הרשימה החדשה של החשבונות השוויצרים

מימין: עו"ד אורי גולדמן, משה אשר ועו"ד אפי נוה

"החקירה לגבי בנק יו.בי.אס מאוד מוצלחת, הגענו לרשימות של ישראלים, יש הרבה שמות והחקירה בעיצומה. בזמן הקרוב נראה עוד פעילות. יש לנו עכשיו רשימה של בנק שוויצרי נוסף,אנחנו עובדים עליה מודיעינית וחקירתית". כך גילה אתמול ראש רשות המסים, משה אשר, בכנס שערך ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין בנושא ההון השחור.

גם לרשות לאיסור הלבנת הון יש גישה למידע מהבנקים השוויצרים. היועצת המשפטית של הרשות, עו"ד שלומית ווגמן-רטנר, חשפה בכנס שנערך במלון קרלטון בתל אביב כי החלפת מידע מתבצעת עם הרשויות לאיסור הלבנת הון האמריקאיות ושיתוף פעולה החל להתקיים גם עם הרשות המקבילה בשוויץ.

דורון אברבוך, מנכ"ל בנק קרדיט סוויס ישראל ניסה להרגיע את הרוחות: "אנחנו לא מגרשים לקוחות. לא הרגנו את הבנקאות השוויצרית, רק הפכנו אותה ליותר בטוחה ומסודרת. אנחנו מבקשים מהלקוחות להצהיר שההון מדווח לרשויות והוצאנו מהמערכת חשבונות של פחות ממיליון דולר".

עו"ד אורי גולדמן, שריכז את ההשתלמות, טען ש"התחושה היא שמבחינת הרשויות, אין  מעצורים ואין עוד רגל על הבלם. מאז שהוכרזה המלחמה בהון השחור היאמרחפת כענן על כל פעילות עסקית, ונקודת המוצא הפכה לכזושכל פעולה וכל הון מלכתחילה, חשודים כבלתי לגיטימיים".

עו"ד עדי ברקאי טען שבמסגרת הליך "הגילוי מרצון" אפשר היה להחזיר מיליארדים רבים לארץ, אלא שעלות ייבוא ההון אסטרונומית כי הקנסות והריביות מכפילים ומשלשים את הסכומים, ואנשים שהתרגלו לחיות עם החשש של ההון הבלתי מדווח מחליטים "להמשיך ולהמר".

מימין לשמאל: השופט ארניה, רו"ח קנה, עו"ד ארד איילון, רו"ח שטרק ועו"ד ברקאי

"החיסיון של עורכי הדין מול הלקוחות הוא אצבע בעין לרשויות, ויש מאמץ עיקש לפגוע בו", טען עו"ד דרור ארד-איילון, במושב תחת הכותרת "עורכי דין V רואי החשבון" שעסק בשאלה למי יש יתרון בטיפול בבעלי ההון. לשופט רפי ארניה מבית משפט השלום בראשון לציון היתה תשובה מוחצת בעניין: "אין שום חיסיון בחוק לרואי החשבון. אני חושב שצריך להיות להם חיסיון, אבל אין כזה. אפילו לבעלי מקצוע כמו עיתונאים יש חיסיון יחסי. רואי חשבון לא יכולים לסרב למסור מסמכים, אחרת ייחקרו בחשד לסיוע בהלבנת הון ושיבוש מהלכי משפט".

השופט ארניה אמר כי בצו החדש שהטיל חובות על עורכי דין ורואי חשבון, יש שלוש דרמות. "דרמה ראשונה: חובה על הלקוח לספר לכם מה מקור הכסף. דרמה שנייה: אחרי שהלקוח עוזב את החדר, הצו מחייב אתכם לשקול האם הלקוח מלבין הון, ויש בו שורה של פרמטרים לעסקים מפוקפקים. דרמה שלישית: את הפקפוקים תתעדו ב'טופס הלשנה' שאותו תמסרו לממונה במשרד המשפטים לפי דרישה או על פי צו שופט". אך לעורכי הדין מוקנית, לדבריו, היכולת להתגונן בבית המשפט בטענת חיסיון, בעוד שרואה החשבון "ימסור גם ימסור".

עו"ד ארד-איילון הוסיף ש"רואי החשבון לא צריכים להיות אלו שעוסקים בעניין הזה. האתוס שלהם הוא הרבה פחות ערמומי מהאתוס של עורכי הדין, שיודעים לעשות reframing לעובדות".

מימין: עו"ד בעז בן צור, פול לנדס, יעל גרוסמן ופרקליטת מחוז ת"א ליאת בן ארי

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד פול לנדס, טען שעורכי הדין מפזרים דיסאינפורמציה לגבי החובות שהוטלו עליהם: "אין חובת דיווח, והחובות שהחלנו לא עומדים עדיין בסטנדרט הבינלאומי".

הפאנל שבו השתתף לנדס עסק בחקיקה שנראית כהולכת ומתקרבת: הכללת עבירות מס כעבירות הלבנת הון. עו"ד יעל גרוסמן ועו"ד בעז בן צור טענו שבישראל דווקא מיושם משטר איסור הלבנת ההון העולמי בפרשנות המחמירה ביותר, ולכן אין הגיון בהצמדת עבירות הלבנת הון לעברייני מס, שהענישה כנגדם תעלה בכמה דרגות.

"קיימת אנומליה, אם עבירות מרמה נחשבות להלבנת הון – אז עבירות מס הן מרמה כלפי המדינה", השיב לנדס, ועו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) חיזקה אותו: “השיח מכובס. אני לא רואה שום הבדל בין עבירות שוחד לעבירות מס, והתיקון יתקבל, הרכבת כבר יצאה. שואלים על שיקול הדעת שלנו בעניין הזה, והוא לא שונה משיקול הדעת שאנחנו מפעילים בכל עניין אחר, כמו בהחלטה אם להעמיד לדין נאשם בשוחד או במרמה והפרת אמונים".

עורכי הדין אורי גולדמן ואלברט הראל