 |
| הלכה חדשה. איזוק אלקטרוני |
בית משפט העליון לוקח צעד אחורה: לאחר שהשופט יצחק עמית קבע בהחלטת השחרור של רונאל פישר, כי מעצר תחת איזוק אלקטרוני הוא מעצר לכל דבר ועניין. כעת, כאשר אסירים פחות מיוחסים, מבקשים לנכות את ימי המעצר באיזוק אלקטרוני ממאסרם, השופטים נדרשים להכריע בסוגיה העקרונית, והם נמלכים בדעתם. "אין חולק שמעצר בפיקוח אלקטרוני דומה במאפייניו המהותיים דווקא למעצר בית ולא למעצר מאחורי סורג ובריח", קבעו השופטים סלים ג'ובראן, אליקים רובינשטיין וחנן מלצר בהלכה חדשה ערב חג החירות אשר קובעת כי אין לנכות תקופת מעצר באיזוק אלקטרוני מתקופת מאסר. לכל היותר יש להביאה בחשבון בעת מתן גזר דין.
לכתבה הלאקונה האלקטרונית של רונאל פישר – לחצו כאן.
"חוק הפיקוח האלקטרוני" נכנס לתוקף והחליף הוראת שעה ביוני 2015, אבל הותיר לאקונה בעניין מעמדו כמעצר או חלופת מעצר.
בחודש יולי 2015, במסגרת ערר שהגיש רונאל פישר על מעצרו עד תום ההליכים, הורה השופט עמית על שחרורו למעצר בית באיזוק אלקטרוני. השופט הסביר כי החוק החדש "לא יצר שינוי טרמינולוגי בלבד, אלא שינוי תפיסתי". לפיכך, "נאשם השוהה תחת פיקוח אלקטרוני נחשב לעצור".
מכאן הסיקו רבים שמניין הימים בהם נאשם שוהה במעצר מסוג זה ייחשבו כאילו ריצה מאסר בפועל. בעקבות ההחלטה, אשר "שדרגה" את המעצר בפיקוח מרחוק למעמד של מעצר מלא, הוגשו לבתי המשפט בקשות רבות אשר הצביעו על תקדים פישר, ודרשו לקזז ימי מעצר באיזוק מתקופות המאסר של לקוחותיהם.
 |
| רונאל פישר |
אי בהירות חקיקתית
הפסיקה החדשה של בית משפט העליון בעניין זה (אפריל 2016) ניתנה בעקבות ערעור שהגיש עבריין מין על 40 חודשי מאסר שהוטלו עליו עקב מעשי סדום בקטין. המערער התנפל על נער בסמטה, תלש מצווארו שרשרת זהב, גנב טלפון, ולאחר שדרש מהקטין שימסור את הקוד הסודי של כרטיס הבנקט, ונענה בסירוב, הוא כפה עליו מין אוראלי ואף ניסה לבצע בו מעשה סדום.
בית משפט המחוזי הורה לנכות מתקופת העונש חודש בו היה הנאשם עצור בכלא, אך דחה את בקשת הסנגור, עו"ד בועז קניג, לקזז מהמאסר את השנה בה היה הנאשם במעצר בית עם אזיק אלקטרוני. שופטי המחוזי ציינו כי הם כבר הקלו עם הנאשם, בזכות סיכויי השיקום שלו וגילו הצעיר, ובנוסף לקחו בחשבון את הזמן הארוך בו היה במעצר בית.
בערעור לבית משפט העליון הפנה עו"ד קניג להלכה שקבע השופט עמית בפרשת פישר, וכן להלכה הפסוקה המחייבת ניכוי ימי מעצר מעונשי מאסר. לחלופין הפנה עו"ד קניג למתווה שהציע סגן נשיא בית משפט המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא, הממונה מטעם הנהלת בתי המשפט על תחום האיזוק האלקטרוני. במאמר בו התייחס לסוגייה (לפני כשנה) בכתב העת "הסנגור", הציע השופט שפירא להתייחס לכל יום מעצר בפיקוח אלקטרוני כחצי יום מעצר בכלא, וליישם את נוסחת קיזוז הימים בהתאם.
 |
 |
| השופט יצחק עמית | השופט סלים ג'ובראן |
שופטי בית המשפט העליון דחו את הערעור והביעו הסתייגות עקרונית מהצעת השופט שפירא, הם קבעו גם כי אין מקום ליצירת "מפתח אריתמטי מדויק", שכן על מפוקחים שונים מוטלות הגבלות שונות.
"הכלל בדבר ניכוי ימי מעצר אינו קבוע בחקיקה, ומקורו בהלכה פסוקה של בית משפט זה המבוססת על רציונל מהותי הנוגע לאופיו ומאפייניו של המעצר", הבהיר השופט ג'ובראן בפסק הדין. "מעצר בפיקוח אלקטרוני דומה במאפייניו למעצר בית ולא למעצר מאחורי סורג ובריח".
לחיזוק דבריו הוא מצטט מדברי ההסבר לחוק החדש, ומבהיר, "מעצר בפיקוח אלקטרוני, על אף סיווגו המשפטי כצורת מעצר ולא כחלופת מעצר, שונה מהותית ממעצר במשמורת, ומגביל במידה פחותה בהרבה את העצור. מעצר בפיקוח אלקטרוני אינו כרוך בניתוק העצור מביתו וממשפחתו, ועל אף המגבלות הרבות הוא מאפשר לו מידה רבה של שליטה באורחות חייו, לרבות לעניין ניהול סדר יומו, ניהול ארוחותיו, שמירת פרטיותו, שמירה על קשרים חברתיים וכיוצא בזה. בכל ההיבטים האלה הוא דומה יותר, מבחינה מעשית, לחלופה של מעצר בית".
השופט ג'ובראן מבהיר, כי אמנם "תכלית המעצר בפיקוח אלקטרוני היא לצמצם את הפגיעה בחירות הנאשם… להפחית את השימוש באמצעי הפוגעני של מעצר על מי שאשמתו טרם הוכחה". אולם, "הימצאותו בתנאי מעצר בפיקוח אלקטרוני אינה שקולה לשלילת החירות המלווה מעצר מאחורי סורג ובריח.. אי ניכוי תקופת מעצר זו מתקופת המאסר אינו יוצר כפל ענישה".
 |
| עו"ד בועז קניג |
השופט אליקים רובינשטיין הצטרף לפסק הדין, והוסיף ביקורת על המחוקק, שהגדיר את האיזוק האלקטרוני כמעצר ולא כחלופת מעצר. "המינוח החדש אינו מוסיף בהירות; השדרוג המינוחי יצר קושי דימויי, שהערעור שלפנינו הוא פריו, של אפשרות ראייה מוטעית כאילו הפך המעצר בפיקוח אלקטרוני שווה ערך למעצר מאחורי סורג ובריח. לדעתי ראוי לשקול הבהרה חקיקתית".
בתגובה לפסק הדין מסר עו"ד קניג מסר תוך התייחסות לתיק של מרשו: "בית משפט שיחרר אותו באיזוק אלקטרוני שלושה חודשים לפני כניסת החוק החדש לתוקף. בנסיבות הכוללות של המקרה, היה נכון להעלות את הסוגיה לדיון בבית המשפט העליון, ושם הערעור נדחה תוך שבית המשפט הנכבד מצא לנכון לקבוע מסמרות לגבי יישום הלכה למעשה של חוק הפיקוח האלקטרוני החדש".
