 |
| השופטים גיליה רביד וירון לוי |
קדם משפט פלילי כזה עוד לא היה כאן.
שלב ההוכחות במשפט של פרשה 512 אותו התעקשו שופטי ההרכב, גיליה רביד, ירון לוי ושי יניב, לפתוח כסדרו ובמועד שנקבע, חמש פברואר, למרות שלא הוסדר הייצוג המשפטי של הנאשם מספר 1, יצחק אברג'ל, סיפק כצפוי סערת רוחות.
את הבוקר הסוער פתח הנאשם משה מלול. איך שהשופטים נכנסו לאולם והתיישבו הוא צעק מעבר לקירות הזכוכית של ספסל הנאשמים, "איך אפשר לנהל תיק בלי סנגורים", ונתן את האות לסדר היום. השופטת גיליה רביד מיהרה להשתיק אותו ומלול הדהים את הנוכחים כאשר הטיח בה ובשופטים, "את בכלל אשכנזיה, כולכם אשכנזים, משנות החמישים אתם דופקים אותנו…".
השופטת הורתה להוציא אותו ובאולם התפתח דיון על פרשנות החלטת בית משפט העליון, לשחרר את הסנגוריה הציבורית מהייצוג של יצחק אברג'ל. בשלב מסוים אברג'ל נטל את רשות הדיבור ואמר להרכב השופטים: "אתם גרמתם לזה שהסנגור שלי עו"ד שמשון וייס יתפטר, ועכשיו גם אני צריך זמן כדי ללמוד את חומר הראיות בתיק".
השופטת רביד הודיעה לנוכחים באופן נחרץ כי היא החליטה על המשך המשפט, והסבירה כי בית משפט העליון אשר הורה לשחרר את עו"ד וייס מהיצוג של אברג'ל לא הורה לעצור את המשפט. השופטת רביד ביקשה מנציגי התביעה להעביר את חומר הראיות ישירות ליצחק אברג'ל, כדי שיוכל לייצג את עצמו, וציינה כי המשפט יפתח היום עם עדי פריפריה טכנים שהם לא מהליבה של התיק, כדי שאברג'ל יוכל להתכונן להמשך.
אברג'ל לא עבר על זה בשתיקה, והגיב בנחרצות משלו: "אני לא מבין למה את לא יורדת מהעץ שאת עלית עליו ומתעקשת לנהל תיק פלילי חמור ללא ייצוג של הנאשם המרכזי. למה היה לך קשה לתת לעו"ד שמשון וייס עוד ארבעה חודשים כדי ללמוד את חומר הראיות".
 |
| יצחק אברג'ל בכניסה לבית משפט |
היה מאכזב לראות הבוקר שדווקא במשפט הפלילי הכי גדול ומסוקר, סדר הדין נראה ככזה שמתערער לגמרי. זה החל עם ההתעקשות האסטרטגית של השופטים והנהלת בתי המשפט, לערוך את המשפט דווקא באולם הצפוף שבקומה מינוס 2, בזמן שבמחוזי תל אביב החדש יש כמה אולמות גדולים ומרווחים הרבה יותר. מתוך שבע שורות הספסלים באולם, חמש הן של עורכי דין מהתביעה וההגנה, שורה לתקשורת, ושורה בלבד נותרה לקהל ולבני המשפחה בסוף האולם. עורכי דין רבים נותרו ללא מקום ישיבה, וזאת בזמן שהנאשמים כלואים בתוך תא האטום שנבנה במיוחד למשפט הזה.
מעבר לכך שקשה לראות ולשמוע את הנעשה בקדמת האולם, מהנאשמים העצורים והמשוחררים בערבות נמנעת הזכות לשבת ליד הסנגורים שלהם בזמן המשפט ולהעביר הערות ושאלות בזמן אמת כאשר עניינם נדון על ידי השופטים, התובעים והעדים בתא הזכוכית המשוריין. "מראית הצדק צריכה גם להיראות", אמר לשופטים מאיר אברג'ל, "אם הייתם רוצים הייתם יכולים לדאוג לאולם אחר, אבל אתם לא עושים כאן משפט הוגן".
דוגמה נוספת לחיכוכים המיותרים אפשר לראות בעובדה שהנאשמים מוחזקים בתנאים קשים משעות טרום הבוקר, בנסיעות מתישות מבתי סוהר מרוחקים, בפוסטות ותאי מעצר קפואים, ללא מזון ושתייה חמה. בסביבות השעה 12 בצהריים, כאשר הם ביקשו הפסקה לשירותים ואוכל, נזפה בהם השופטת, "חכו עוד שעה, מה יכול להיות". השופטת אולי לא שמה לב אבל חלק גדול מהנאשמים הם אנשים מבוגרים בשנות החמישים והשישים, חלקם חולים, סוכרתיים, חלקם סתם אנשים בראים ורעבים, שלא לומר מתוסכלים. התוצאה: מטח קללות וגידופים לעבר השופטים והתובעים בתיק.
ככל שהטונים באולם התגברו כך התגברו גם הערות השופטת רביד, שהרבתה לגעור בנאשמים ובסנגורים והקפידה להעיר להם על כל פרט קטן. למשל, כאשר הנאשם עופר בוהדנה דיבר על הסנגור הציבורי המחוזי בשמו הפרטי, אלקנה, היה חשוב לשופטת להעיר לו, "זה עו"ד לייסט בשבילך". המחלוקת עם הנאשם בוהדנה על הייצוג שלו נמשכה, והשופטת הציעה גם לו לייצג את עצמו.
בוהדנה ביקש ממנה להקשיב למצוקות הנאשמים כמוהו אשר נתקעו ללא ייצוג. "אנחנו סתם מגיעים לכאן, הכל הצגה לפרוטוקול", זעק בוהדנה והשופטת נזפה בו ודרשה מאשתו לא להתערב בדיון. בסיום הויכוח היא החליטה שעו"ד אור שפירו שייצגה אותו באופן פרטי ולא קיבלה תשלום תמשיך לייצג אותו עד להסדרת הנושא עם הנהלת הסנגוריה הציבורית.
לרגעים היה נדמה כי השופטת רביד עם מזגה החם מאבדת שליטה בעימותים המילוליים, ובדיוק כמו הבחירה השגויה באולם הקטן הזה עם כל התאים המשוריינים, ווהתעקשות על התאריכים הבלתי אפשריים, כל אלה משחקים לידיהם של כל המעוניינים להימנע מקיום המשפט או לדחות אותו עד אין קץ. עד כדי כך הידרדרה האווירה באולם שיצחק אברג'ל פנה לתובע ניסים מרום מספסל הנאשמים ושאל אותו: "מה אני צריך לעשות כדי לפסול את השופטים האלה?", ואז הוא פנה גם לשופטים והעיר להם בציניות, "גם כשעושים הצגה, צריך להתכונן ולעשות אותה כראוי".
 |
| "כולכם אשכנזים". משה מלול |
המופע של שפטל
עו"ד יורם שפטל הודיע לבית משפט כי הוא מבקש מהשופטים לפסול את עצמם על רקע הסירוב שלהם להאריך את הזמן שהיה דרוש לנאשם 1 אברג'ל כדי ללמוד את החומר. שפטל מייצג אמנם את הנאשם גולן אביטן אבל אומר שהבעיות עם הייצוג של אברג'ל משפיעות על כל הנאשמים ועל ניהול המשפט כולו.
התובע מרום אומר שהרעיון של שפטל נולד בזה הרגע עקב האמירות של אברג'ל, כמה דקות קודם לכן. שפטל התנצח איתו והסביר שכוונתו לבקש פסילה של השופטים ידועה מאז שנודע על הודעת ההתפטרות של עו"ד וייס. "שפת הגוף של בית המשפט משדרת הסכמה עם התובע על כל דבר", אמר שפטל וסחט מהשופטת רביד מנה נוספת של תרעומת. כאשר היא דרשה ממנו לחזור בו מהדברים, שפטל השיב בדרכו כי הוא חוזר בו מהדברים אבל מבקש מבית המשפט להפסיק להלך עליו אימים.
השופטת: נסיון לומר שבית משפט נותן פתחון פה לתביעה ולא לסנגורים אין בו ממש, הרי התביעה בקושי אומרת משפט אחד או שניים.
שפטל אמר באולם שהוא ועו"ד יניב שגב נפגשו עם עו"ד וייס טרם הגשת הודעת ההתפטרות שלו, . לדבריו, בפגישה הזו הם דנו בסירוב בית המשפט להאריך את הזמן ללימוד חומר הראיות ובסירוב הסנגוריה הציבורית לתת סיוע של מתמחה נוסף לעו"ד וייס, כדי להשתלט על כמות החומר הרלוונטי ליצחק אברג'ל עצמו.
לשאלת השופט לוי, מה בעצם העילה שלו לפסילה השיב שפטל: "התעקשות השופטים לא לדחות את פתיחת המשפט בארבעה חודשים נוספים כדי שהנאשם המרכזי אברג'ל יוכל להתגונן כראוי. נוצר מצב בלתי נסבל מבחינת הסנגוריה הציבורית, בתמיכת הפרקליטות, שלכאורה אני יעצתי לשמשון וייס לא להתייצב למשפט. זה לא מה ששמשון וייס חושב. הרי הוא אמר את זה כאן באולם לפני שלושה חודשים, שהוא לא יספיק ללמוד את כל חומר הראיות בשלושה חודשים. הוא אפילו אמר כאן שבית משפט מהלך עליו אימים".
עו"ד אלי מויאל, המייצג את אילן בן שטרית מצטרף לבקשת הפסלות של עו"ד שפטל. "לבן שטרית מייחסים ניהול בארגון של אברג'ל ביפן ובאירופה והוא מושפע באופן ישיר ממה שקורה עם נאשם 1, אברג'ל. איך יכולל להיות שמר אברג'ל ייצג את עצמו בתיק כזה כאשר הוא לא משפטן, מה הוא יודע על מושגי יסוד במשפט הפלילי? אם הגנתו תיפגע גם הגנת מרשי תיפגע".
עו"ד משה יוחאי ביקש לדבר על חוסר היכולת לייצג את מאיר אברג'יל כל עוד יצחק אברג'יל לא מיוצג.
השופטת נזפה בו גם על כך באומרה, כי "אני לא מבינה מדוע מפריע לנאשם 3 שנאשם 1 אינו מיוצג. יוחאי השיבה לה, "אנחנו רוצים לנהל את המשפט הזה ומה שיישמע פה עוד לא נשמע במדינת ישראל, אבל אם לא יהיה יצוג לנאשם 1 אנחנו נצטרף לבקשת הפסילה".
 |
| המרחק בין הסנגורים לנאשמים ובעיות נוספות |
התובע נסים מרום הודיע לבית המשפט כי אין שום סיבה לבקשה עו"ד שפטל לפסול את עצמם.
השופטת על בקשת הפסילה: "אנחנו מסרבים לבקשת הפסילה משום שאין בה ממש. בהחלטת קודמות דחינו את בקשת הסנגוריה לשחרר אותה מייצוג נאשם 1. בית משפט העליון קיבל הערר על החלטתנו והורה על קבלת ההתפטרות של עוד וייס והסנגוריה. ההחלטה נבעה מהוראת הנאשם 1 שהורה לסנגור לא להתייצב לייצוג. היום הוא נמצא במצב שאינו מיוצג. במצב זה מבקשים לראות עילה לפסלות בית המשפט על רקע של משוא פנים. לא מצאנו לכך סימוכין והמשפט יימשך".
שפטל מבקש לדחות את המשך המשפט עד לערעור לבית משפט עליון על ההחלטה בעניין הפסלות. תוך 48 שעות נגיש ערעור על ההחלטה לא לפסול את עצמכם. אבל גם לבקשה זו סירבו השופטים והעלו לדוכן העדים את שני העדים הראשונים: פקידים בצ'יינג' יהודה לוי, שנכחו בצ'יינג' בעת הפיצוץ. שני העדים סיפרו על כך שרוזנשטיין היה נוהג להגיע מפעם לפעם ללא הודעה מקודמת לצ'יינג', כדי לבצע המרות של כסף מזומן. בזמן שהתביעה הריצה את הסרט בו נראה רוזנשטיין לבוש שחורים נכנס לצ'יינג', מסדיר את ענייניו ויוצא, כמה שניות לאחר מכן התפוצץ מטען החבלה שגרם למותם של נפתלי מגד, משה מזרחי ורחמים סרויה.
בסיום העדות של כל אחד מהשניים דאגה השופטת רביד להציע בפורמליות לאברג'ל לשאול את העדים בחקירה נגדית כמי שמייצג את עצמו, ואילו אברג'ל השיב לה בנימוס פורמלי משלו, "אין לי עורך דין ואין לי מידע על החקירה של העד הזה, כך שאין לי אפשרות לשאול מה מותר ומה אסור. את תשאלי אותי ואני אענה לך שוב ושוב, שאת מנעת ממני ייצוג וסנגוריה".
בסיום הדיון פנתה השופטת רביד לאברג'ל בהצעה לא פורמלית נוספת, "אולי תארגן לך עורך דין בכל זאת, על הזמן הדרוש לך אנחנו נסתדר כבר". תשובה היא לא קיבלה על זה.
