ועדת חוקה אישרה את חוק חסימת אתרי אינטרנט

השרים גלעד ארדן ואיילת שקד בישיבת הוועדה בכנסת

ועדת חוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את "חוק הגבלת גישה לאתר אינטרנט לשם מניעת ביצוע עבירות". החוק כולל לראשונה הסדר לפיו ספקי אינטרנט ומנועי חיפוש יחויבו בצו בית משפט לחסום גישה לאתרי אינטרנט המציעים פרסום מודעות זנות, מכירת סמים, הימורים לא חוקיים, וכן אתרי פדופיליה ואתרים של ארגוני טרור. בית המשפט יוציא צו למניעת גישה לאתרים, לבקשת המדינה, במידה והדבר "חיוני" למניעת ביצוע עבירות. במידה והשרת שעליו האתר מאוחסן נמצא בישראל או בשליטת אזרח ישראלי, החוק מאפשר לתת צו להסרת האתר כליל משרת האינטרנט. הצו יכול שיינתן רק לחלק מאתר בו מתבצעת פעילות עבריינית, בעוד שחלק אחר בו מתקיימת פעילות חוקית לא ייחסם. הפרת הצו תהווה עבירה שלצידה עונש של שנתיים מאסר.

במתן הצו, ישקול בית המשפט המחוזי את מידת הפגיעה בציבור כתוצאה מהמשך פעילות האתר, ומאידך את מידת הפגיעה בגישה לגיטימית למידע באמצעות האינטרנט והסיכון לפגיעה בתוכן אחר שאינו קשור לביצוע העבירה, בין באותו אתר אינטרנט ובין באתר אחר, עקב שיטת ההגבלה המבוקשת.

המשטרה תוכל להציג לבית המשפט חומר חסוי, כגון מהאזנות סתר וחקירות, כתשתית למתן הצו. לדיון בבקשת המדינה לחסימת אתר, יזומנו בעלי האתר או מפעיליו "אם ניתן לאתרם", וספקיות האינטרנט. לא תתפרסם הודעה מוקדמת לציבור ביוזמת המדינה על כוונה לחסימת אתר, אך "גורמים ציבוריים", כלומר עמותות שאינן קשורות למפעילי האתר יוכלו לבקש עיון חוזר בצו ולטעון בשם הציבור בבית המשפט כדי להגן על האינטרסים של כלל המשתמשים באינטרנט שעלולים להיפגע מהחסימה.

בדיונים בהצעת החוק התריעו נציגי האגודה לזכויות האזרח כי החוק יפתח פתח לצנזורה של אתרי אינטרנט "בדלת האחורית", בחלק מהמקרים על בסיס ראיות מודיעיניות חסויות ואף במעמד צד אחד. בחוק נאמר כי "לשם החלטתו, רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט".

חברי הכנסת תמר זנדברג, דב חנין ויעל כהן פארן מחו על מחיקת סעיף שחייב פרסום הודעה מקדימה לציבור על בקשה לחסימת אתר, והביעו חשש מהרחבת רשימת "האתרים האסורים", בהמשך, לאתרים נוספים בהם לפי תפיסת הממשלה מתבצעות עבירות, ואף לאתרים של "עבריינות פוליטית" לפי תפיסת הימין, כגון אתרים הקוראים לחרם ואתרי שמאל, עד פגיעה בחופש הביטוי.

השר לבטחון הפנים, גלעד ארדן בירך על החוק. לדבריו זהו "צעד ענק ליכולת המשטרה להילחם בפשיעה ובהסתה במרחב המקוון. במדינת ישראל קיים מצב הזוי לפיו למשטרת ישראל אין סמכות להגביל או לחסום גלישה לאתרי אינטרנט המעודדים עבירות פליליות או מבצעים אותן. סגרנו היום פער אכיפתי של שנים רבות שבהן החוק הקיים היה מנותק ממגמת המעבר של הפשיעה לרשת. הסמכויות החדשות יאפשרו למשטרה לשים קץ לחוק הג'ונגל ברשת". ארדן הביע תקוה כי זו סנונית ראשונה לפני אישור "חוק הפייסבוק" המכוון ספציפית לעבירות טרור והסתה ברשת החברתית.

גם שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי מבחינתה "מדובר בחוק טריוויאלי המונע הפיכת האינטרנט לשטח הפקר. המשטרה עוצרת סוחרי סמים, ועכשיו היא תוכל להוריד גם את האתר המשמש אותם".

תנ"צ ערן קמין (מימין) ולידו מפקד יחידת הסייבר סנ"צ מאיר חיון

ראש חטיבת החקירות במשטרה, תנ"צ ערן קמין הסביר: "תוקפים אותנו רבות שאנחנו לא פועלים נגד 'אתרי ספא או היכרויות', שהם מסווה לזנות, ואנחנו צריכים את הכלי שיאפשר לנו לפעול היכן שהחקירה לא אפשרה להגיע לעבריין עצמו. אנחנו מעוניינים להוריד את האתר שלא יפגע בציבור הרחב, ולהמשיך לפעול במישור הסמוי נגד העבריינים כדי לבסס ראיות. אנחנו מנסים לפעול לטובת הציבור הרחב ובמידה שנציג ראיות חסויות, החשאיות היא משיקולי חקירה".

בדיון קודם אמר תנ"צ גדי סיסו, סגן ראש אגף החקירות במשטרה, כי "ברשת פעילים כ-120 אתרים שמוכרים סמים ו-50 אתרי הימורים". לדבריו, המשטרה רואה בחוק כלי מניעתי. "אדם שירצה להיכנס לאתר הימורים  יראה הודעה שהאתר נסגר עקב פעילות בלתי חוקית ברשת".

נציגת איגוד האינטרנט הישראלי הציגה מאידך את הקלות בה משתמש מיומן יכול לעקוף חסימה לכאורה שבוצעה לאתר אינטרנט,  וכמובן את קלות העברת האתר לכתובת חדשה.