלה בכוונה חמורה, הפקרה לאחר פגיעה ואיומים. מול המתלוננת ש"זיגזגה" בעדויותיה, בית המשפט המחוזי בחיפה מצא את גרסת הנהג אמינה והשתכנע מטיעוני סניגורו, עו"ד שלומי שרון.

הוא, דן טרוק, איש הייטק בן 39, מצטיין דיקן טכניון בעל תואר שני בהנדסה, מנהל בכיר של מחלקת פיתוח בחברת הייטק עולמית. יש לו גם תחביב: הוא נהג מירוצים עטור פרסים, ואחד המוכרים בספורט המוטורי בישראל. היא, מור חדד, שאז אך השתחררה משירותה כשוטרת-חיילת בתחנת זבולון.

בשעת צהריים של אחד מימי יוני 2013, בקרבת בית החולים, היא שמרה על מקום חניה שהתפנה, בכך שעמדה עליו וחיכתה לחברתה, שתגיע עם הרכב בו נהגה ותחנה בחניה. טרוק, שנהג בהונדה סיויק, הבחין כי החניה פנויה. הוא פנה אליה, אמר לה שהוא מחכה זמן רב למקום חניה וביקש ממנה שתזוז. היא לא זזה ועל פי כתב האישום הוא איים עליה באומרו: "אם לא תזוזי אני אדרוס אותך".

חדד הנחושה נשארה לעמוד על מקומה בחניה, על המשמר, ולטענת הפרקליטות, טרוק עלה עם הגלגל השמאלי קדמי של ההונדה על רגלה השמאלית. היא צעקה ואמרה לו שהוא דורס אותה. לפי כתב האישום, הוא נסע רוורס ושאל אותה אם היא זזה, ולאחר שהשיבה בשלילה – נסע קדימה ושוב דרס אותה בכך שעלה עם רכבו על רגלה השמאלית. הפרקליטות הוסיפה וטענה בכתב האישום, כי לאחר מכן החנה טרוק את רכבו בחניה, יצא מהרכב ועזב את המקום, ללא שהחליף פרטים עם חדד, וללא שהזעיק עזרה, בעוד שהיא "נותרה בחניה פצועה כתוצאה ממעשיו". היא נפצעה ברגלה ונזקקה לגבס. 

המתלוננת, מור חדד (מתוך סרטון השחזור של האירוע)

לגרסתו של טרוק, הוא ביקש מחדד לפנות את החניה ולזוז, על מנת שלא תיפגע מרכבו, והחל לנווט את רכבו לתוך החניה, לאט ובזהירות. בשלב מסוים, טען, היא זזה לצד שמאל של רכבו והוא סובב את הגלגלים ימינה על מנת להימנע מפגיעה בה. טרוק העיד בבית המשפט כי אז שמע אותה "צועקת, קללות, בן זונה, מניאק, דרסת אותי, נתנה מכה לרכב שלי".  "יצאתי החוצה", סיפר בעדותו, "דבר ראשון שאלתי אם הכל בסדר, היא אמרה שדרסתי אותה, עמדה על רגליה, זזה, צעקה, קיללה. מההתנהגות שלה הנחתי שלא קרה שום דבר והלכתי. היא צעקה שדרסתי אותה ושאלתי אותה אם הכל בסדר, היא אמרה שאני בן זונה ומניאק, שתכניס אותי לכלא, שתהרוס לי את החיים, שתתבע אותי, זה מה שהיה לה להגיד באותו רגע. היא עמדה, זזה ודיברה. מהערכת מצב שלי, לא ראיתי שם אדם שנפצע או נדרס. ראיתי אדם כועס ומקלל ובזה רציתי לסיים את הסוגיה והלכתי, לא ראיתי טעם להמשיך".

"אין לי ספק שהנאשם לא התכוון לפגוע במתלוננת ואף ניסה להימנע מפגיעה בה, כדבריו". קבעה השופטת תמר שרון נתנאל, שהחליטה לזכות את טרוק מעבירות החבלה וההפקרה ולהרשיעו רק בעבירות מעשה פזיזות ורשלנות ברכב ובאיומים. "תיאורו את אשר אירע, כבר מהודעתו הראשונה במשטרה, תואם יותר את פרטי האירוע כפי שהתבררו… לעומת זאת גרסת המתלוננת באשר לפרטי האירוע והאופן בו נפגעה היה בלתי עקבי. המתלוננת עצמה שינתה את גרסתה הראשונית, לאחר שהתברר לה שעל פי גרסה זו היא לא יכולה היתה להיפגע, כפי שנפגעה".

השופטת הבהירה כי איננה סבורה שהמתלוננת שיקרה או בחרה להעליל עלילה על הנהג, אלא כי "היתה נסערת ונרגזת, ראתה את הדברים מנקודת מבט סובייקטיבית, פירשה את אשר מתרחש מנקודת מבט זו, דבר אשר השפיע גם על האופן בו היא זכרה ותיארה את אשר נאמר ואת אשר התרחש". כך או כך קבעה השופטת כי נוכח הסתירות המהותיות בדבריה לא ניתן לסמוך על התרשמותה: "צורמת, במיוחד העובדה שהמתלוננת הסתירה, תחילה, את העובדה שהניחה את רגלה לפני גלגל הרכב. ייתכן שהמתלוננת לא זכרה, או לא שמה לב לאופן המדויק בו התרחשה הפגיעה, אך יתכן גם שהיא הבינה שיש לה חלק בעובדה שהיא נפגעה וחפצה להסתיר זאת. כך או כך, שינוי מהותי זה בגרסתה פוגע, משמעותית, בתקפות דבריה באשר לפרטי האירוע".

השופטת תמר שרון נתנאל

בהכרעת הדין צוין גם עימות שנערך במשטרה בין חדד לטרוק, בו לא חזרה מגרסתה לפיה דרס אותה כשהיא עומדת מול הרכב. "ברי שבמצב זה היא לא יכולה היתה להיפגע כפי שנפגעה", קבעה השופטת.

לא רק שחדד סיפרה שנפגעה כאשר עמדה מול הרכב, אלא שעד לשלב מתקדם בשחזור שנערך עמה ועם טרוק, שללה בתשובה לשאלות חוקר משטרה כל אפשרות שהניחה את כף רגלה לפני גלגל הרכב, למרות שנשאלה במפורש על ידי החוקר. גם בשחזור הדגימה חדד, תחילה, מצב בו היא עומדת מול הרכב וטענה שכאשר עמדה כך, טרוק דרס אותה בפעם הראשונה. כאשר החוקר הקשה עליה ושאל אותה איך יכול להיות שבמצב כזה הגלגל עלה לה על הרגל השיבה: "אני לא יודעת, קסֶםֶ" והוסיפה שהכול קרה מאד מהר.

השופטת שללה את טענת המתלוננת לפיה השחזור היה מלחיץ, מתחה ביקורת על עבודת המשטרה וציינה כי "השחזור לא נערך כשורה", מבחינה זו שרכבו של טרוק, בשחזור, הגיע מהכיוון ההפוך. "עם זאת, אין בכך כדי להשפיע על האופן בו הדגימה המתלוננת את תנועתה בתוך החניה".

השופטת קובעת כי גם בפרטים נוספים שמסרה חדד לגבי האירוע, "נמצאו סתירות מהותיות" בין עדותה במשטרה לבין תשובותיה בבית המשפט, כמו גם סתירות בין עדותה לבין עדות חברתה שהגיעה אל המקום לאחר פציעתה.

עו"ד שלומי שרון

עו"ד שרון מסר בתגובה להכרעת הדין: "בית המשפט דחה לחלוטין את גרסת המתלוננת וקבע כי גרסתה אינה הגיונית, מלאת סתירות, לא עקבית ולא תואמת את העובדות בשטח ולכן דחה אותה לחלוטין וזיכה באופן מוחלט את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, שם נטען כי דרס בכוונה ובמתכוון את המתלוננת מתוך מטרה לגרום לה לחבלה חמורה והפקיר אותה במקום. העבירות בהן האשימה הפרקליטות את הנאשם בוססו כולן על גרסת המתלוננת, אשר כאמור קרסה לחלוטין לאחר חקירתה הנגדית. גם טענתה של המתלוננת שהנאשם לדרוס אותה במתכוון נדחתה לחלוטין.

"בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי לנאשם לא היתה כל כוונה לפגוע במתלוננת. עוד נקבע  בהכרעת הדין באופן מפורש כי הנאשם עשה כל שביכולתו על מנת למנוע כל פגיעה במתלוננת, שהמתלוננת הכניסה מיוזמתה את רגלה מתחת לגלגל הרכב וכי הנאשם לא יכול היה לראות ולא יכול היה לדעת שרגלה נמצאת מתחת לגלגל. החבלה שנגרמה למתלוננת נגרמה בשל התנהגותה והכל כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין. קריסת כתב האישום וגרסת המתלוננת מפורטים בהרחבה בהכרעת הדין המדברת בעד עצמה".

לטרוק הכרעת הדין הזו חשובה במיוחד. משרד התרבות והספורט הכיר בהישגים שלו כנהג מירוצים ובמהלך המשפט, ב-2014, קיבל מהמדינה תמיכה בפעילותו, בסך 50 אלף שקלים. "אני מכבד את החלטת בית המשפט אך לא מסכים עם קביעתו לפיה אמירה של 'תזהרי שלא תפגעי' מהווה איום", מוסיף עו"ד שרון, "לתפיסתי מדובר בפרשנות לא סבירה של עבירת האיום ועם סיום ההליך נבחן את המשך צעדינו בעניין זה".

גזר הדין יינתן לאחר שיישמעו הטיעונים לעונש.