עדויות מחשמלות וחיים טובים

עד המדינה אורן אהרונסון מבלה עם אשתו עו"ד ליאת אהרונסון (צילום מתוך עמוד הפייסבוק של בני הזוג)

לפרשת הצוללות שמסעירה את המדינה יש "אחות" גרמניה בוגרת, פרשת סימנס והשוחד לבכירי חברת החשמל, שהדימיון הרב בינהן מלמד על כך שהגנום האנושי מושחת מיסודו כנראה, והנה, אפילו באליטות לא לומדים לקח.

בשתי פרשות השוחד מדובר על רכישת תשתיות אסטרטגיות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, כאשר נחיצות רכיבי הרכש (כמות הצוללות לצד מספר טורבינות הגז) מוטלת בספק על ידי הדרגים המקצועיים, אבל חוות דעתם המלומדות נדחות על הסף בדרג מקבלי ההחלטות, בין היתר משום שההתקשרויות התבצעו במודל של ספק יחיד, ללא מכרז.

חרף התראות גורמי מקצוע על כך שחברת החשמל אינה בשלה לרכישת הטורבינות לצורך הפעלה בתחנות הכוח הקיימות, נרכשו מסימנס שתיים מתוך חמש טורבינות הגז שהוזמנו בעלות של 200 מיליון אירו, ומאז הרכישה בשנת 2004 הן "שכבו" מספר שנים במחסני חברת החשמל עד שהושמשו בעלויות מאוד גבוהות לתחנת הכוח בחיפה.

חקירת הרשות לניירות ערך חשפה תרבות שוחד מסיבית בחברה הלאומית, אבל לא השכילה לחשוף את נתמונה המלאה ולמצות את הדין עם כל המעורבים, לרבות אלה שהורשעו. התברר שכל הרכש מסימנס, טורבינות בחצי מיליארד אירו ומערכת שליטה ובקרה ברשת החשמל, רופד בכספי שוחד אשר שולמו לשבעה בכירים בחברת החשמל, בהם שני משנים למנכ"ל וראשי אגפים אשר הורשעו בקבלת מיליונים לחשבונות בנק זרים תמורת קידום האינטרסים של סימנס.

חשיפת הצמרת המושחתת בחברת החשמל הישראלית נמשכה כמעט עשור מאז נפתחה החקירה ב-2006 בדיוק כמו בתיקים של רוזנשטיין ואברג'ל, בעקבות חקירה פדרלית בארה"ב בה נחשפו מעל מיליארד דולר מכספי השוחד שחילקה סימנס בעולם. צו מעצר ראשון בישראל הוצא נגד יו"ר ועדת המכרזים והדירקטור לשעבר של חברת החשמל הישראלית, השופט המיוחס לשעבר, דן כהן, ומנכ"ל סימנס ישראל, אורן אהרונסון. בזמן שהשופט כהן נמלט לפרו, רשות ניירות ערך ופרקליטות מיסוי וכלכלה גייסו את אהרונסון כעד מדינה נגדו מבלי לבדוק בציציותיו, וללא חובה להגיע לחקר האמת.

תחנת הכוח חגית

ואכן, עד המדינה המהוקצע מהאליטה הכלכלית היתל בחוקרים והסתיר לפחות שישה בכירים אחרים מחברת חשמל אשר נהנו מכספי השוחד שהוא חילק בנדיבות. הדבר נחשף בדיעבד רק כעבור תשע שנים, שוב בעקבות קבלת מידע מחו"ל, הפעם בזכות הסרת חסיונות על מידע בנקאי בשוויץ. או אז נחשפו חשבונות הקש אשר שימשו את אהרונסון ואת גיסו, שלמה דניאל, בעל חברת טקסטיל בהונג קונג, כצינור להעברת כספי שוחד לששת הבכירים שעד המדינה אהרונסון כיסה עליהם בגל הראשון.

יאשה חאין, מנהל אגף ייצור שהתקדם לתפקיד משנה למנכ"ל חברת חשמל עד שפרש ב-2014 ימים ספורים לפני מעצרו; דוד קון, לשעבר המשנה למנכ"ל החברה; יונה שוויצר, מנהל אגף תכנון הנדסי, וסגני ראשי האגפים חיים ברנר, צבי אייל ודוד אלמקייס. השופט לשעבר כהן הוסגר ב-2013, ונשפט לשש שנות מאסר בלבד, כל השאר קיבלו בין שנתיים לארבע שנים בהסדרי טיעון מצחיקים, שעבריינים מהשורה יכולים רק לחלום עליהם, ותשאלו את ריקו שירזי שנשפט לתשע שנים על חשבונות פיקטיביות, או את עופר מקסימוב שנשפט ל-18 שנות מאסר על כספים שגנבה אחותו לטובתו.

לכאורה, פרשת חברת חשמל על כל מחדליה ועיוותיה היתה אמורה להיות מאחורינו, אלא שמתברר כי אפילו כעת אין ודאות שנחשפו כל מקבלי השלמונים. על פי חשיפת הרשויות בארה"ב והודאת סימנס העולמית, החברה העמידה לטובת אהרונסון (סימנס ישראל) 20 מיליון דולר לשימון הבכירים בחברת חשמל, אולם לפי תביעת פיצויים שהגישה השנה חברת חשמל נגד ששת מקבלי השוחד ידוע שהם קיבלו 6.5 מיליון דולר בלבד (כהן ארבעה מיליון, והאחרים התחלקו ב-2.5 מיליון נוספים). לאן נעלם אם כן הכסף שלא התגלה עד כה, האם הוא נותר אצל עד המדינה אהרונסון או שהוא חולק ליעדים נוספים בכלכלה הישראלית?

מורן גנוסר. הציק למערכת ופוטר (צילום באדיבות התנועה לאיכות השלטון)

מורן גנוסר נגד חברת חשמל

אחת מדמויות המפתח בחקירת השוחד בפרשת סימנס מתחילתה הוא מורן גנוסר, מנתח מערכות שעבד בחברת חשמל במשך 10 שנים והתריע בזמן אמת בפני מנהלים בכירים ובהם חאין (שהורשע בשוחד בגל השני) על תקלות תפעוליות במערכות של סימנס. בעקבות המידע היחודי שגנוסר מסר לבכירי החברה, לרשות ניירות ערך ולעיתונות, הוא נותר מאחור כנהוג אצלנו ופוטר מעבודתו הנחשקת והמתוגמלת בחברת החשמל.

גנוסר אינו מרפה, הוא מנהל מאבק הישרדות אישי וציבורי, וזכה על כך בתואר אביר איכות השלטון של התנועה לאיכות השלטון. מצד אחד הוא תובע את חברת חשמל בטענה כי פוטר על רקע חשיפת השחיתות שהוכחשה במשך תשע שנים. מצד שני הוא מוסר מידע לרשות ניירות ערך וכאשר שם מתמהמהים כהרגלם הוא מציף בנחישות יוצאת דופן את כל העיתונאים הכלכליים והחוקרים באינספור פרטי מידע על מה שהתרחש בפרשת סימנס בחברת החשמל.

בתביעה שהגישה סימנס העולמית נגד עד המדינה אורן אהרונסון הוא נדרש להשיב לחברה שמונה מיליון אירו, חלק מכספים שסימנס העמידה לו לכאורה לצורך תשלומי שוחד לבכירי חברת חשמל, ולפי התביעה נותרו אצלו.

במסגרת הנסיונות לפתור את תעלומת מיליוני הדולרים שנמסרו מסימנס העולמית לאהרונסון, לצורך קידום האינטרסים שלהם בחברת החשמל של ישראל, גנוסר פנה לאחרונה לרשות ניירות ערך והציע לחקור את תפקודו של היועץ המשפטי לחברת החשמל ב"תקופת הזוהר", עו"ד דוד יהב, שהיה בין מאשרי החוזים עם סימנס.

יהב היה יועמ"ש חברת חשמל במשך 20 שנה ופרש מתפקידו ב-2014, משמע הוא המשיך לעבוד בחברה אחרי הגל הראשון (פרשת דן כהן ואהרונסון) לצד ששת המושחתים שנחשפו רק בגל השני. בעקבות הבקשה שהעביר גנוסר לחוקרי הרשות בעיצומה של חקירת הגל השני, בחודש פברואר אשתקד זומן עו"ד יהב לחקירה במשרדי הרשות – במעמד של עד ולא של חשוד אשר נחקר באזהרה. העדות של עו"ד יהב ברשות הגיעה ל"פוסטה" ופרטיה מפורסמים כאן לראשונה.

עו"ד דוד יהב. היועמ"ש לא ידע

עו"ד דוד יהב מדבר

"סמכתי בעיניים עצומות על אנשי המקצוע", אמר יהב לחוקר הרשות עידן גל כאשר התבקש לתת הסברים לתרבות השוחד שהתנהלה מתחת לאפו כיועץ המשפטי. "מקצועית טיפלתי בפן המשפטי של כלל עסקאות החברה, לרבות סימנס. דוד קון, המשנה למנכ"ל היה בשבילנו אוטוריטה. מאוד הערכתי אותו, הערצתי אותו. לא העליתי על דעתי שהאנשים הבכירים מולם אני עובד מספרים סיפורים. לא ראיתי שום דבר שהעלה לי איזשהו חשש שיש פה משהו לא כשר..

"בשלב מסוים איבדתי הרבה מתמימותי ואני רוצה לספר לך סיפור קצר", אמר יהב ונכנס לשורשי תרבות השחיתות בחברת החשמל. "בחודשים הראשונים לעבודתי בחברה שמעתי על מעטפות המשולמות על ידי אחד הספקים לעובדים. הלכתי עם זה למנכ"ל החברה דאז רפי פלד, והוא שאל אם מי שמסר לי את הידיעה יהיה מוכן לספר על כך. עניתי בשלילה, והוא אמר שאין מה לעשות. הלכתי עם זה ליאח"ה ולא יצא מכך כלום. לאורך השנים נתקלתי במקרים רבים של חשד לשחיתויות ומרמה".

החוקר גל: טורבינות שסופקו ב-2004 אוחסנו ולא נעשה בהן שימוש. מדוע?

יהב: "לא יודע. אני אומר לך באופן חד משמעי, בשום שלב בהליכי ההתקשרות לא נראה בעיניי משהו תמוה או חשוד. המידע שאני שומע היום על הדמויות הדהים אותי. הבנתי שכולם סביבי קיבלו שוחד, זה נורא. היה ויכוח אם לקנות מכונות כשעוד אין אישורים (להפעלתן), ואני זוכר שהמוטו של קון ואחרים היה שמוטב שהמכונה תמתין להיתרים ולא ההיפך".

גל: כלומר קונים מכונה ב-100 מיליון אירו… ללא היתרים?

יהב: "זאת בהחלט היתה אפשרות".

גל: כיצד אתה מסביר שבהתקשרויות מול סימנס היה פטור ממכרז?

יהב: "זה מאוד הציק לי, חיפשתי איך מצמצמים את הנושא של ספק יחיד. הסבירו לי שחלק גדול מהרכישות זה חלפים למערכות שרק סימנס מייצרים, ואין תחרות בשוק".

יהב מספר שגם לאחר שנפתחה תיבת הפנדורה בפרשת דן כהן, הגל הראשון, בחברת החשמל ניסו למנוע ממנו לחשוף את הנזק שנגרם לחברה ולהכשיל תביעה שהכין נגד סימנס. כאשר נשאל מי הגורמים שהכשילו אותו הוא נמנע ממסירת שמות בטענה שאינו זוכר.

לדבריו, הוא שמע מהדרג המקצועי על ההפסדים שנגרמו כתוצאה מהזדקנות הטורבינות שנרכשו ולא הוכשרו, סיום האחריות והיעלמות החלפים, אולם כשניסה לגבש מסמך בעניין הנזק הוא נכשל. "אמרתי שנתבע את כולם, את סימנס, אהרונסון וכהן", טען יהב, "ניסיתי לגבש מסמך שיעריך את הנזק, אבל לא זכיתי לשיתוף פעולה. הכשילו אותי".

חוקר: דוד, אני מבקש שמות.

"אנשי אגף תכנון אספקה וייצור, לא זוכר שמות. שאלת אותי מספר פעמים".

בסופו של דבר, בשנת 2013 חברת החשמל הגישה באמצעות משרד הרצוג-פוקס-נאמן, תביעה על סך 200 מיליון שקל נגד סימנס, ללא המסמך המסורס של עו"ד יהב. אחת מחברות הצוות המשפטי בחברת חשמל שהופקדה על איסוף הראיות לתביעה היתה עו"ד מיה רון, בתו של דוד קון, המשנה למנכ"ל לשעבר. רק בשלב מאוחר יותר (2014) התגלתה מעורבות אביה בחקירת הגל השני, קון נחשף כמקבל שוחד מרכזי ונשפט למאסר.

בעקבות הרשעת קון והאחרים, בחודש אפריל השנה הגישה חברת החשמל כתב תביעה מתוקן על סך 110 מיליון שקל נגד שבעה מנותני ומקבלי השוחד שהורשעו, אחרי שחברת סימנס הסכימה בהליך גישור לשלם פיצוי של 90 מיליון שקל לחברת החשמל.

פרקליטו של יהב, עו"ד בעז בן צור ביקש להדגיש כי "בעשר השנים האחרונות בהן נחקרה פרשת השוחד מסימנס, מעולם לא הועלה חשד כלשהו נגד יהב, הוא מעולם לא נחקר באזהרה, וזאת גם לא לאחר התלונה המופרכת שמסר נגדו מורן גנוסר".

הכתבה כפי שפרסמנו ב"מעריב סופהשבוע"

עד המדינה, ואשתו

מי שסיפקה לאנשי הרשות לניירות ערך זווית נוספת על ההתנהלות היא אשתו של עד המדינה, שהעיד בשני גלי החקירה וקיבל חסינות מוחלטת פעמיים. עו"ד ליאת אהרונסון נחקרה באזהרה על חלקה לכאורה בעבירות, אך במסגרת ההסכם עם בעלה הובטחה גם לה חסינות. ממילא, אומרים בפרקליטות, היא לא היתה עומדת לדין.

אהרונסון היא מנהלת בכירה לשעבר במרכז הבינתחומי וכיום היא שותפה בקרן הון סיכון הישראלית היוקרתית, "קרן מרקר", שהתמזגה לאחרונה עם קרן אינוביישן האמריקאית, שהיו"ר שלה הוא גם יו"ר גוגל העולמית אריק שמידט.

"לא הייתי מעורבת, לא ידעתי כלום ולא רציתי לדעת, חשבתי שזה קשור לענייני מס", השיבה כשנשאלה על מנגנון השוחד שהקים בעלה. אהרונסון סיפרה על חשבון בנק שפתחה באוסטריה בהנחיית בעלה, אך מעולם לא היה לה מושג על מצב החשבון או מקור הכספים, מעבר לכך שכבר בפתיחה היו בו חצי מיליון דולר. "מתשובה אחת שקיבלתי מבעלי הבנתי שאני לא שואלת יותר שאלות", אמרה לחוקרי הרשות המשפטנית והמנהלת המקצוענית המיוחסת, שחינכה והכשירה עשרות מנהלים.

בעדות שלה היא סיפרה כי בנו של בכיר בחברת חשמל, שהיה אחד ממקבלי השוחד, הגיע לביתם יום אחד ודרש כסף. "הוא התעקש ודפק כל כך הרבה, ואורן היה בחו"ל. אז ניגשתי עם שני שכנים לראות מי דופק ככה. זה היה מפחיד. הוא אמר שהוא מחפש את אורן, והשכנים שכנעו אותו ללכת. אורן אמר לי שהוא מטפל בזה, והתקין מצלמות. עכשיו יש לנו מצלמות כאילו אנחנו משפחת רוזנשטיין או משהו".

אהרונסון נשאלה על דמויות נוספות ובין היתר התבקשה להתייחס ליורם אוברקוביץ' המנוח, יו"ר הוועד המיתולוגי של עובדי חברת חשמל, שלפי כתב האישום נמנה על מקבלי השוחד מסימנס בסכום של 120 אלף אירו. לדברי אהרונסון, היא לא הכירה אותו, אך פגשה את בנו, עמית אוברקוביץ', סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת חשמל וחבר דירקטוריון ותיק. אהרונסון סיפרה כי היא ובעלה אירחו לארוחת ערב את אוברקוביץ' הבן ואשתו לשעבר, מגישת החדשות גאולה אבן.

שם נוסף שהעלה החוקר הוא זה של שלמה נס, מבכירי עורכי הדין בישראל בתחום פירוק חברות, שהיה יו"ר דירקטוריון חברת חשמל בשנות התשעים. נס הפך לחשוד בתיק סימנס לאחר שהתגלו שתי העברות בסך חצי מיליון דולר מאיש הקשר של אהרונסון שלמה דניאל לחשבון הבנק שלו בשוויץ. בעת ביצוע ההעברות כבר היה נס עורך דין פרטי, אולם אחותו עו"ד רחל דון יחיא כיהנה כחברת דירקטוריון ויו"ר ועדת המכרזים העליונה של חברת חשמל. מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר ל"מעריב" כי התיק בעניין עו"ד נס "בבחינה, וטרם התקבלה בו החלטה".

אהרונסון, שהתבקשה לפרט אודות קשריה עם שלמה נס, סיפרה כי תרמה לאשתו, ח"כ לשעבר לאה נס, בבחירות בליכוד, למרות ש"אני לא ליכודניקית בשום צורה, אבל הבנתי שיש פה חברות וחשוב לתרום. נס זה שם גדול ואדם עם המון השפעה, אורן רצה להיות איתו".

עו"ד נועה ברהום המייצגת את אורן אהרונסון מסרה בתגובה לכתבה: "גברת אהרונסון אינה קשורה לפרשה שבגינה חתם אורן על הסכם עד מדינה, למעט היותה אשתו. נגד גברת אהרונסון לא הוגש כתב אישום וממילא היא לא נדרשה לתת עדות מטעם המדינה. לצערנו, בשל ההסכם מנוע אורן אהרונסון מלהתייחס לטענות. מר אהרונסון הודה במעורבותו בפרשה ומזה שנים משלם מחיר יקר, הוא מצר צער רב על הסבל שמעשיו גרמו לבני משפחתו הקרובים".

בנוגע להיעלמות כספי השוחד שנמסרו לאהרונסון על ידי סימנס העולמית, בהודעה שמסר אורן אהרונסון במסגרת תביעת חברת החשמל הוא טען כי לא השתמש בכספי השוחד ולא הותיר בידיו כספים כלשהם. לטענתו מתוך 8 מיליון האירו ה"אבודים", 3 מיליון אירו שהעביר לאיש השקעות בלונדון כתחנה ל"חניית הכספים" ויצירת קופה לשימוש עתידי, חולטו על ידי הרשויות באנגליה ועוד 4 מיליון אירו נתפסו בחשבונות קרוב משפחתו דניאל בבנק קרדיט סוויס בשוויץ. אהרונסון, שהיה בעל מניות (25%) בסימנס ישראל, טוען בהודעה כי "היה עושה דברה של סימנס וכי ההנהגה הגרמנית בסימנס ישראל היא זו שלימדה אותו את נבכי שיטת השוחד".